היפופוטם – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
ערך מומלץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ט-בוט-זרם (שיחה | תרומות)
31,925 עריכות
מ בוט מוסיף: fa:اسب آبی, ro:Hipopotam
Osios (שיחה | תרומות)
12 עריכות
הוספת קישור פנימי לערך מגוון גנטי
שורה 95: שורה 95:
ההיפופוטם הוא חיה פופולרית ב[[גן חיות|גני חיות]] רבים. ההיפופוטם הראשון שחי בגן חיות מודרני היה היפופוטם בשם אובייש (Obaysch) שהגיע ל[[גן החיות של לונדון]] ב-[[25 במאי]] [[1850]]. הוא היה לאטרקציה פופולרית, וכ-10,000 מבקרים ביום הגיעו לצפות בו.
ההיפופוטם הוא חיה פופולרית ב[[גן חיות|גני חיות]] רבים. ההיפופוטם הראשון שחי בגן חיות מודרני היה היפופוטם בשם אובייש (Obaysch) שהגיע ל[[גן החיות של לונדון]] ב-[[25 במאי]] [[1850]]. הוא היה לאטרקציה פופולרית, וכ-10,000 מבקרים ביום הגיעו לצפות בו.


ההיפופוטם מיטיב להתרבות ב[[בעלי חיים בשביה|שביה]]. שיעור הרבייה של ההיפופוטמים בשבייה נמוך מזה שבסביבתם הטבעית, אולם עובדה זו מיוחסת לכך שגני החיות מעוניינים להגביל את מספר ההיפופוטמים שחיים בהם לכדי מספר מצומצם, שכן הם גדולים מאוד והחזקתם יקרה <ref>Root, N. J. (1993). "Victorian England’s Hippomania.". Natural History 103: 34–39.</ref>. כיום, מספר ההיפופוטמים שחיים בגני חיות גדול דיו ושיתוף פעולה בין גני החיות יכול, באופן עקרוני, לשמור על מגוון גנטי ללא הבאת פרטים חדשים מן הבר <ref name="five" />.
ההיפופוטם מיטיב להתרבות ב[[בעלי חיים בשביה|שביה]]. שיעור הרבייה של ההיפופוטמים בשבייה נמוך מזה שבסביבתם הטבעית, אולם עובדה זו מיוחסת לכך שגני החיות מעוניינים להגביל את מספר ההיפופוטמים שחיים בהם לכדי מספר מצומצם, שכן הם גדולים מאוד והחזקתם יקרה <ref>Root, N. J. (1993). "Victorian England’s Hippomania.". Natural History 103: 34–39.</ref>. כיום, מספר ההיפופוטמים שחיים בגני חיות גדול דיו ושיתוף פעולה בין גני החיות יכול, באופן עקרוני, לשמור על [[מגוון גנטי]] ללא הבאת פרטים חדשים מן הבר <ref name="five" />.


חלקתו של ההיפופוטם בגני חיות כללה בדרך-כלל בריכת מים ופיסת דשא. ב[[שנות ה-80]], מתכנני גני חיות ניסו לשקף את בית הגידול הטבעי של ההיפופוטם בחלקות שהוקדשו לו. המקרה הידוע ביותר של ניסיון שכזה הוא ה"היפוקווריום" (הלחם של היפופוטם ואקווריום) בגן החיות של [[טולדו]], שהכיל למעלה מ-1,350 מטרים מעוקבים של מים שנועדו להיפופוטמים <ref>Melissa Greene (December 1987). "No rms, jungle vu: a new group of "landscape-immersion" zoo designers are trying to break down visitors' sense of security by reminding them that wild animals really are wild.", The Atlantic Monthly.</ref>. ב-[[1987]], חוקרים הצליחו להסריט בפעם הראשונה לידה תת-ימית של היפופוטם בהיפוקווריום שבטולדו, בדומה לתהליך המתרחש בטבע. מיצג זה היה כה פופולרי, עד כי גן החיות של טולדו הכליל היפופוטמים ב[[לוגו]] שלו <ref>[http://www.toledozoo.org/plantsanimals/pa_hippoquarium.html "Hippoquarium"], Toledo Zoo.</ref>.
חלקתו של ההיפופוטם בגני חיות כללה בדרך-כלל בריכת מים ופיסת דשא. ב[[שנות ה-80]], מתכנני גני חיות ניסו לשקף את בית הגידול הטבעי של ההיפופוטם בחלקות שהוקדשו לו. המקרה הידוע ביותר של ניסיון שכזה הוא ה"היפוקווריום" (הלחם של היפופוטם ואקווריום) בגן החיות של [[טולדו]], שהכיל למעלה מ-1,350 מטרים מעוקבים של מים שנועדו להיפופוטמים <ref>Melissa Greene (December 1987). "No rms, jungle vu: a new group of "landscape-immersion" zoo designers are trying to break down visitors' sense of security by reminding them that wild animals really are wild.", The Atlantic Monthly.</ref>. ב-[[1987]], חוקרים הצליחו להסריט בפעם הראשונה לידה תת-ימית של היפופוטם בהיפוקווריום שבטולדו, בדומה לתהליך המתרחש בטבע. מיצג זה היה כה פופולרי, עד כי גן החיות של טולדו הכליל היפופוטמים ב[[לוגו]] שלו <ref>[http://www.toledozoo.org/plantsanimals/pa_hippoquarium.html "Hippoquarium"], Toledo Zoo.</ref>.

גרסה מ־22:46, 24 בדצמבר 2008

פירוש נוסף ערך זה עוסק בבעל חיים. אם התכוונתם לתוכנית רדיו, ראו היפופוטם (תוכנית רדיו).


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ שם_מדעי, תיאור תפוצה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןבהמות מצוי
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[2]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: בהמותיים
סוג: בהמות
מין: בהמות מצוי
שם מדעי
Hippopotamus amphibius
‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גולגולת של היפופוטם

היפופוטם מצוי (שם מדעי: Hippopotamus amphibius), בשמו התקני בעברית: בְּ‏הֵמוֹ‏ת (נקרא גם סוס יאור - מיוונית היפוס (ιππος) - סוס, פוטאמוס (πόταμος) -נהר), הוא יונק אפריקני אוכל-צמחים. ההיפופוטם הוא אחד משני המינים החיים במשפחת הבהמותיים (לצד ההיפו הגמדי). זהו בעל חיים מימי למחצה, החי בנהרות ובאגמים באפריקה שמדרום לסהרה, לרוב בקבוצות גדולות המונות עד 40 פרטים. במהלך היום הוא נוהג לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ ובשעות בין הערביים הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. הרבייה וההמלטה עצמה מתרחשות במים, כאשר הזכרים הטריטוריאליים משתלטים על רצועת נהר. בניגוד לאופי פעילותם המימית, פעילותם היבשתית מתאפיינת בסוליטריות (התבודדות) ובסבלנות כלפי היפופוטמים אחרים (הם אינם מחזיקים בטריטוריות על היבשה).

על אף הדמיון החיצוני הקיים בינם לבין החזירים ולבין מכפילי פרסה אחרים, היצורים החיים הקרובים ביותר להיפופוטמים הם דווקא הלווייתנאים, כלומר הלווייתנים, הדולפינים והפוקנות. אביהן המשותף של שתי הקבוצות התפצל מסדרת מכפילי הפרסה לפני כ-60 מיליוני שנים. המאובנים הקדומים ביותר של היפופוטמים התגלו באפריקה, והם שייכים לאב הקדמון קניהפוטם (Kenyapotamus) שחי לפני כ-12 מיליוני שנים.

קל לזהות את ההיפופוטם בשל גופו הגדול דמוי החבית, פיו העצום ושיניו הגדולות, גופו חסר-השיער ורגליו הקצרות והשמנות. הוא דומה בגודלו לקרנף רחב השפה; רק הפילים גדולים ממנו באופן עקבי. למרות מראהו המגושם, מסוגל ההיפופוטם להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בריצה למרחקים קצרים הוא מסוגל להגיע למהירות של 40 קילומטרים בשעה, מהר יותר מאצן אולימפי. ההיפופוטם הוא מבעלי החיים המסוכנים והאגרסיביים ביותר, ונחשב לאחד המסוכנים ביותר באפריקה. מספרם (בתנאי מחייה טבעיים) מוערך בכ-125,000 עד 150,000 פרטים שחיים באפריקה שמדרום לסהרה. האוכלוסיות הגדולות ביותר חיות בזמביה (כ-40,000 פרטים) ובטנזניה (20,000 - 30,000) [3]. היפופוטמים נוספים חיים בגני חיות. הם נמצאים באיום מתמיד בשל אובדן בתי גידול ומצד ציידים שהורגים אותם באופן בלתי חוקי לשם השגת בשרם, עורם וניביהם.

מיון ואבולוציה

מיון

ההיפופוטם שייך למשפחת ההיפופוטמיים, והוא יחיד בסוגו. מלבד ההיפופוטם נמצא במשפחה עוד מין אחד בלבד החי בימינו - ההיפו הגמדי. בהסתמך על הבחנות מורפולוגיות בגולגלות הפרטים ועל הבדלים גאוגרפיים, נמצא שקיימים חמישה תת-מינים של היפופוטם:

יחד עם זאת, לא נמצאה עדות מחקרית מוצקה להפרדה לתת-מינים האמורים, והיא מעולם לא אומתה על ידי ביולוגים. ההבדלים המורפולוגיים בין תת-המינים שלעיל קטנים יחסית, ולכן הם יכולים להיות תוצאה של שונות לא-מייצגת [4]. מחקר אחד בדק את הדנ"א המיטוכונדריאלי של שלושה מתוך חמשת תת-המינים. המחקר מצא שונות גנטית נמוכה אך משמעותית בין H. a. amphibius, H. a. capensis ו-H. a. kiboko [5].

ההיפופוטמיים נמצאים בסדרת מכפילי הפרסה, לצד מעלי גירה אחרים. חברים אחרים בסדרה הם הגמליים, החזיריים, הצבאיים והפריים. כל אלו קרובים יותר זה לזה מאשר להיפופוטמיים בכלל ולהיפופוטם בפרט. עד 1985 חוקרי טבע סיווגו אותו לצד החזירים, בהסתמך על מבנה השיניים הטוחנות. מאוחר יותר, עדויות של חלבוני דם, של דנ"א ושל מאובנים הביאו לסיווג ההיפופוטמיים כקרובים ביותר ללווייתנאים - סדרה הכוללת את ההיפופוטמים, את הדולפינים ואת הפוקנות [6]. במילים אחרות, ההיפופוטמים חולקים תכונות רבות יותר עם הלווייתנאים מאשר עם מכפילי פרסה אחרים, כמו חזירים, מאחר והאב הקדמון של ההיפופוטמים והלווייתנים התפצל מיתר מעלי הגירה וממכפילי הפרסה.

אבולוציה

התאוריה העדכנית ביותר בנוגע למוצא ההיפופוטמים מציעה כי הם והלווייתנאים חלקו אב קדמון מימי-למחצה שהתפצל מיתר מכפילי הפרסה לפני כ-60 מיליוני שנים [7]. קבוצת אב היפותטית זו התפצלה לשני ענפים לפני כ-54 מיליוני שנים [8]. אחד מהענפים הוא למעשה ראשית דרכם האבולוציונית של הלווייתנאים, והשני - של ההיפופוטמיים. תחילה הופיעה משפחת יצורים בעלי ארבע רגליים, Anthracotheriidae, שהראשון מביניהם, שחי בסוף האיאוקן, דמה להיפופוטם רזה עם ראש צר וקצר. משפחה זו התפצלה ברבות השנים לענפים רבים, שכולם למעט אחד נכחדו בפליוקן. הענף היחיד ששרד התפתח, בחלוף הזמן, למשפחת ההיפופוטמיים [6].

ניתן לשרטט באופן גס את קו המתאר של שושלת אבותיהם של ההיפופוטמיים: בתקופת האיאוקן ועד לאוליגוקן חיו ה-Anthracotherium וה-Elomeryx; במיוקן חיו ה-Merycopotamus וה-Libycosaurus; וה-Anthracotheriidae האחרונים שחיו בסוף הפליוקן. היצורים מתקופת המיוקן וההיפופוטמיים המודרניים יוצרים קבוצה מונופילטית, שהאב הקדמון המשותף של חבריה חי לפני כ-20 מיליוני שנים, בתקופת המיוקן. מסיבה זו, ניתן לומר שמשפחת ההיפופוטמיים "מקננת" ממש בתוך משפחת היצורים הנכחדים Anthracotheriidae. כפי הנראה, ההיפופטמיים התפתחו באפריקה.

ההיפופוטם הקדום ביותר הידוע לאדם הוא הקניהפוטם (Kenyapotamus), שחי באפריקה לפני 16 עד 8 מיליוני שנים. מינים אחדים נפוצו בעבר גם באסיה ובאירופה, אולם אף מאובן של היפופוטם לא התגלה ביבשת אמריקה. אב קדמון נוסף של ההיפופוטם המודרני, הארכאופוטם (Archaeopotamus), חי באפריקה ובמזרח התיכון לפני 7.5 עד 1.8 מיליוני שנים [9]. אף שתיעוד שרשרת המאובנים של ההיפופוטמיים עדיין לא מובן היטב, שני סוגי ההיפופוטמיים החיים כיום, Hippopotamus ו-Choeropsis, כנראה התפצלו לפני שמונה מיליוני שנים.

מראה חיצוני ומבנה גוף

איור של שלד היפופוטם
עינו של היפופוטם בגן החיות בסן פרנסיסקו

צבע ההיפופוטם הוא חום אדמדם ואפור. גופו גדול, מגושם וכבד ודמוי חבית. עור הגוף עבה מאוד ועוביו כחמישה סנטימטרים, ומתחתיו ישנה שכבת שומן עבה. ראשו של ההיפופוטם גדול ובחלקו העליון עיניים קטנות, אוזניים קטנות ונחיריים המוקפים בזיפים דלילים קצרים. העיניים, האוזניים והנחיריים מצוידים במכסים, הנסגרים בעת צלילתו במים. הודות למיקום ולמבנה העיניים, האוזניים והנחיריים המצויים במישור אחד, די בהוצאת החלק העליון של הראש בלבד, כדי שההיפופוטם יזכה להשתמש בכל חושיו, להקשיב, לרחרח ולצפות בסביבתו וכן לנשום. חושי הראייה, השמיעה והריח שלו מפותחים מאוד.

ההיפופוטמים הם מהגדולים שביונקים החיים בעולם, ואף נחשבים לחלק מהמגה פאונה (Megafauna). בשונה מהיונקים האפריקנים הגדולים, ההיפופוטמים הם היחידים שמותאמים לאורח חיים מימי למחצה ושחיים באגמי מים מתוקים ובנהרות. גודלם הרב מקשה על מדידת משקלם של פרטים החיים בטבע. לפי הערכות, משקלם הממוצע של זכרים בוגרים נע בין 1,500 ל-1,800 קילוגרמים. הנקבות קטנות יותר: משקלן מגיע רק ל-1,300 עד 1,500 קילוגרמים [4]. הזכרים ממשיכים לגדול במשך כל חייהם, בעוד שהנקבות מגיעות למשקל מקסימלי בסביבות גיל 25 [10]. במסגרת תוכנית בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נעשה ניסיון למדוד את חוזק נשיכתה של נקבת היפופוטם, ונמצא שזה מגיע ליותר מ-800 קילוגרם כוח [11].

אורכם הממוצע הוא שלושה מטרים וחצי, וגובהם בכתף - כמטר ומחצית. הם דומים בגודלם לקרנפים רחבי השפה, ויחד הם נמצאים במקום השני בעולם בעלי החיים היבשתיים (שניים רק לפילים). בניגוד לבעלי חיים רבים, המקום הגבוה בגופו הוא דווקא חלק הגב האחורי ולא אזור הכתפיים והראש. רגליו קצרות, ולכן הוא אינו מסוגל לטפס, ואף לא לחלוף מעבר לסלעים בגודל בינוני. למרות מראם המגושם, הם עשויים לרוץ מהר יותר מהאדם: מהירותם עשויה להגיע ל-30 עד 40 קמ"ש למשך מאות מטרים בודדות. ההיפופוטם חי בממוצע בין 40 ל-50 שנים [4]. ההיפופוטם המבוגר ביותר החי כיום בשבי הוא נקבה העונה לשם "דונה". נכון לשנת 2008 גילה הוא 56 שנים, והיא חיה בגן החיות באבנסביל שבאינדיאנה, ארצות הברית [12]. ההיפופוטם המבוגר ביותר שחי בשבי אי פעם (ותועד) היה גם הוא נקבה שענתה לשם "טנגה". היא חיה ומתה במינכן בשנת 1995 כשהייתה בת 61 שנים [13].

רגליהם קטנות באופן יחסי לגופם, וזאת בשל העובדה שבמים משקלם האפקטיבי נמוך יותר תודות לכוח הציפה שמפעילים עליהם המים. בדומה ליונקים ימיים אחרים, את גופם מכסה כמות מעטה מאוד של שיער [4]. כהגנה נוספת מפני השמש, עורם מפריש חומר מסנן קרינה שצבעו אדום. נמצא שחומר זה מכיל שני פיגמנטים, האחד אדום והשני כתום, שבליעת האור שלהם גבוהה בתחום הקרינה העל-סגולה. פיו של ההיפופוטם ענק, ומאפשר אף לאדם גדול מידות לשבת בתוכו ברווחה לו היה מתאפשר לו. להיפופוטם ניבים גדולים שאורכם עשרות סנטימטרים ומשקלם כמה קילוגרמים. הם בעלי שורש פתוח המאפשר צמיחה מתמדת. הניבים משמשים בעיקר למאבקים עם פרטים אחרים, והוא כלל לא ניזון מטרף אלא מסתפק בכמה עשרות קילוגרמים של מזון צמחוני מדי יממה. ריאותיו של ההיפופוטם גדולות ומפותחות ומאפשרות שאיפת אוויר בכמות גדולה, וכך הוא מסוגל לשהות מתחת למים דקות ארוכות עד אשר נזקק לאוויר רענן מחדש.

תפוצה ושימור

לפני עידן הקרח האחרון, ההיפופוטמים היו נפוצים בצפון אפריקה ובאירופה, ובאופן עקרוני הוא מסוגל לחיות באזורים קרים, בתנאי שהמים אינם קופאים בחורף. בעבר הוא היה נפוץ באזור הנילוס שבמצרים, אולם מאז הוא נעלם מהאזור. גם לאחר הכיבושים הערביים במאה השביעית לספירה עדיין נמצאו היפופוטמים בעיר הנמל המצרית דמיאטה. היפופוטמים נמצאים כיום בנהרותיהן ובאגמיהן של המדינות אוגנדה, סודאן, סומליה, קניה, צפון קונגו, אתיופיה, גאנה, גמביה, בוטסואנה, דרום אפריקה, זימבבואה וזמביה, וכן בטנזניה ובמוזמביק [4].

ממצאים גנטיים מצביעים כי אוכלוסיית ההיפופוטמים המצויה באפריקה חוותה התרחבות משמעותית במהלך תקופת הפליסטוקן או אחריו, שמיוחסת לעלייה המקבילה בכמות מאגרי המים לקראת סוף התקופה. כיום, לעומת זאת, אוכלוסיות ההיפופוטמים מאוימות על ידי המחסור במים ביבשת [14]. בנוסף, הציד שלהם אינו מוסדר במקומות רבים או שאינו נאכף באחרים. במאי 2006 ההיפופוטם הוגדר כמין "פגיע" (Vulnerable) על ידי ארגון השימור העולמי. אוכלוסייתו נאמדה בכ-125,000 עד 150,000 פרטים, ירידה של שבעה עד עשרים אחוזים מאז האומדן הקודם ב-1996 [3].

הירידה החדה ביותר בגודל אוכלוסיית ההיפופטמים תועדה בקונגו [15]. האוכלוסייה בפארק הלאומי וירונגה שבמדינה הצטמצמה לכדי 800 עד 900 פרטים, לאחר שבאמצע שנות ה-70 היא נאמדה בכ-29,000 פרטים; ההצטמצמות הנוראה מיוחסת למלחמת קונגו השנייה. הציידים הם כפי הנראה מורדים לשעבר מקבוצות ההוטו, חיילי קונגו ששכרם זעום ואנשי המיליציות המקומיות [16]. ההיפופוטמים ניצודים בשל מספר סיבות, בהן האמונה כי הם בעלי חיים טיפשים, הטענה שהם פוגעים בחברה, וכן לשם מכירת חלקי גופם. מכירת בשר ההיפופוטמים אינה חוקית, אולם פקחי הקרן העולמית לשימור חיות הבר מתקשים לסכל מכירות שכאלו בשוק השחור [17].

בארץ ישראל

היפופוטם בספארי ברמת גן

ההיפופוטם התקיים בתקופת המקרא בארץ ישראל ושכן בנחלי החוף ובבקעת הירדן. הוא אף מוזכר בתנ"ך (דברים לב, כד; ירמיהו יב, ד; איוב מ, טו). נראה שבעבר שרר בארץ אקלים טרופי חם ולח, אקלים שאיפשר את קיומו של הבהמות. הוא נעלם מהאזור כנראה בעיקר בשל שינויי אקלים שגרמו להתייבשות נהרות ומקווי מים מתוקים, שבהם שכן. מכיוון שנעלם לא כתוצאה מציד אלא משינויים אקלימיים, אין כוונה להשיבו לנופי הארץ.

התנהגות

ההיפופוטם מבלה את רוב זמנו בהתפלשות במים או בבוץ יחד עם יתר חברי להקתו. המים או הבוץ מסייעים בקירור הגוף ובשמירה על לחות העור. למעט אכילה, רוב חייהם של ההיפופוטמים - החל בלידה, המשך בלחימה וכלה ברבייה - מתנהלים במים. הם עוזבים את המים בשעות בין הערביים על מנת לטייל וללחך עשב, מקור מזונם הראשי.

תזונה ומבנה חברתי

ההיפופוטם ניזון מכמויות עצומות של מזון צמחי מדי יום ביומו. משום שבמים בהם הוא שוהה כמות הצומח דלה, אין לו ברירה אלא לעזוב אותם לטובת איתור צמחים על פני היבשה, בעיקר צמחיית גדות. ברם, ההיפופוטם סובל מן החום הרב ולפיכך מבכר לצאת את המים רק עם רדת החמה ולא לפני כן. יש שירחיק קילומטרים רבים מן הבריכה שבה טבל ולקראת בוקר ישוב אליה ולא יבוא אוכל אל פיו עד בוא הערב. בלילה אחד צורך היפופוטם עד 70 קילוגרמים של עשב [18]. במהלך ליחוך העשב הם יאכלו גם צמחים אחרים, אולם אלו הם רק מרכיב משני בתזונתם.

מערכת העיכול של ההיפופוטם אינה יעילה כל כך, ובחלק ניכר בגלליו קיים חומר שעוכל חלקית ואשר מאפשר ליצורים רבים להסתמך על הגללים כמזונם העיקרי. למעשה יוצר ההיפופוטם סביב הפרשותיו מעין מיקרו פאונה שבה מתקיימים מיני דגים ויצורי מים אחרים או עופות שונים המגיעים לנבור בגללים. יתר על כן, מערכת העיכול שלו איננה מותאמת לאכילת בשר, ולכן התנהגויות מן הסוג של אכילת פגרים, טריפה ואף קניבליזם הן די נדירות [19].

ההיפופוטם חי בעדרים בני כעשרה פרטים בממוצע, אך גם בקבוצות גדולות יותר. בקבוצה הבסיסית יש זכר המחזיק בנחלה ועמו מספר נקבות בוגרות וצאצאיהן. במרחב המימי שוכנות הנקבות בנחלת הזכר השליט. מחוץ למים הן משוטטות בשדות עם צאצאיהן. הזכר השליט מסמן את נחלתו באמצעות גלליו שאותם הוא מפזר על קרקעית המים בעזרת זנבו. הוא שומר על נחלתו ועל נקבותיו בתקיפות מפני זכרים פולשים. התוקפנות מביאה לא פעם לעימותים קשים הכוללים פעירות פה בצד ניסיונות נשיכה באזור הצוואר העבה של כל אחד מהזכרים הנלחמים. התקשורת בקבוצה היא קולית ותת-מימית. רפרטואר הקולות של ההיפופוטם כולל בעיקר נהימות ושאגות. לעתים הוא יחזיק את ראשו בגובה המים בדיוק, כך שהקריאה שישמיע תישמע מתחת למים ומעליהם גם יחד [20].

רבייה

קרב היפופוטם בשמורה מסאי מרה בקניה

נקבות ההיפופוטם מגיעות לבגרות מינית בגיל חמש עד שש שנים. משך תקופת ההיריון הוא כשמונה חודשים. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל שבע שנים וחצי. עונת הרבייה מתרחשת בחודשים אפריל-אוגוסט. החיזור, ההזדווגות, ההמלטה וההנקה מתרחשים במים. במשך כל ההזדווגות הנקבה שקועה במים, ורק ראשה מגיח לעתים על מנת לנשום. ההמלטה כאמור מתרחשת גם היא במים, ובכך מצטרף ההיפופוטם לשורת היונקים המצומצמת שממליטים את גוריהם במים, לצד הלווייתנאים והתחשאים. משקל הוולד נע בין 25 ל-45 קילוגרמים, ואורכו כ-130 סנטימטרים. על-פי רוב הנקבה ממליטה גור אחד בלבד, ולעתים רחוקות יותר - שניים. הקשר בינו לאם הדוק ביותר, גם לאחר גמילתו בגיל שמונה עד תריסר חודשים. הוא נלווה לאמו במשך מספר שנים. הנקבה מגדלת את צאצאה במקום מוגן ומוסתר אותו היא מכינה בטרם ההמלטה באמצעות רמיסת צמחייה בסבך קנים. הגור מסוגל לשחות בכוחות עצמו כעבור פרק זמן קצר.

בשל גודלו הרב אין להיפופוטם אויבים של ממש בטבע, ורק הגור חשוף בצעירותו לאיומים של טורפים, בעיקר של תניני היאור ועל כן נושאת אותו האם על גבה במשך מספר חודשים כדי לגונן עליו עד אשר יהא גדול דיו להגן על עצמו. הנקבה עלולה להגיב בתוקפנות אדירה אם תחוש בסכנה לצאצא שלה. היפופוטם צעיר לא יהסס להלך במים שורצי תנינים, ולעתים אף יחכך את אפו בגפם.

ההיפופוטם והאדם

ציד היפופוטמים

התיעוד המוקדם ביותר של אינטרקציה בין האדם להיפופוטם נמצא במרכז הסהרה בדמות גילופים וציורים על סלעים. ציור אחד שכזה, שמתוארך ללפני 4,000 - 5,000 שנים ונמצא בטאסילי נאג'ר שבאלג'יריה, מתאר ציד היפופוטם. במצרים העתיקה נחשב ההיפופוטם לחיה אכזרית החיה בנילוס. במיתולוגיה המצרית, האלה Tawaret, שתפקידה היה להגן על ההיריון, הייתה בעלת ראש-היפופוטם. הסיבה לכך הייתה נעוצה בכך שנשות מצרים העתיקה הכירו באגרסיביות שמגלות נקבות ההיפופוטם כלפי אלו התוקפים את גוריהן [21].

ההיפופוטם ידוע להיסטוריונים מאז התקופה הקלאסית. ההיסטוריון היווני הרודוטוס תיאר את ההיפופוטם בספרו "היסטוריה" (The Histories) שנכתב בשנת 440 לפני הספירה לערך. ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן כתב אודות ההיפופוטם באנציקלופדיה שערך, תולדות הטבע, שנכתבה בשנת 77 לספירה לערך.

החקלאות בחלקים ניכרים באפריקה עודה פרימיטיבית והשקיית הגידולים בשדות אינה ממוכנת אלא תלויה בגשם ובמקורות המים, קרי אגמים ונהרות. זו גם הסיבה שתושבי מזרח אפריקה נוהגים לעבד את אדמתם ליד אותם מקווי המים שבהם גם מצוי ההיפופוטם. שדות התירס ושאר הגידולים אהודים על ההיפופוטם ובמקום לחפש מקום מרעה טבעי, הרי עליו רק לשוטט בנחלתו ולמצוא מזון ככל שיוכל להכניס לקיבתו. אולם, נוהג זה של ההיפופוטם הופך אותו לאויב מר של החקלאי האפריקני; לא בשל כמות המזון הרבה שהוא אוכל אלא משום שבהולכו בשדה, רומס הוא את כל הצומח עליו חלף וממיט אסון על החקלאי האומלל. עקב כך הפך ההיפופוטם לאויבם המושבע של הכפריים באפריקה ובשל מידתו הגדולה ותכונותיו הרגזניות נעשה גם לאחד מקוטלי האדם העיקריים בעולם. מדי שנה נהרגים אלפי בני אדם שמנסים להרחיקו ולגרשו משדותיהם. בשל זעמו ומנהגי שמירת נחלתו, ההיפופוטם אץ אל עבר הכפריים ורומס אותם.

האדם צד את ההיפופוטם גם בשל הניבים הגדולים, המשמשים ליצור מוצרי נוי. גם בעורו העבה נעשה שימוש ובשרו משמש למאכל. כדי לצודו משתמשים הכפריים המקומיים בצלצלים וגם במחפורות בקרקע אליהן נופל ההיפופוטם ונלכד בהן.

גני חיות

עטיפת השיר "The Hippopotamus Polka", שנכתב לכבוד ההיפופוטם אובייש
האלה המצרית אמיט, שראשה ראש תנין, גופה גוף לביאה וחלקה האחורי הוא חלקו האחורי של היפופוטם

ההיפופוטם הוא חיה פופולרית בגני חיות רבים. ההיפופוטם הראשון שחי בגן חיות מודרני היה היפופוטם בשם אובייש (Obaysch) שהגיע לגן החיות של לונדון ב-25 במאי 1850. הוא היה לאטרקציה פופולרית, וכ-10,000 מבקרים ביום הגיעו לצפות בו.

ההיפופוטם מיטיב להתרבות בשביה. שיעור הרבייה של ההיפופוטמים בשבייה נמוך מזה שבסביבתם הטבעית, אולם עובדה זו מיוחסת לכך שגני החיות מעוניינים להגביל את מספר ההיפופוטמים שחיים בהם לכדי מספר מצומצם, שכן הם גדולים מאוד והחזקתם יקרה [22]. כיום, מספר ההיפופוטמים שחיים בגני חיות גדול דיו ושיתוף פעולה בין גני החיות יכול, באופן עקרוני, לשמור על מגוון גנטי ללא הבאת פרטים חדשים מן הבר [4].

חלקתו של ההיפופוטם בגני חיות כללה בדרך-כלל בריכת מים ופיסת דשא. בשנות ה-80, מתכנני גני חיות ניסו לשקף את בית הגידול הטבעי של ההיפופוטם בחלקות שהוקדשו לו. המקרה הידוע ביותר של ניסיון שכזה הוא ה"היפוקווריום" (הלחם של היפופוטם ואקווריום) בגן החיות של טולדו, שהכיל למעלה מ-1,350 מטרים מעוקבים של מים שנועדו להיפופוטמים [23]. ב-1987, חוקרים הצליחו להסריט בפעם הראשונה לידה תת-ימית של היפופוטם בהיפוקווריום שבטולדו, בדומה לתהליך המתרחש בטבע. מיצג זה היה כה פופולרי, עד כי גן החיות של טולדו הכליל היפופוטמים בלוגו שלו [24].

בתרבות האנושית

ההיפופוטם היה ידוע ליוונים ולרומאים כ"בהמת הנילוס". היפופוטם אדום ייצג את האל המצרי העתיק סת, כאשר ירך החיה היא הרגל בצורת פאלוס של סת שממנו זורם הנילוס, סמל לפוריות. [25] גם בת זוגו של סת, האלה Tawaret, הוצגה כהיפופוטם בחלקה וכך גם האלה אמיט, זוללת גוויות הרשעים. הבהמות שמופיע בספר איוב פרק מ' פס' ט"ו -כ"ד, גם הוא היפופוטם לפי אחת הפרשנויות.

ב-1850 הובא היפופוטם בן שנה שנלכד על אי בנילוס הלבן, ממצרים לגן החיות של לונדון. ההיפופוטם שכונה אובייש (Obaysch), על שם האי בו נלכד, היה ההיפופוטם הראשון שחי בבריטניה מאז הפרהיסטוריה (לפני עידן הקרח חי בבריטניה ההיפופוטם האירופאי (Hippopotamus antiquus) והראשון באירופה מאז האימפריה הרומית. אובייש יצר סנסציה בלונדון ומשך לגן כ-10,000 מבקרים מדי יום וגרם לגל של מסחר בחפצים הנושאים את דמותו ולכתיבת השיר "פולקת ההיפופוטם" (The Hippopotamus Polka). מאז היו ההיפופוטמים לחיות פופולריות בתרבות המערב בשל מבנה גופם העגלגל שמשווה להם דמות קומית. כך, היפופוטם בשם "הוברטה" (Huberta) הגיעה לתודעת הקהל בדרום אפריקה לאחר שב-1928 יצאה למסע בן שלוש שנים, במהלכו גמעה כ-1,600 קילומטרים [26]. גם סיפורם של אואן ומזאי (Owen and Mzee), גור היפופוטם וצב בא בימים בהתאמה שפיתחו קשר אינטימי ומיוחד במינו, שעשעו אנשים שקנו ספרי היפופוטמים, חפצים הנושאים את דמותם, ובובות היפופוטמים [27]. היפופוטמים מוזכרים גם בשיר חג המולד "I Want a Hippopotamus for Christmas" (אני רוצה היפופוטם לחג המולד), להיט שנכתב בשנת 1953 והפך את גאיילה פיבי (Gayla Peevey) בת העשר לכוכבת. הם אפילו נתנו השראה למשחק לוח פופולרי "היפופוטמים רעבים" (Hungry Hungry Hippos), ול"שיר ההיפופוטם" (הידוע גם כ"בוץ, בוץ, בוץ נהדר") בביצוע צמד הקומיקאים האנגלי "פלאנדרס וסוואן" (Flanders and Swann).

היפופוטמים שימשו גם כדמויות בסרטים מצוירים שבהם נעשה שימוש בגופם הקצר והשמנמן כאפקט משעשע. בסרט פנטסיה של חברת וולט דיסני מופיעה היפופוטם כרקדנית בלט כשהיא רוקדת לצלילי הבלט מחול השעות מתוך האופרה לה ג'וקונדה של המלחין האיטלקי אמילקארה פונקיילי. דמויות היפופוטם נוספות המופיעות בסרטים מצוירים כוללות את פטר פוטאמוס של האנה-ברברה, הספר וסדרת הטלוויזיה "ג'ורג' ומרתה" ואת "פלאביו ומריטה", זוג היפופוטמים עשירים בסדרת האנימציה אנימניאקס.

ב-1988 נוצרו דמויות ההיפופוטם "היפוס מאושרים" על ידי המעצב הצרפתי אנדרה רוש (Andre Roche) המתגורר במינכן, כדי להטמין אותן בביצי קינדר של חברת השוקולד האיטלקית פררו. דמויות אלו לא היו שלוות כהיפופוטמים אמיתיים אלא חביבות ומלאות חיים, וזכו להצלחה רבה. לכן הן הופיעו שוב במוצרים אחרים של החברה בשנים שבאו אחר כך, והפופולריות שלהם בעולם התגברה. חברת נינטנדו הוציאה לאור משחקי גיים בוי בשנים 2001 ו-2007 המבוססים על הרפתקאותיהם.

פתיחת ההיפופוטמוס היא פתיחת שחמט בטוחה אם כי בלתי הרפתקנית.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: היפופוטם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היפופוטם
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Hippopotamus amphibius

הערות שוליים

  1. ^ Common Hippos - Country Assessments, IUCN.
  2. ^ בהמות מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  3. ^ 1 2 Lewison & Oliver (2005). Hippopotamus amphibius. 2006 IUCN Red List of Threatened Species. IUCN 2006.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Eltringham, S.K. (1999). The Hippos, Poyser Natural History Series. London: Academic Press. ISBN 085661131X.
  5. ^ Okello, J.B.A; Nyakaana, S., Masembe, C., Siegismund, H.R. & Arctander, P. (2005). "Mitochondrial DNA variation of the common hippopotamus: evidence for a recent population expansion.". Heredity 95: 206–215.
  6. ^ 1 2 "Scientists find missing link between the dolphin, whale and its closest relative, the hippo", Science News Daily, 2005.
  7. ^ Gatesy, J., More DNA support for a Cetacea/Hippopotamidae clase: the blood-clotting protein gene gamma-fibrinogen, Molecular Biology and Evolution 14: 537-543.
  8. ^ Ursing,B.M. (1998). "Analyses of mitochondrial genomes strongly support a hippopotamus-whale clade". Proceedings of the Royal Society 265 (1412): 2251.
  9. ^ Boisserie, Jean-Renaud (2005). "The phylogeny and taxonomy of Hippopotamidae (Mammalia: Artiodactyla): a review based on morphology and cladistic analysis". Zoological Journal of the Linnean Society 143: 1–26. doi:10.1111/j.1096-3642.2004.00138.x/abs/. Retrieved on 2007-06-01.
  10. ^ Marshall, P.J.; Sayer, J.A. (1976). "Population ecology and response to cropping of a hippopotamus population in eastern Zambia". The Journal of Applied Ecology 13 (2).
  11. ^ Barr, Brady. "Undercover Hippo", Dangerous Encounters, National Geographic Channel, January 20, 2008.
  12. ^ "Celebrate with Donna", Evansville Courier & Press, 2007-07-12. Retrieved on 2007-07-15.
  13. ^ Old mother hippo dies", Agence France Press, July 12, 1995.
  14. ^ Okello, J.B.A; Nyakaana, S., Masembe, C., Siegismund, H.R. & Arctander, P. (2005). "Mitochondrial DNA variation of the common hippopotamus: evidence for a recent population expansion.". Heredity 95: 206–215.
  15. ^ Hippo Haven, Smithsonian Magazine, 2006.
  16. ^ DR Congo's hippos face extinction, BBC, 2005.
  17. ^ Congo's hippos fast disappearing", Toronto Star, 2005.
  18. ^ "Hippopotamus", Kruger National Park.
  19. ^ J.P. Dudley. "Reports of carnivory by the common hippo Hippopotamus Amphibius". South African Journal of Wildlife Research 28 (2): 58–59.
  20. ^ William E. Barklow (2004). "Low-frequency sounds and amphibious communication in Hippopotamus amphibious". The Journal of the Acoustical Society of America 115 (5): 2555.
  21. ^ Hart, George (1986). A Dictionary of Egyptian Gods and Goddesses. Routledge. ISBN 0415059097.
  22. ^ Root, N. J. (1993). "Victorian England’s Hippomania.". Natural History 103: 34–39.
  23. ^ Melissa Greene (December 1987). "No rms, jungle vu: a new group of "landscape-immersion" zoo designers are trying to break down visitors' sense of security by reminding them that wild animals really are wild.", The Atlantic Monthly.
  24. ^ "Hippoquarium", Toledo Zoo.
  25. ^ Kerry A. Shirts, Chnum-Re - Figure 1 on Hypocephalus
  26. ^ Chilvers, H.A. (1931). Huberta Goes South, a Record of the Lone Trek of the Celebrated Zululand Hippopotamus. London: Gordon & Gotch.
  27. ^ A Hippo and Tortoise Tale, NPR, 2005.


תבנית:Link FA תבנית:Link FA

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היפופוטם&oldid=6264603"