חוק יובש

טופס מרשם רפואי לאלכוהול, משנות ה-20, תקופת חוק היובש בארצות הברית

חוק היובש הוא שם כללי לכל חוק האוסר על ייצור, הובלה, ייבוא, ייצוא ומכירה של משקאות אלכוהוליים. לעתים, מאפשר החוק שימוש במשקאות אלכוהוליים לצרכים דתיים, רפואיים ו/או מדעיים.

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, רווחה התפיסה לפיה המדינה אחראית לרווחתם וטובתם של האזרחים ובין השאר עליה לחוקק חוקים אשר יגנו על האזרחים מפני הרעות שהם גורמים לעצמם. בעקבות הנזקים הרבים הנגרמים משתייה עודפת של משקאות חריפים, כשכרות ואלכוהוליזם, עלה בתחילת המאה ה-20 הרעיון לאסור מכירת משקאות חריפים ובכך לפתור את הבעיות הללו. בעקבות זאת, נחקקו חוקי יובש במספר מדינות. אולם החוקים הללו בוטלו, ומאז אמצע המאה ה-20 אין מדינות חופשיות בהן יש חוקי יובש.

הסיבות לביטול חוקי היובש

הדעה הרווחת היא שחוקי היובש בוטלו מכיוון שהם כשלו ולא הצליחו למנוע שתיית משקאות חריפים. אך יכולות להיות סיבות אחרות לביטול החוקים, כמו התפשטות הדעה המתירה לאדם לנהוג כרצונו גם כאשר הוא גורם לעצמו נזק, התגברות "השוק השחור" של האלכוהול והגדלת הפשיעה (בארצות הברית לדוגמה החלו ארגוני המאפיות לתפוס מקום משמעותי ומסוכן) וסיבה נוספת היא השפעתם של בעלי הון על המחוקקים (אשר היו מעוניינים בהחזרת הסחר במשקאות אלכוהוליים).

מדינות בהן היה חוק יובש

במאה ה-20 נחקקו חוקי יובש במספר מדינות:

• 1901 עד 1948 באי הנסיך אדוארד (מחוז בקנדה)
• 1914 עד 1925 ברוסיה
• 1915 עד 1928 באיסלנד
• 1916 עד 1927 בנורבגיה
• 1919 עד 1932 בפינלנד
• 1920 עד 1933 בארצות הברית

חוק היובש בארצות הברית

ערך מורחב – התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית

ב-16 בינואר 1919 נחקק בארצות הברית התיקון ה-18 לחוקתה, אשר אסר על "ייצור, הובלה ומכירה של משקאות חריפים" בכל ארצות הברית. עם כניסתו של התיקון לתוקף כשנה מאוחר יותר (ב-16 בינואר 1920) החלה בארצות הברית תקופת היובש.

חוק זה בוטל על ידי התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית מ-17 בפברואר 1933, שאפשר מחדש מכירת משקאות אלכוהוליים. עד היום, זהו המקרה היחיד בחוקת ארצות הברית שבו ביטל תיקון אחד לחוקה תיקון אחר.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.