ריצ'רד מאייר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:19, 24 בספטמבר 2008

ריצ'רד מאייר (באנגלית: Richard Meier; נולד ב-12 באוקטובר 1934, ניוארק, ניו ג'רזי), אדריכל בולט ממוצא יהודי, פעיל מחלקה השני של המאה ה-20, אשר נודע לרוב בחיבתו והגותו בזכות הצבע הלבן.

בעל תואר ראשון בארכיטקטורה מאוניברסיטת קורנל מ-1957, מאייר עבד זמן קצר בפירמה SOM (פירמת האדריכלים הגדולה בעולם דאז) בשנת 1959, ולאחר מכן כשלוש שנים אצל המעצב והאדריכל היהודי מארסל ברוייר, טרם הקמת משרד עצמאי בשנת 1963. מאייר היה חבר בקבוצת האדריכלים החמישיה הניו-יורקית מ-1972, יחד עם פיטר אייזנמן, ג'ון היידוק, מייקל גרייבס וצ'ארלס גווטמיי.

בשנת 1973 הוא תכנן את "בית דאגלס" המוגדר כיצירת מופת של אדריכלות מודרנית.

עבודתו על מוזיאון הגטי מ-1984 הזניקה את מעמדו עוד יותר למעמד אדריכל-על, לצד הפיכתו לזוכה השישי במספר של פרס פריצקר, המכונה "פרס נובל" לאדריכלות.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים שחר סמוחה, מקצף גל ועננה, באתר הארץ

תבנית:Http://www.meier.co.il תבנית:Dberggruen@gmail.com

www.meier.co.il dberggruen@gmail.com

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 {{מיזמים|שם ויקישיתוף=ריצ'רד מאייר|ויקישיתוף=Richard Meier}}
 {{הארץ|שחר סמוחה|מקצף גל ועננה|814612}}
+{{http://www.meier.co.il}}
+{{dberggruen@gmail.com}}
 {{זוכי פרס פריצקר}}

זוכי פרס פריצקר
1979–2000	פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020	ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך	אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024)