פול פוזישן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:09, 11 בנובמבר 2008

פול פוזישן (pole position) הוא מונח המתאר את העמדה הטובה ביותר לזינוק במירוצים מסוגים שונים.

מקור המונח במרוצי סוסים, בהם המתחרה שזינק מהעמדה המובילה היה מתחרה במסלול הפנימי, בסמוך למעקה (pole) סביבו היו מתחרים. כיום משתמשים במונח זה בעיקר במרוצי מכוניות, בהם העמדה הקדמית ביותר בזינוק נקראת פול פוזישן. סדר הזינוק נקבע בדרך כלל על ידי מקצי דירוג, בהם מנסים הנהגים לקבוע את ההקפה המהירה ביותר, או בהתבסס על תוצאות המירוץ (או המירוצים) הקודמים. שיטה זו נועדה להבטיח הגינות, שכן הזינוק מעמדת הפול מהווה יתרון משמעותי.

ענפי הספורט המוטורי השונים משתמשים בשיטות שונות לקבוע את סדר הזינוק, ובתוכו גם את הנהג המזנק מהפול פוזישן.

פורמולה 1

בפורמולה 1 השתמשו בשיטות שונות לקביעת סדר הזינוק במהלך השנים: מתחילת המירוצים בפורמולה 1 ב-1950 ועד ל-1995, התקיימו שני מקצים בני שעתיים, אחד ביום שישי ואחד ביום שבת (לקראת המירוץ ביום ראשון), כאשר ההקפה המהירה ביותר מבין שניהם היא הנחשבת לנהג, ועל פיה נקבע מיקומו בזינוק.

מ-1996 ועד 2002 התקיים מקצה דירוג יחיד בן שעה שהתקיים ביום שבת, בו לכל נהג הותרו 12 הקפות של המסלול, כשהטובה ביותר נחשבה. ההקפות נחשבו כאשר המכוניות חצו את קו הזינוק/סיום לפני תום השעה, גם אם סיימו את אותה הקפה אחרי תום הזמן.

בעונות 2003 ו-2004 הונהגה שיטה שבה לכל נהג ניתנה הקפה אחת בלבד, על פיה ייקבע מיקומו בזינוק, וזאת על מנת לאפשר יותר זמן מסך לקבוצות הקטנות. לתקופה קצרה ב-2005 סדר הזינוק נקבע על פי סיכום של שני מקצי דירוג בני הקפה אחת, אך לאחר מספר מועט של מירוצים ננטשה השיטה, וסדר הזינוק נקבע שוב על פי השיטה שהונהגה ב-2004.

החל מ-2006 השיטה הוחלפה. מקצה הדירוג חולק לשלושה מקצים בני רבע שעה, כולל הפסקות בין המקצים לטובת פרסומות. במקצה הראשון (Q1) התחרו כל המכוניות, כאשר שש האחרונות נשרו ולא העפילו למקצה הבא, ומיקומם נקבע על פי תוצאותיהן, בשלוש השורות האחרונות של הזינוק. במקצה השני (Q2) התחרו 16 המכוניות שנותרו, כאשר שוב נשרו 6 האחרונות, שתפסו את השורות 6-8 בזינוק. במקצה האחרון (Q3) מתחרים 10 הנהגים הנותרים, ומיקומם בזינוק נקבע על פי תוצאותיהן באותו מקצה. מקצה זה ארך במקור 20 דקות, אך קוצר, כאמור, ל-15 דקות. בכל אחד מהמקצים ההקפות נחשבו אם החלו לפני תום הזמן החוקי, גם אם נסתיימו לאחריו. המעבר ל-22 מכוניות על המסלול גרר את המעבר לשיטה זו, כיוון שבשיטות הקודמות נוצרה צפיפות על המסלול, שפגעה בזמני ההקפה של הנהגים.

מוטו GP

מאז 2006, מתקיים בסבב המוטו GP שבת מקצה דירוג בן שעה, בו לרוכבים יש מספר בלתי מוגבל של הקפות על מנת לקבוע את הזמן המהיר ביותר.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''פול פוזישן''' ('''pole position''') הוא מונח המתאר את העמדה הטובה ביותר לזינוק במירוצים מסוגים שונים.
-'''פול פוזישן''' הוא מונח שמקורו במרוצי סוסים, בהם המתחרה שזינק מהעמדה המובילה היה מתחרה במסלול הפנימי, בסמוך למעקה (pole) סביבו היו מתחרים. כיום משתמשים במונח זה בעיקר במרוצי מכוניות, בהם העמדה הקדמית ביותר בזינוק נקראת פול פוזישן. סדר הזינוק נקבע בדרך כלל על ידי מקצי דירוג, בהם מנסים הנהגים לקבוע את ההקפה המהירה ביותר, או בהתבסס על תוצאות המירוץ (או המירוצים) הקודמים.
+מקור המונח במרוצי [[סוס]]ים, בהם המתחרה שזינק מהעמדה המובילה היה מתחרה במסלול הפנימי, בסמוך למעקה (pole) סביבו היו מתחרים. כיום משתמשים במונח זה בעיקר במרוצי מכוניות, בהם העמדה הקדמית ביותר בזינוק נקראת פול פוזישן. סדר הזינוק נקבע בדרך כלל על ידי מקצי דירוג, בהם מנסים הנהגים לקבוע את ההקפה המהירה ביותר, או בהתבסס על תוצאות המירוץ (או המירוצים) הקודמים. שיטה זו נועדה להבטיח הגינות, שכן הזינוק מעמדת הפול מהווה יתרון משמעותי.
 ענפי הספורט המוטורי השונים משתמשים בשיטות שונות לקבוע את סדר הזינוק, ובתוכו גם את הנהג המזנק מהפול פוזישן.
-==[[פורמולה 1]]==
+==פורמולה 1==
-בפורמולה 1 השתמשו בשיטות שונות לקביעת סדר הזינוק במהלך השנים:
+ב[[פורמולה 1]] השתמשו בשיטות שונות לקביעת סדר הזינוק במהלך השנים:
 מתחילת המירוצים בפורמולה 1 ב-[[פורמולה 1 עונת 1950|1950]] ועד ל-[[פורמולה 1 עונת 1995|1995]], התקיימו שני מקצים בני שעתיים, אחד ביום שישי ואחד ביום שבת (לקראת המירוץ ביום ראשון), כאשר ההקפה המהירה ביותר מבין שניהם היא הנחשבת לנהג, ועל פיה נקבע מיקומו בזינוק.
@@ שורה 12: / שורה 14: @@
 בעונות [[פורמולה 1 עונת 2003|2003]] ו-[[פורמולה 1 עונת 2004|2004]] הונהגה שיטה שבה לכל נהג ניתנה הקפה אחת בלבד, על פיה ייקבע מיקומו בזינוק, וזאת על מנת לאפשר יותר זמן מסך לקבוצות הקטנות. לתקופה קצרה ב-2005 סדר הזינוק נקבע על פי סיכום של שני מקצי דירוג בני הקפה אחת, אך לאחר מספר מועט של מירוצים ננטשה השיטה, וסדר הזינוק נקבע שוב על פי השיטה שהונהגה ב-2004.
-החל מ[[פורמולה 1 עונת 2006|2006]] השיטה הוחלפה. מקצה הדירוג חולק לשלושה מקצים בני רבע שעה, כולל הפסקות בין המקצים לטובת פרסומות. במקצה הראשון (Q1) התחרו כל המכוניות, כאשר שש האחרונות נשרו ולא העפילו למקצה הבא, ומיקומם נקבע על פי תוצאותיהן, בשלוש השורות האחרונות של הזינוק. במקצה השני (Q2) התחרו 16 המכוניות שנותרו, כאשר שוב נשרו 6 האחרונות, שתפסו את השורות 6-8 בזינוק. במקצה האחרון (Q3) מתחרים 10 הנהגים הנותרים, ומיקומם בזינוק נקבע על פי תוצאותיהן באותו מקצה. מקצה זה ארך במקור 20 דקות, אך קוצר, כאמור, ל-15 דקות. בכל אחד מהמקצים ההקפות נחשבו אם החלו לפני תום הזמן החוקי, גם אם נסתיימו לאחריו. המעבר ל-22 מכוניות על המסלול גרר את המעבר לשיטה זו, כיוון שבשיטות הקודמות נוצרה צפיפות על המסלול, שפגעה בזמני ההקפה של הנהגים.
+החל מ-[[פורמולה 1 עונת 2006|2006]] השיטה הוחלפה. מקצה הדירוג חולק לשלושה מקצים בני רבע שעה, כולל הפסקות בין המקצים לטובת פרסומות. במקצה הראשון (Q1) התחרו כל המכוניות, כאשר שש האחרונות נשרו ולא העפילו למקצה הבא, ומיקומם נקבע על פי תוצאותיהן, בשלוש השורות האחרונות של הזינוק. במקצה השני (Q2) התחרו 16 המכוניות שנותרו, כאשר שוב נשרו 6 האחרונות, שתפסו את השורות 6-8 בזינוק. במקצה האחרון (Q3) מתחרים 10 הנהגים הנותרים, ומיקומם בזינוק נקבע על פי תוצאותיהן באותו מקצה. מקצה זה ארך במקור 20 דקות, אך קוצר, כאמור, ל-15 דקות. בכל אחד מהמקצים ההקפות נחשבו אם החלו לפני תום הזמן החוקי, גם אם נסתיימו לאחריו. המעבר ל-22 מכוניות על המסלול גרר את המעבר לשיטה זו, כיוון שבשיטות הקודמות נוצרה צפיפות על המסלול, שפגעה בזמני ההקפה של הנהגים.
-==[[מוטו GP]]==
+==מוטו GP==
-מאז 2006, מתקיים בשבת מקצה דירוג בן שעה, בו לרוכבים יש מספר בלתי מוגבל של הקפות על מנת לקבוע את הזמן המהיר ביותר.
+מאז [[2006]], מתקיים בסבב ה[[מוטו GP]] שבת מקצה דירוג בן שעה, בו לרוכבים יש מספר בלתי מוגבל של הקפות על מנת לקבוע את הזמן המהיר ביותר.
 [[en:Pole position]]