אלפ ד'ואז – הבדלי גרסאות
מ תקלדה |
מ בוט החלפות: מרבי; |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|מחבר בין= |
|מחבר בין= |
||
|פתיחת הכביש= |
|פתיחת הכביש= |
||
|שיפוע כביש |
|שיפוע כביש מרבי=8.1% |
||
|קואורדינטות={{coord|45|03|N|6|02|E|display=inline|type:mountain}} |
|קואורדינטות={{coord|45|03|N|6|02|E|display=inline|type:mountain}} |
||
|מפה= |
|מפה= |
||
גרסה מ־01:47, 12 באוקטובר 2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:הר
פרמטרים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,850 |
| מדינה |
צרפת  |
| מיקום | צרפת |
| רכס הרים | הרי האלפים |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| אורך המעבר | 13.8 ק"מ |
| שיפוע כביש מרבי | 8.1% |
| קואורדינטות | 45°03′N 6°02′E / 45.050°N 6.033°E |
  | |
אלפ ד'ואז (צרפתית: Alp D'Huez), הינם אתר נופש ואתר סקי בהרי האלפים, הנמצאים בגובה של כ-1,850 מ' מעל פני הים. מפורסמים בזכות הכביש העולה אל האתר, הכולל 21 פניות חדות, מעלה אשר הפך לעלייה המפורסמת והיוקרתית ביותר בטור דה פראנס ב-30 השנים האחרונות.
פסגה זאת, הנחשבת לאחת הקשות לטיפוס בצרפת, נכללה לראשונה במסלול המירוץ ב-1952. אז זכה בניצחון בקטע הרוכב האיטלקי המפורסם, פאוסטו קופי אשר ניצח באותה שנה גם במירוץ כולו. אולם, רק ב-1976 נכללה שוב הפסגה במסלול המירוץ ואז זכה בקטע ההולנדי יופ זוטמלק. מאז ועד היום, פוקד המירוץ את העלייה המפורסמת כמעט בכל שנה. רוכבים הולנדים רבים זכו בשנות השבעים והשמונים בקטעים שהסתיימו באלפ ד'ואז ומאז, צובעים אלפי אוהדים הולנדיים את ההר בתלבושתם הכתומה בעת שנערך עליו המירוץ וכך זכה ההר גם לכינוי ה"הר הולנדי".
הטיפוס אל ההר נמשך כ-13.8 קילומטר, בשיפוע של 8.1% בממוצע. הנקודה שכנראה הפכה את הטיפוס על פסגה זו לכה פופולרית במירוץ, אינה נעוצה כנראה בקושי הטיפוס, שכן ישנם הקשים ממנו, אלא בתבנית העלייה עם העיקולים החדים שבה המצטלמת היטב בטלוויזיה.
בשנים האחרונות, מצטופפים כמיליון צופים לאורך המסלול, כדי לעודד את המתחרים. לעתים הם חוסמים את הדרך בצורה מסוכנת שאף גרמה לתאונות בעבר. המפורסמת שבהן התרחשה ב-1999 בעת שג'וזפה גריני רכב בדרכו לניצחון בטוח. סמוך לסיום הוא נתקל בצופה גרמני שביקש לצלם אותו ונפל על הכביש. למרבה המזל, שניהם יצאו ללא פגע וגריני הצליח לעלות על אופניו ולחצות את קו הסיום כמנצח.
מספר רוכבים זכו פעמיים בניצחון בקטעים שהסתיימו באלפ ד'ואז:
- יופ זוטמלק, הולנד, (1976, 1979)
- הני קויפר, הולנד, (1977, 1978)
- פיטר וינן, הולנד, (1981, 1983)
- ג'אני בוניו, איטליה, (1990, 1991)
- מרקו פנטאני, איטליה, (1995, 1997)
- לאנס ארמסטרונג, ארצות הברית, (2001, 2004)
הטיפוס המהיר ביותר של המסלול היה ב-1997 כאשר מרקו פנטאני מאיטליה סיים את המסלול ב-37 דקות ו-35 שניות. לאנס ארמסטרונג האמריקני השיג ב-2004 את התוצאה הטובה השנייה בכל הזמנים, 37 דקות ו-36 שניות.