אקורד מז'ורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32: שורה 32:


====אקורד שש====
====אקורד שש====
אקורד שש מז'ורי הוא אקורד משולש ו[[סקסטה]] גדולה לצליל הבס. שם האקורד ניתן לו כיוון שהתו הנוסף לאקורד הוא התו השישי בסולם המז'ורי של הבס. האקורד הזה יחסית שכיח במוזיקה מודרנית, ומוזיקה קלאסית הוא קיים אך מעולם לא ניתן לא שם כיוון שהיה נדיר מאוד וזניח מבחינת מהות היצירות. האקורד חובא בתוכו מרווח דיסוננטי אחד בלבד, אך מרווחים קונסוננטים רבים. מלבד הקוסוננטים הטבעיים באקורד: המרווחים בין התו הראשרון לשני ובין השני לשלישי, נוספת סקסטה שהיא בעצמה צליל קוסוננטי מה שנותן לאקורד "חיספוס" מסוים, אך הוא אינו צורם לאוזן. האקורד שש המז'ורי סול למשל מורכב מהתוים: סול, סי, רה ומי. בין רה למי יש סיקונדה, אך סיקונדה בודדת בתוך אקורד מרובע כמעט ואינה נשמע (בעיקר שהיא סקונה גדולה), אך המרווחים בין סול לסי, בין סי לרה ובין סול למי, כולם מרווחים קונוננטים.
אקורד שש מז'ורי הוא אקורד משולש ו[[סקסטה]] גדולה לצליל הבס. שם האקורד ניתן לו כיוון שהתו הנוסף לאקורד הוא התו השישי בסולם המז'ורי של הבס. האקורד הזה יחסית שכיח במוזיקה מודרנית, ומוזיקה קלאסית הוא קיים אך מעולם לא ניתן לא שם כיוון שהיה נדיר מאוד וזניח מבחינת מהות היצירות. האקורד חובא בתוכו מרווח דיסוננטי אחד בלבד, אך מרווחים קונסוננטים רבים. מלבד הקוסוננטים הטבעיים באקורד: המרווחים בין התו הראשון לשני ובין השני לשלישי, נוספת סקסטה שהיא בעצמה צליל קוסוננטי מה שנותן לאקורד "חיספוס" מסוים, אך הוא אינו צורם לאוזן. האקורד שש המז'ורי סול למשל מורכב מהתוים: סול, סי, רה ומי. בין רה למי יש סיקונדה, אך סיקונדה בודדת בתוך אקורד מרובע כמעט ואינה נשמע (בעיקר שהיא סקונה גדולה), אך המרווחים בין סול לסי, בין סי לרה ובין סול למי, כולם מרווחים קונוננטים.
צריך לשים לב שהאקורד הוא היפוך של הספטאקורד המינורי המתאים לו, כלומר יש בו את אותם התוים כמו בספטאקורד מי מינור.
צריך לשים לב שהאקורד הוא היפוך של הספטאקורד המינורי המתאים לו, כלומר יש בו את אותם התוים כמו בספטאקורד מי מינור.


גם האקורד הזה כמו רוב האקורדים המרובעים מתאים מאוד למעברים ולא להצהרות שעומדות בפני עצמן, אך במקה של האקורד שש יש הרבה יוצאים מן הכלל וייתכן והוא יופיע בפני עצמו. המעבר המתאים ביותר לאקורד שש הוא מעבר בין אקורד לספטאקורד. אלף כיוון שהוא עצמו דומה לספטאקורד מינורי ובית כיוון שהוא לא צורם לאוזן אך הוא כן מכין את הקרקע למלעבר לאקורד יותר מלנכולי. אקורד שש יכול להתאים בכל רמה בסולם ואינו מזוהה אם אף אחת מהן. האקורד מסומן בספרה שש לצד האות המסמנת את הבס, לדוגמה F6 הוא אקורד שש על בסיס האקוד פה.
גם האקורד הזה כמו רוב האקורדים המרובעים מתאים מאוד למעברים ולא להצהרות שעומדות בפני עצמן, אך במקה של האקורד שש יש הרבה יוצאים מן הכלל וייתכן והוא יופיע בפני עצמו. המעבר המתאים ביותר לאקורד שש הוא מעבר בין אקורד לספטאקורד. אלף כיוון שהוא עצמו דומה לספטאקורד מינורי ובית כיוון שהוא לא צורם לאוזן אך הוא כן מכין את הקרקע למלעבר לאקורד יותר מלנכולי. אקורד שש יכול להתאים בכל רמה בסולם ואינו מזוהה אם אף אחת מהן. האקורד מסומן בספרה שש לצד האות המסמנת את הבס, לדוגמה F6 הוא אקורד שש על בסיס האקוד פה.



====אקורדים תשע, אחת עשרה ושלוש עשרה====
====אקורדים תשע, אחת עשרה ושלוש עשרה====

גרסה מ־17:10, 9 בדצמבר 2008

אקורד מז'ורי הוא רצף של תווים היוצרים הרמוניה. שמו המז'ורי נתן עקב הטרצה הגדולה (מז'ור = גדול) באקורד, בניגוד לאקורד המינורי המכיל טרצה קטנה. האקורד המז'ורי מיוחס פעמים רבות לשמחה. האקורדים המז'ורים מקורם במוזיקה הקלאסית, אך הם מהווים את הבסיס של רוב המוזיקה המודרנית. הבלוז למשל מאופיין לרוב באקורדים מז'ורים, וגם רוב מוזיקת הרוק.

אקורד משולש

האקורד המז'ורי המשולש אשר מסומן ב בנוי מטרצה גדולה וקווינטה זכה. שמו של אקורד ניתן על פי תו הבס שלו. לדוגמה אקורד משולש מז'ורי על דו יהיה בנוי מדו, מי, וסול.

אופי האקורד

על אף שהאופי של אקורד הוא דבר סובייקטיבי כביכול, האינטרפטציה של האקורד, וההשפעה שלו דומה אצל רוב האנשים. לא ברור אם אופי האקורד נובע מהשרשה תרבותית או מאיזשהו מאפיין אבסולוטי. לאקורד המז'ורי הבסיסי מיוחס אופי שמח ועוצמתי, בניגוד לאקורד המינורי הנחשב לעצוב. כל המלחינים, קלאסים ומודרניים כאחד, משתמשים באופי האקורד כדי להביע רגש בתוך היצירה, ולגרום לשומע לעבור חוויה ריגשית.

שינויים ותוספות

ישנם אינספור שינויים אפשריים לאקורד מז'ורי בסיסי החל היפוכים וכלה בהוספת כל תוי הסולם. כל שינוי משנה את אופי האקורד ומעניק לו צליל חדש לגמרי.

היפוכים

היפוך נעשה כאשר הבס המקורי של האקורד עובר לתו אחר של האקורד. לדוגמה באקורד משולש מז'ורי על דו שהתוים בו הם דו, מי וסול, הבס יכול לעבור לטרצה ובכך לבנות אקורד מז'ורי על דו שהוא מי, סול ודו. היפוך זה נקרא סקסט-אקורד ולרוב מסומן בקיצור ב. היפוך הבא הנקרא קווארטסקסט-אקורד המסומן ב- הופך את הקווינטה באקורד המשולש לבס, שבדו מז'ור יהיה סול, דו ומי. היפוכים נדירים יותר בכלים אשר לרוב מתעלמים ממיקום הבס כגון גיטרה, אך עדיין קיימים בפסנתר או הרכבים שבהם הבס מודגש.

אקורדים לא משולשים

דרך נוספת לשנות את אופי האקורד היא הוספת תוים (או הסרת תוים). יש כמובן אינספור אפשרויות להוספה או להסרה של תוים אך יש כאלו מוכרים יותר מאחרים. אפשר כמובן להפוך גם את כל האקורדים הלא משולשים.

ספטאקורד

הספטאקורד המז'ורי הוא האקורד המז'ורי, המרובע, הלא שורשי, הבסיסי ביותר. הוא מורכב מאקורד משולש ומספטימה קטנה מצליל הבס. מקור האקורד הזה הוא במוזיקה קלאסית בניגוד לאקורדים מרובעים רבים אחרים ועל כן הוא העתיק ביותר. במוזיקה מודרנית האקורד נקרא אקורד שבע, משום שהצליל הנוסף, איליו, הוא הצליל השביעי בסולם המינורי של הבס. לספטאקורד מייחסים צליל יותר מלנכולי מלאקורד שורשי רגיל, וזאת היות שהוא חובא בתוכו טריטון בין התו השני באקורד לתו הרביעי, לדוגמה בספטאקורד מז'ורי שלסי התווים הם סי, רה דיאז, פה דיאז ולה, והמרווח בין רה דיאז ולה הוא שלושה טונים כלומר טריטון. בעיקר בגלל תכונה זאת שלו משתמשים באקורד הרבה במוזיקה מודרנית, הבלוז למשל משתמש באקורדים שביעיים כמעט תמיד. את האקורד מסמנים באות שמסמלת את הבס ואז הספרה שבע, לדוגמה: F7 הוא הספטאקורד המז'ורי על פה.

ספטאקורד מוגדל

אקורד נוסף נדיר יותר אך גם כן מהמוזיקה הקלאסית, הוא הספטאקורד המז'ורי המוגדל. האקורד בנוי מאקורד משולש ומספטימה גדולה מצליל הבס. במוזיקה מודרנית נקרא האקורד שבע מז'ור כיוון שהתו שנוסף אליו הוא התו השביעי בסולם המז'ורי. למרות שהטריטון שבאקורד ניפתר והמרוח בין התו השני לרביעי נהיה קווינטה נוצרת בעיה הרמונית אחרת, פחות חמורה, והיא דיסוננס בין התו הרביעי לבין התו הראשון. למשל בספטאקורד המאזורי המוגדל של רה התוים הם רה, פה דיאז, לה, ודו דיאז, המרווח בין הרה לדו דיאז הוא 11 וחצי טונים-מרווח דיסוננסי. הבעיה מחמירה כשאר עושים חלק מההיפוכים לאקורד והמרווח נהיה חצי טון. כמובן שאת אותה "בעיה הרמונית" מנצלים כדי לתת אופי לאקורד. את האקורד מסמנים באות של הבס אחריה המספר 7 ואז אותיות maj לדוגמה: F7maj הוא סימונו של הספטאקורד המוגדל של פה.

אקורד שתיים

אקורד שתיים מז'ורי הוא אקורד משולש וסקונדה גדולה לצליל הבס. האקורד נקרא כך כיוון שהתו שנוסף מלבד התוים השורשיים הוא התו השני בסולם של הבסיס. האקורד אינו מופיע במוזיקה הקלאסית, וגם במודרנית הוא נדיר מאד. מבין כל האקורדים המרובעים הפשוטים, אקורד שתיים הוא הכי פחות שכיח. אחת הסיבות לחוסר השימוש של האקורד היא שיש בו שני דיסוננסים רצופים. האקורד סול במול מז'ור שתיים הוא אקורד שהתווים שלו הם: סול במול, לה במול, סי במול ורה במול, המרווחים בין סול במול ללה במול ובין סי במול ללה במול הם סקונדות גדולות, כלומרת מרווחים דיסוננטים (אם כי של טון ולא של חצי טון). לרוב האקורד לא יבוא בנפרד, אלא חלק ממעבר שנפתר, או כקישוט על האקורד המקורי. את האקורד מסמנים באות של הבס ובספרה שתיים לידה לדוגמה: F2 הוא סימונו של האקורד שתיים של פה.

אקורד ארבע

אקורד ארבע מז'ורי הוא אקורד משולש וקוורטה זכה לצלל הבס. שם האקורד ניתן לו כיוון שהתו הנוסף על שלושת השורשיים הוא התו הרביע בסולם המז'ורי של הבס. גם האקורד הזה הוא נדיר למדי במוזיקה מודרנית, ואינו מופיע במוזיקה קלאסית. גם לאקורד הזה יש שני מרווחים דיסוננטים רצופים, ובאקורד הזה הדיסוננס הראשון הוא חמור מבאקורד שתיים כיוון שהוא במרווח של סקונדה קטנה. האקורד לה דיאז מז'ור ארבע הוא אקורד המכיל את התווים: לה דיאז, רה, מי במול ופה. בין רה לה מי במול יש מרווח של חצי טון, ובין מי במול לפה יש מרווח של טון. אקורד הארבע שכיח יותר מאקורד השתיים כיוון שהמרווחים הדיסוננטים אינם בין צליל הבס לצליל אחר אלא בין שאר הצלילים של האקורד, לכן יותר נוח להשתמש באקורד ארבע של טוניקה. כמו כן המרווח המשלים של הקוורטה הוא קווינטה לכן האקורד נוח מאוד בדומיננטה, (קווטרה של הדומיננטה תהיה התו הסיסי של הסולם). מנגד האקורד כמעט לעולם לא יופיע בסובדומיננטה, משתי סיבות, אלף הוא יחרוג מהסולם, וחשוב מכך בהרבה, מעט לעולם לא מנגנים סובדומיננטה ואת הסובדומיננטה שלה מטעמים הרמונים, וזה יצור מצב דומה. גם את האקורד הזה נהוג לנגן כחלק ממעבר ולא לעמידו בפני עצמו.

האקורד ארבע מסומן בספרה ארבע לאחר צליל האות שמסמלת את צליל הבס לדוגמה: F4 יהיה אקורד פה ארבע.

אקורד שש

אקורד שש מז'ורי הוא אקורד משולש וסקסטה גדולה לצליל הבס. שם האקורד ניתן לו כיוון שהתו הנוסף לאקורד הוא התו השישי בסולם המז'ורי של הבס. האקורד הזה יחסית שכיח במוזיקה מודרנית, ומוזיקה קלאסית הוא קיים אך מעולם לא ניתן לא שם כיוון שהיה נדיר מאוד וזניח מבחינת מהות היצירות. האקורד חובא בתוכו מרווח דיסוננטי אחד בלבד, אך מרווחים קונסוננטים רבים. מלבד הקוסוננטים הטבעיים באקורד: המרווחים בין התו הראשון לשני ובין השני לשלישי, נוספת סקסטה שהיא בעצמה צליל קוסוננטי מה שנותן לאקורד "חיספוס" מסוים, אך הוא אינו צורם לאוזן. האקורד שש המז'ורי סול למשל מורכב מהתוים: סול, סי, רה ומי. בין רה למי יש סיקונדה, אך סיקונדה בודדת בתוך אקורד מרובע כמעט ואינה נשמע (בעיקר שהיא סקונה גדולה), אך המרווחים בין סול לסי, בין סי לרה ובין סול למי, כולם מרווחים קונוננטים. צריך לשים לב שהאקורד הוא היפוך של הספטאקורד המינורי המתאים לו, כלומר יש בו את אותם התוים כמו בספטאקורד מי מינור.

גם האקורד הזה כמו רוב האקורדים המרובעים מתאים מאוד למעברים ולא להצהרות שעומדות בפני עצמן, אך במקה של האקורד שש יש הרבה יוצאים מן הכלל וייתכן והוא יופיע בפני עצמו. המעבר המתאים ביותר לאקורד שש הוא מעבר בין אקורד לספטאקורד. אלף כיוון שהוא עצמו דומה לספטאקורד מינורי ובית כיוון שהוא לא צורם לאוזן אך הוא כן מכין את הקרקע למלעבר לאקורד יותר מלנכולי. אקורד שש יכול להתאים בכל רמה בסולם ואינו מזוהה אם אף אחת מהן. האקורד מסומן בספרה שש לצד האות המסמנת את הבס, לדוגמה F6 הוא אקורד שש על בסיס האקוד פה.

אקורדים תשע, אחת עשרה ושלוש עשרה

האקורדים המז'ורים תשע אחת עשרה ושלוש עשרה הם בעצם היפוכים של האקורדים שתים ארבע ושש בהתאמה. שמם ניתן לפי התו שנוסף להם מעבר לשורש. אופיים של האקורדים הוא כמו האופי של האקורדים ההופכיים בצורה יותר מעודנת. למשל באקורד תשע במקום סקונדה יש נונה מצליל הבס. האקורדים נפוצים מאוד במוזיקה מודרנית יותר מרוב האקורדים המרובעים. הסימון שלהם הוא האות של צליל הבס ומספר האקורד למשל: F9 הוא ההיפוך של F2.

ראו גם