בדיקת היריון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גאלוס (שיחה | תרומות)
מ עריכה
מ תקלדה
שורה 2: שורה 2:
'''בדיקת היריון''' היא בדיקה המשמשת לקביעה האם [[אישה]] נמצאת ב[[היריון]].
'''בדיקת היריון''' היא בדיקה המשמשת לקביעה האם [[אישה]] נמצאת ב[[היריון]].


קיימים ממצאים שמעידים על ניסיונות לבדיקות היריון כבר בתרבויות של [[יוון העתיקה]] ו[[מצרים העתיקה]] {{מקור}}. בדיקות היריון מודרניות מחפשות בדגימה מה[[שתן]] או מה[[דם]] אחר סימנים [[כימיה|כימיים]] המאפיינים מצב של היריו. הראשון מבין הסימנים מאפייני ההיריון שהתגלה הוא ה[[גונדוטרופין כוריוני אנושי]] או hCG, נמצא בשנת [[1930]] שהוא מיוצר על ידי ה[[שיליה]]. בדיקת ה-hCG הראשונה בוצעה באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. למרות שהגונדוטרופין כוריוני אנושי הוא סימן אמין לגילוי היריון, הרי שלא ניתן להבחין בו בחודשי ההיריון הראשונים, עובדה הגורמת לתוצאות שליליות שקריות כאשר הבדיקה מתבצעת בשלב מוקדם מדי. דרך נוספת לגילוי היריון היא [[בדיקת אולטרה סאונד להיריון]], והבדיקה הראשונה מסוג זה בוצעה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]].
קיימים ממצאים שמעידים על ניסיונות לבדיקות היריון כבר בתרבויות של [[יוון העתיקה]] ו[[מצרים העתיקה]] {{מקור}}. בדיקות היריון מודרניות מחפשות בדגימה מה[[שתן]] או מה[[דם]] אחר סימנים [[כימיה|כימיים]] המאפיינים מצב של היריון. הראשון מבין הסימנים מאפייני ההיריון שהתגלה הוא ה[[גונדוטרופין כוריוני אנושי]] או hCG, נתגלה בשנת [[1930]] שהוא מיוצר על ידי ה[[שיליה]]. בדיקת ה-hCG הראשונה בוצעה באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. למרות שהגונדוטרופין כוריוני אנושי הוא סימן אמין לגילוי היריון, הרי שלא ניתן להבחין בו בחודשי ההיריון הראשונים, עובדה הגורמת לתוצאות שליליות שקריות כאשר הבדיקה מתבצעת בשלב מוקדם מדי. דרך נוספת לגילוי היריון היא [[בדיקת אולטרה סאונד להיריון]] והבדיקה הראשונה מסוג זה בוצעה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]].


== בדיקות מודרניות ==
== בדיקות מודרניות ==
שורה 13: שורה 13:


== דיוק ==
== דיוק ==
סקירה שיטתית שפורסמה בשנת [[1998]] הוכיחה שבדיקות היריון ביתיות המבוצעות על ידי טכנאים מנוסים, בעלות אחוזי דיוק קרובים (97.4%) לבדיקה מקצועית הנעשית ב[[מעבדה]]. לעומת זאת, כאשר הבדיקות מתבצעות על ידי הצרכנים, אחוזי הדיוק (75%) נמוכים בהרבה. שימוש בלתי הולם בבדיקה יכול לגרום גם לתוצאות חיוביות שקריות וגם לתוצאות שליליות שקריות.
סקירה שיטתית שפורסמה בשנת [[1998]] הוכיחה שבדיקות היריון ביתיות המבוצעות על ידי טכנאים מנוסים, בעלות אחוזי דיוק קרובים (97.4%) לבדיקה מקצועית הנעשית ב[[מעבדה]]. לעומת זאת, כאשר הבדיקות מתבצעות על ידי הצרכנים, אחוזי הדיוק נמוכים בהרבה(75%). שימוש בלתי הולם בבדיקה יכול לגרום גם לתוצאות חיוביות שקריות וגם לתוצאות שליליות שקריות.


[[קטגוריה:היריון ולידה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה]]

גרסה מ־23:59, 5 באוגוסט 2008

תכשיר לבדיקת היריון

בדיקת היריון היא בדיקה המשמשת לקביעה האם אישה נמצאת בהיריון.

קיימים ממצאים שמעידים על ניסיונות לבדיקות היריון כבר בתרבויות של יוון העתיקה ומצרים העתיקה [דרוש מקור]. בדיקות היריון מודרניות מחפשות בדגימה מהשתן או מהדם אחר סימנים כימיים המאפיינים מצב של היריון. הראשון מבין הסימנים מאפייני ההיריון שהתגלה הוא הגונדוטרופין כוריוני אנושי או hCG, נתגלה בשנת 1930 שהוא מיוצר על ידי השיליה. בדיקת ה-hCG הראשונה בוצעה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. למרות שהגונדוטרופין כוריוני אנושי הוא סימן אמין לגילוי היריון, הרי שלא ניתן להבחין בו בחודשי ההיריון הראשונים, עובדה הגורמת לתוצאות שליליות שקריות כאשר הבדיקה מתבצעת בשלב מוקדם מדי. דרך נוספת לגילוי היריון היא בדיקת אולטרה סאונד להיריון והבדיקה הראשונה מסוג זה בוצעה בשנות ה-60 של המאה ה-20.

בדיקות מודרניות

תכשיר לבדיקת היריון

הבדיקה שמניבה תוצאות באופן המהיר ביותר לאחר ההפריה היא בדיקת האנזים לפקטור היריוני מוקדם (EPF). הפקטור ההיריוני המוקדם ניתן לאבחון באמצעות דגימת דם 48 שעות לאחר ההפריה, אך בדיקה זו נחשבת יקרה ודורשת זמן.

רוב הבדיקות הכימיות לגילוי היריון נעזרות בנוכחות של בטא-יחידות משנה של גונדוטרופין כוריוני אנושי לקביעת התוצאה. בדיקה זו תיתכן בדם או בשתן, בתזמון של לפחות שישה או תריסר יום מזמן ההפריה.

בדיקת אולטרה סאונד להיריון מסוגלת להבחין בשק ההיריוני לאחר ארבעה שבועות וחצי ובשק החלמון לאחר חמישה שבועות. העובר מובחן וניתן למדידה בתזמון של חמישה חודשים וחצי. פעימות הלב מובחנות לאחר שישה שבועות היריון.

דיוק

סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 1998 הוכיחה שבדיקות היריון ביתיות המבוצעות על ידי טכנאים מנוסים, בעלות אחוזי דיוק קרובים (97.4%) לבדיקה מקצועית הנעשית במעבדה. לעומת זאת, כאשר הבדיקות מתבצעות על ידי הצרכנים, אחוזי הדיוק נמוכים בהרבה(75%). שימוש בלתי הולם בבדיקה יכול לגרום גם לתוצאות חיוביות שקריות וגם לתוצאות שליליות שקריות.