פיג'וניט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים;
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: קונכייה;
שורה 10: שורה 10:
|שקיפות=שקוף למחצה עד כמעט אטום
|שקיפות=שקוף למחצה עד כמעט אטום
|פצילות=מושלמת בשני מישורים שביניהם זווית ישרה.
|פצילות=מושלמת בשני מישורים שביניהם זווית ישרה.
|שבירה=בלתי שווה. נשבר בקלות תוך יצירת שברים דמויי קונכיה.
|שבירה=בלתי שווה. נשבר בקלות תוך יצירת שברים דמויי קונכייה.
|קשיות=6 ב[[סולם מוס]]
|קשיות=6 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=3.46-3.3
|משקל סגולי=3.46-3.3

גרסה מ־22:33, 8 בנובמבר 2008


שגיאות פרמטריות בתבנית:מינרל

פרמטרים [ שם המינרל, כותרת תמונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פיג'וניט
תכונות המינרל
הרכב כימי Mg,Fe+2,Ca)(Mg,Fe+2)Si2O6)
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש גבישים קצרים עד ס"מ דמויי מנסרה. לרוב מופע במקבץ גרגרי או קומפקטי
צבע שחור, חום, חום ירקרק
ברק זגוגי עד עמום
שקיפות שקוף למחצה עד כמעט אטום
פצילות מושלמת בשני מישורים שביניהם זווית ישרה.
שבירה בלתי שווה. נשבר בקלות תוך יצירת שברים דמויי קונכייה.
קשיות 6 בסולם מוס
משקל סגולי 3.46-3.3
שרטוט לבן אפרפר
מידע נוסף תופעת גבישים תאומים נפוצה.
מינרלים נלווים אוליבין, אוגיט ודיופסיד

פיג'וניטמינרל השייך לתת קבוצת הקלינופירוקסן שהיא חלק מקבוצת הפירוקסן, קבוצה של מינרלים אינוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת שרשרות) בעלי שרשרת בודדת. נוסחת המבנה הכימי הכללית של הפיג'וניט היא Ca,Mg,Fe+2)(Mg,Fe+2)Si2O6). אחוז קטיון הסידן יכול לנוע בין 5% ל-25%, כשברזל ומגנזיום מרכיבים את שאר הקטיונים.

הפיג'וניט מתגבש במערכת המונוקלינית, כמו האוגיט, אך הם אינם מתערבבים שכן בטמפרטורות נמוכות הפיג'וניט הוא בלתי יציב בהשוואה לאוגיט יחד עם אורתופירוקסן. הטמפרטורה המינימלית שמתחתיה הפיג'וניט אינו יציב תלויה ביחס שבין הברזל למגנזיום במינרל והיא גבוהה יותר ככל שריכוז המגנזיום גבוה יותר. כאשר היחס בין הברזל למגנזיום שווה לאחד הטמפרטורה המינימלית היא כ-900°C. לכן נוכחות פיג'וניט בסלע יסוד מעידה על טמפרטורות ההתגבשות של המאגמה; ובעקיפין גם על תכולת המים במאגמה.

פיג'וניט מצוי כפנוקריסטים בסלעיים געשיים על פי כדור הארץ ובגבישים במטאוריטים מהמאדים ומהירח. הפיג'וניט נשמר לעתים רחוקות בסלעי יסוד פלוטוניים המתקררים לאיטם, אבל קיומו בתערובת המקורית מתגלה במרקם כפי שמופיע בתמונה המיקרוסקופית המצורפת לאחר שהתפרק לאורתופירוקסן ואוגיט.

מבחינת תכונותיו האופטיות הפיג'וניט הוא דו-צירי חיובי, והוא ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש עד בינוני. מזווית אחת הוא נראה חסר צבע, ורדרד או חום ירקרק, מזווית שנייה הוא נראה חום בהיר, חום ירקרק או חום ורדרד, ומזווית שלישית הוא נראה חסר צבע, ירוק בהיר או חום אדמדם חיוור.

הפיג'וניט נתגלה בשנת 1900 בפיג'ן פוינט (Pigeon Point) שבמחוז קוק (Cook) שבמדינת מינסוטה שבארצות הברית וקרוי על שם המקום בו נתגלה.

ניתן למצוא פ'גוניט בלא מעט מקומות בעולם, בהם: בפיג'ן פוינט (Pigeon Point) שבמחוז קוק (Cook) שבמדינת מינסוטה (המקום בו נתגלה המינרל), ובמחצבת "ערוץ האווז" (Goose Creek quarry) שבמחוז לאודון (Loudoun) במדינת וירג'יניה שבארצות הברית; באזור קובלט באונטריו שבקנדה, במחדר סקארגאר (Skaergaard) שבפיורד קאנגרדלוגסואק (Kangerdlugssuaq) שבגרינלנד; במכלול הגעשי בושוולד שבמדינת טרנסוואל שבדרום אפריקה (משם נלקחה התמונה); בהר הגעש האקונה ביפן, באיים מול ורום (Mull and Rhum) שבסקוטלנד; ובאזור פוגלסברג (Vogelsberg) במדינת הסה בגרמניה. [1]

הערות שוליים

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

קישורים חיצוניים