מושב מפלט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
מטוסי הקרב החדשים [[:en:Fifth generation jet fighter|מהדור החמישי]] (ה[[F-35 לייטנינג II]] וה[[F-22 ראפטור]]) מצויידים במושב מפלט מדגם ACES II המאפשר הפלטה במהלך טיסה במהופך (כאשר ראש הטייס פונה לכיוון הקרקע) מגובה מינימלי של פחות מ-45 מטרים (כ-140 רגל).
מטוסי הקרב החדשים [[:en:Fifth generation jet fighter|מהדור החמישי]] (ה[[F-35 לייטנינג II]] וה[[F-22 ראפטור]]) מצויידים במושב מפלט מדגם ACES II המאפשר הפלטה במהלך טיסה במהופך (כאשר ראש הטייס פונה לכיוון הקרקע) מגובה מינימלי של פחות מ-45 מטרים (כ-140 רגל).


ה[[תאונה]] העיקרית במושב מפלט הוא הפעלתו בטעות כאשר המטוס נמצא בהאנגר. במקרה כזה הטייס שנהדף בכוח ובמהירות רבה אל התקרה נמחץ אל [[מוות|מותו]]. קיימים נהלי בטיחות מחמירים - שעיקרם הסרת ניצרה המושב דקות לפני ההמראה, ונצירתו המיידית מייד עם עצירת המטוס - שנועדו למנוע מקרים כגון אלה.
ה[[תאונה]] העיקרית במושב מפלט הוא הפעלתו בטעות כאשר המטוס נמצא בהאנגר. במקרה כזה הטייס שנהדף בכוח ובמהירות רבה אל התקרה נמחץ אל [[מוות|מותו]]. קיימים נהלי בטיחות מחמירים - שעיקרם הסרת ניצרת המושב דקות לפני ההמראה, ונצירתו המיידית מייד עם עצירת המטוס לאחר הנחיתה - שנועדו למנוע מקרים כגון אלה.


במושבי המפלט הישנים כגון H-7 של מרטין בייקר, היו שתי ידיות הפלטה: "מסך [[פנים]]" ו"בין-[[ברך|ברכיים]]". ידית "מסך פנים" הייתה למעשה צמד ידיות שנמשכו בחוזקה מלמעלה כלפי מטה. [[בד]] חסין [[אש]] הגן על פני הטייס מפני רשף האש שציפה לו מהמנוע הרקטי. ידית "בין ברכיים", כשמה כן היא, ממוקמת בין [[רגל]]י הטייס. הידית נמשכת מלמטה כלפי מעלה. במהלך השנים נמצא כי אנשי צוות שנטשו מעדיפים להשתמש בידית "בין ברכיים" על פני "מסך פנים". בשל כך, הוסרה ידית "מסך פנים" ממושבי המפלט החדשים.
במושבי המפלט הישנים כגון H-7 של מרטין בייקר, היו שתי ידיות הפלטה: "מסך [[פנים]]" ו"בין-[[ברך|ברכיים]]". ידית "מסך פנים" הייתה למעשה צמד ידיות שנמשכו בחוזקה מלמעלה כלפי מטה. [[בד]] חסין [[אש]] הגן על פני הטייס מפני רשף האש שציפה לו מהמנוע הרקטי. ידית "בין ברכיים", כשמה כן היא, ממוקמת בין [[רגל]]י הטייס. הידית נמשכת מלמטה כלפי מעלה. במהלך השנים נמצא כי אנשי צוות שנטשו מעדיפים להשתמש בידית "בין ברכיים" על פני "מסך פנים". בשל כך, הוסרה ידית "מסך פנים" ממושבי המפלט החדשים.

גרסה מ־11:19, 24 בינואר 2009

טייס נפלט ממטוס בעזרת מושב מפלט בעת ניסוי

מושב מפלט הוא מושב צוות אוויר במטוסי קרב שמאפשר חילוץ מהיר של איש הצוות במצב מצוקה.

מבנה המושב

  • תותח הפלטה: ממוקם בחלקו האחורי של המושב. תפקידו להוציא את מושב המפלט מתוך תא הטייס. תותח ההפלטה מרים את המושב לגובה של מטר וחצי לערך. בשלב זה, מוצת המנוע הרקטי.
  • מנוע רקטי: ממוקם בחלקו התחתון של המושב. תפקידו להאיץ את המושב במהירות שיא, למרחק של כ-100 מטרים מהמטוס הננטש. הזמן שעובר מרגע הפעלת המנוע הרקטי ועד שהוא כבה, הוא כשנייה וחצי עד שתי שניות.
  • יחידה ברוסטאטית: ממוקמת (בדגמים מסוימים) בדופן שמאל של המושב. תפקידה הוא לפקח על גובה הפרדת המושב מהטייס. אם לדוגמה הטייס נאלץ למלט את נפשו ממטוס פגוע בגובה רב יחסית שבו אין מספיק חמצן לנשימה, היחידה הברוסטאטית תחוש בלחץ האטמוספירי הנמוך ששורר בגובה רב ולא תפריד את הטייס מהמושב. זאת על מנת שהמושב ייפול נפילה חופשית מהר ככל האפשר עד לגובה שבו ניתן לנשום ללא בקבוק חמצן החירום.
  • בקבוק חמצן חירום: ממוקם בדופן המושב. תפקידו לספק לטייס הנוטש חמצן מספיק בזמן הנפילה החופשית עד לגובה שבו ייפתחו המצנחים והטייס יופרד מהמושב - גובה שבו ניתן לנשום ללא אמצעי עזר.

ביצוע פליטה

ההפלטה מתבצעת על ידי משיכה של אחת משתי ידיות: האחת ממוקמת בחלקו העליון של המושב והשנייה ממוקמת בין רגלי איש הצוות. הידית העליונה פותחת גם מסך שמגן על פני הטייס מפני מכת הרוח ורשף האש. בתהליך ההפלטה, לפני יציאת המושב, מתבצעת העפת החופה (המעטה השקוף של תא הטייסים). במקרה של תקלה, אם החופה לא מושלכת היא מנופצת על ידי החלק העליון של המושב. במטוסים שצוותם מונה שני אנשים (למשל F-4 פנטום), יכול אחד מאנשי הצוות לגרום להפלטת שני אנשי הצוות. במקרה כזה, הנווט הוא שיפלט ראשון, על מנת שלא יפגע מהרשף של מושב הטייס.

במושבי מפלט הראשונים הותקנו מערכות הפלטה חלשות, הן מסיבות של בטיחות הטייס והן מסיבות טכניות, אשר היו מוגבלות ביכולתן לפלוט את הטייס במהירות מהמטוס ומרחק הפליטה ממנו, מה שחייב הפלטה במהירות וגובה מנימליים (בכדי לאפשר לטייס גובה מספק לפתיחת המצנח). מושבי מפלט מודרניים הם מטיפוס "אפס אפס" ("0-0"), המסוגלים לפלוט אדם בבטחה ממטוס העומד על הקרקע (גובה אפס, מהירות אפס). מטוסי הקרב החדשים מהדור החמישיF-35 לייטנינג II והF-22 ראפטור) מצויידים במושב מפלט מדגם ACES II המאפשר הפלטה במהלך טיסה במהופך (כאשר ראש הטייס פונה לכיוון הקרקע) מגובה מינימלי של פחות מ-45 מטרים (כ-140 רגל).

התאונה העיקרית במושב מפלט הוא הפעלתו בטעות כאשר המטוס נמצא בהאנגר. במקרה כזה הטייס שנהדף בכוח ובמהירות רבה אל התקרה נמחץ אל מותו. קיימים נהלי בטיחות מחמירים - שעיקרם הסרת ניצרת המושב דקות לפני ההמראה, ונצירתו המיידית מייד עם עצירת המטוס לאחר הנחיתה - שנועדו למנוע מקרים כגון אלה.

במושבי המפלט הישנים כגון H-7 של מרטין בייקר, היו שתי ידיות הפלטה: "מסך פנים" ו"בין-ברכיים". ידית "מסך פנים" הייתה למעשה צמד ידיות שנמשכו בחוזקה מלמעלה כלפי מטה. בד חסין אש הגן על פני הטייס מפני רשף האש שציפה לו מהמנוע הרקטי. ידית "בין ברכיים", כשמה כן היא, ממוקמת בין רגלי הטייס. הידית נמשכת מלמטה כלפי מעלה. במהלך השנים נמצא כי אנשי צוות שנטשו מעדיפים להשתמש בידית "בין ברכיים" על פני "מסך פנים". בשל כך, הוסרה ידית "מסך פנים" ממושבי המפלט החדשים.

קישורים חיצוניים