תסמין

שלפוחיות על העור הינן התסמין העיקרי של מחלת הדבר

תסמין (בלועזית: סימפטום, Symptom) הינו תופעה המאפיינת מחלה.

מקור המילה הלועזית ביוונית, ומשמעותה המקורית: "תאונה". המילה מורכבת מ-Sym ("ביחד") ו-Piptein ("ליפול"). המילה העברית הינה נגזרת של המילה סימן (שורש סמ"נ), אולם שונה ממנה (ראו בהמשך).

תסמין מתייחס כמעט תמיד לתופעה בה יכול החולה לחוש. מחלות מלוות לעתים קרובות בתופעות פיזיולוגיות הקשורות ישירות למחלה, אך אותן ניתן לזהות רק בבדיקה רפואית: שינוי בהרכב הדם, שינוי בריכוז המלחים בגוף, שינוי בקצה פעימות הלב או בלחץ הדם ועוד. תופעות אלו אינן מוגדרות בדרך-כלל כתסמינים, אך הן גורמות לעתים קרובות לתסמינים: שינוי בהרכב הדם ובריכוז המלחים עלול לגרום להפחתה או הגברה בתחושות הצמא או הרעב; ריכוז מלחים גבוה עלול לגרום לזיעה מלוחה.

תסמינים יכולים להיגרם:

• ישירות עקב פעולתם של גורמי המחלה: בסרטן העור, למשל, מופיעים גידולים נראים לעין על פני העור. זוהי תוצאה ישירה של פעולתם גורם המחלה - במקרה זה לעתים קרובות קרינת השמש, הגורמת למוטציות בחומר התורשתי של תאי העור ולתפתחות גידולים.
• באופן עקיף, עקב תופעות הנגרמות כתוצאה מפעולתם של גורמי המחלה: בדיזנטריה מתיישבים חיידקים (מהסוג Shigella) או פרוטיסטים (ממין Entamoeba histolytica) במעי הגס ומפרישים רעלנים הגורמים להרס תאים. פעולתם העיקרית של תאי המעי הגס - ספיגת מים מהמזון - נפגמת, דבר הגורם להפרשת מים בצואה - שלשול, התסמין העיקרי של דיזנטריה.
• באופן עקיף, עקב פעולתו של הגוף במלחמתו בגורמי המחלה: אחד התסמינים השכיחים ביותר, אשר מופיעים במחלות רבות בהן מיקרואורגניזמים פתוגניים תוקפים את הגוף, הוא עלייה בטמפרטורת הגוף ("חום גבוה"). לאחר שתאי הדם הלבנים של מערכת החיסון מזהים את הפתוגן, הם מפרישים, בין השאר, חומרים הנודדים אל המוח והמורים לו להעלות את טמפרטורת הגוף. הדבר גורם לחולה לנוח ולהמעיט בתנועה, דבר המאפשר הקצאת אנרגיה רבה יותר למלחמה בפתוגן. בנוסף, חיידקים רבים חיים בצורה אידאלית בטמפרטורת הגוף (זאת הסיבה שהגוף מהווה עבורם סביבה נוחה להתרבות), והעלייה בטמפרטורה מביאה להאטה במחזור חייהם ואף למותם.

תסמונת (בלועזית: סינדרום, Syndrome) הוא כינוי למחלה בעלת תסמינים רבים, המופיעים במערכות ובאיברים שונים בגוף, ואשר לכאורה אינם קשורים האחד לשני. תסמונת אינה מהווה מושג מדעי נוקשה, ומחלות רבות אשר עונות לקריטריון שלעיל אינן מכונות "תסמונת". לרוב, נובע הדבר מסיבות היסטוריות.

טיפול תסמיני (סימפטומלי) הינו טיפול עקיף במחלה, אשר נועד להקל על התסמינים אך לא לרפא את המחלה. התסמין העיקרי של טרשת נפוצה, למשל, הוא ניוון שרירים. פיזיותרפיה מהווה טיפול תסמיני הבא להאט את הניוון ולשפר את היכולת המוטורית. עם זאת, גם עם טיפול פיזיותרפי אינטנסיבי נשארים גורמי המחלה בגוף. עם הפסקת הטיפול, חוזרים התסמינים ומופיעים שוב.

סימן - ממצא אובייקטיבי בבדיקה הגופנית של החולה, נבדל מתסמין שהנו תלונתו הסובייקטיבית של החולה. לדוגמה - החולה מתלונן על כאב גרון (תסמין) והרופא מוצא אודם ותפליט בגרון (סימנים).