תעמולת הבחירות לכנסת השבע עשרה

קובץ:Amir Peretz Election.JPG

שלט בחירות של מפלגת העבודה, ובמרכזו עמיר פרץ

שלט בחירות של קדימה

קובץ:Shas.JPG

מודעת בחירות של ש"ס על-גבי אוטובוס, ובמרכזה תמונתו של אלי ישי

שלט בחירות של מרצ

שלט בחירות של הליכוד, לצידו סרטים כתומים של האיחוד הלאומי

ציבור העולים ברוסיה מונה כמיליון קולות פוטנציאליים ולפיכך מחוזר כמעט על ידי כל המפלגות. בתמונה: שלטי בחירות של המפלגות ישראל ביתנו ושינוי.

קובץ:Shinuy.JPG

שלט בחירות של שינוי.

סטיקר בחירות של חד"ש.

כרזת בחירות של תפנית.

מודעת בחירות של מפלגת הירוקים עם הסיסמה "הירוקים עברו את אחוז החסימה", לאחר שסקרים קבעו שהם יעברו את אחוז החסימה. בבחירות עצמן הם לא עברו את אחוז החסימה.

הבחירות לכנסת השבע עשרה, שאופיינו באחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אופיינו גם במערכת תעמולה רדומה, יחסית למערכות בחירות קודמות, שאופיינה גם באחוזי הצפייה הנמוכים בשידורי הטלוויזיה ובמספר פעילים מועט בשטח. על אף זאת היו מספר תשדירים וקמפיינים שזכו לבלוט יותר מהשאר, אם זה קמפיין ה"נייט, נייט, דא" של ישראל ביתנו ואם זה פרסומת הזרעונים של מרצ שזכה לתשבחות רבות, גם תשדירי "ימין חדש עולה" של טב, ו"הפעם לא מתפשרים" של ברוך מרזל.

שלטי חוצות ותעמולת רחוב

ש"ס הייתה מהראשונות להתחיל בקמפיין הבחירות שלה, שבשלב זה מתבסס על שלטי חוצות עם תמונתו של הרב עובדיה יוסף והסיסמה "מי לה' אלי" (המיועד לציבור הדתי והחרדי). מאוחר יותר נוספו שלטים בסגנון כללי יותר, עם פניו של יו"ר המפלגה ח"כ אלי ישי והסיסמה "מנהיג חברתי אמיתי". בכנס פתיחת הקמפיין שמה ש"ס דגש על המצב החברתי והמלחמה בעוני [1]. בדומה לחלוקת הקמיעות שנעשתה בבחירות לכנסת ה-16, חילקו פעילי המפלגה ספרי תהילים כאמצעי תעמולה.

קמפיין מפלגת העבודה התבסס, מלבד על גיוס "כוכבים", על שלטי רחוב ובהם תמונה של עמיר פרץ עם הסיסמה "כי הגיע הזמן". לאחר זמן מה עלה קמפיין חדש, המבוסס על הסיסמה "נלחמים בטרור, מנצחים את העוני", כשאת המילים "את העוני" מחליפות מדי פעם מילים שונות ("בחינוך", "בפנסיה", "בשכר המינימום"). קמפיין נוסף כלל פוסטר קבוצתי של "הנבחרת של פרץ" ובהם עמי איילון, בנימין בן אליעזר, יולי תמיר ושלי יחימוביץ'.

מפלגת קדימה החלה גם היא בקמפיין, שבעקרון היה מבוסס על דמותו של אריאל שרון והססמה "קדימה שרון - מנהיג חזק לשלום". הקמפיין הופסק בעקבות האירוע המוחי שבו לקה שרון. כחודש לאחר מכן חודש הקמפיין והסיסמה הוחלפה ב"קדימה ישראל" לצד אותיות הפתק שלהם "כן". בדומה לעבודה, גם קדימה מתבססת בקמפיין על הצגת רשימת מועמדים רחבה והדגשת איכותם ולא רק על ראש מפלגתה. כמו כן, בקמפיין שלהם הם תוקפים ישירות את נתניהו ובשימוש בסיסמה "בלי פאניקה ביבי" ומאפיינים אותו כפוליטיקאי שנלחץ בקלות ולא עומד בלחצים. מודעות הבחירות שלהם כללו את הססמאות "קדימה ישראל", "קדימה בדרך של שרון", "קדימה גדולה=ישראל יציבה". לקראת הבחירות עם ההידרדרות בסקרים והפחד מאחוזי הצבעה נמוכים הפיצה המפלגה באינטרנט את הסלוגן: "אם לא תצביע - ביבי יגיע" ובתשדירי הטלוויזיה הזכירה את ניצחונו המפתיע של ביבי בבחירות 1996. באוקטובר 2006 הוציא ערן ארדן, מנהל הקמפיין של קדימה באינטרנט את הספר "קדימה תקליק" אודות הקמפיין, וזכה לביקורות על חשיפת ספינים מהתעמולה.

מפלגת הליכוד פרצה בקמפיין נגדי כנגד מפלגת קדימה, המתבססת על מודעות שחורות עם הסיסמה "קדימה לגבולות 67'" וציטוטים של אהוד אולמרט המרמזים על תמיכתו בחזרה לגבולות 67' ו"טרנספור" ישראלים. הקמפיין זכה לתגובות קוטלות בתקשורת. בעקבות כך ובעקבות ניצחון החמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני, החליטו בליכוד על קמפיין חדש בסיסמה "חזק מול החמאס" [2]. אופיו של קמפיין זה הזכיר לרבים את תעמולת הבחירות של נתניהו מ-1996. תמונתו של נתניהו שפורסמה במודעות צולמה אף היא באותה התקופה, מה שחיזק תחושה זו. בהמשך, הפיצו הליכוד מספר סרטונים באינטרנט המתארים כיצד אולמרט נכנע לחמאס. ב-21 בפברואר השיקו קמפיין הקורא לאולמרט "שמאלמרט" ומאפיין אותו כאיש שמאל הנכנע לטרור ומוותר לחמאס. בשבוע השני של מרץ פתח הליכוד בקמפיין הקורא להצביע "מחל" כדי "לעצור את הנסיגה" ותליית שלטים עם הסיסמה "הליכוד חזק - ישראל בטוחה".

הקמפיין המקורי של מפלגת מרצ בוסס על הסלוגן "הצד השמאלי הוא הצד שחושב. מרצ – המוח של המדינה". אולם, בעקבות האירועים המוחיים בהם לקה רה"מ אריאל שרון, חשו במפלגה שקמפיין כזה עלול להיתפש כחסר טאקט, וגנזו את המודעות [3].
כפי שנהגו במערכות בחירות קודמות, החליטו במרצ לשים דגש על הצד המדיני וזכויות אדם. בסוף ינואר פתחה המפלגה בקמפיין שכלל מודעות גדולות ובהן סיסמאות כגון "אוהבי ערבים", "שמאלנים מניאקים" ו"יפי נפש" הכתובות בצבע ירוק (המזוהה עם מרצ) שלכאורה היו אמורות להכפיש את המפלגה. בעקבות תגובות נזעמות, בעיקר מתומכי המפלגה, חשפו במרצ שמדובר בטיזרים לקמפיין שלהם [4]. בהמשך פורסמו מודעות ברורות יותר בנוסח "אוהבי ערבים - והומואים ולסביות ונשים וגמלאים וסטודנטים!" וכדומה.
גם לאחר ששככה הסערה, הוסיפה המפלגה לעשות שימוש בפרובוקציות למטרות תעמולה. כך פורסמו מודעות בהן תמונות מועמדי המפלגה ולצידן סיסמאות בוטות. על מודעתו של יוסי ביילין, לדוגמה, נכתב: "אין לי אמא ערבייה, אבל אמשיך להילחם למען השלום והשוויון". במודעות שהביאו נציגי המפלגה לביקוריהן בבתי הספר התיכוניים, הוצגה עטיפה ירוקה וסגורה של קונדום, עליה מודפסת המילה "meretz", ולצידה הטקסט "מוכנים לפעם הראשונה? מרצ תדאג שגם תיהנו! הגעתם לגיל שאפשר להתחיל... להצביע! אז כשאתם עושים את זה בפעם הראשונה, תעשו את זה בטוח".
אף על פי שתעמולה זו משכה תשומת לב רבה, חלק ניכר מתומכי המפלגה ומהנוטים לתמוך בה חשו שלא בנוח נוכח פרסומים אלה.
במקביל הפיצה המפלגה באמצעות האינטרנט סרטוני אנימציה שונים ששמו ללעג את מועמדי קדימה, הליכוד והעבודה. באחד הסרטונים שבו תואר את אולמרט כאיש חסר אופי המנסה לחקות את אריאל שרון בכל מעשיו. באחר הוצג פרץ כחקיין גרוע של ביבי החוזר על דבריו ואינו מסוגל לחשוב בעצמו.
מאוחר יותר התייצבה מרצ תחת הססמאות "מרצ בשמאל - האדם במרכז" ו"חייבים מרצ גדולה בממשלה".

בעקבות סקרים שהצביעו על סיכוי שמפלגת עלה ירוק תעבור את אחוז החסימה, וכן מתוך מאבק על קולות של בוחרים צעירים, נשמעו במפלגה לראשונה קולות הקוראים לאי-הפללה של משתמשים בסמים קלים [5]. הדבר הביא לתגובה חריפה מצד יו"ר "עלה ירוק", שהתרעם על "גניבת" חוט השדרה של מצעם. כמו כן, מצביעיה הוותיקים של המפלגה הביעו חוסר אהדה לרעיון. בהמשך הוזכר הנושא בחומר שהפיצה המפלגה שבכותרת: "שיחפשו - את סוחרי הסמים הגדולים, לא את הצרכנים הקטנים".

בחזית יהודית לאומית, מפלגתו של ברוך מרזל, הפיצו מספר קמפיינים ובהם התקפות חריפות על הממשלה, שלושת המפלגות הגדולות ובג"ץ. [6] סיסמתו של מרזל היא: "כי הפעם לא מתפשרים". מפלגת חירות, לעומת זאת, ביססה את הקמפיין על "פיצוי-פינוי לפלסטינים".

עד פברואר, ניהלה רשימת האיחוד הלאומי את הקמפיין בעיקר באינטרנט ודרך חוגי בית. הקמפיין מתבסס על הסרטים הכתומים כאמצעי זיהוי וסמל למחנה הלאומי-אמוני וערכיו. המפלגה שינתה את צבעיה לכחול-לבן-כתום ורצה תחת הסיסמה "כתום עכשיו". ב-9 בפברואר התאחדה הרשימה עם המפד"ל וב-21 בפברואר השיקו את הקמפיין שלהם, שמטרתו למצב את המפלגה כבית החדש של הציבור הימני, הדתי והמסורתי וכראש מחנה הימין בכנסת. סיסמאות הקמפיין הן "יוצאים מהמלכוד - ימין חדש עולה", "מאמינים במדינה - מחליפים ממשלה" ו"יחד יהיה טֹב" (אותיות פתק ההצבעה שלהם) [7]. מייצגי הרשימה העיקריים בתקשורת ובחוגי הבית הם אפי איתם, אריה אלדד ושאול יהלום. בתחילת מרץ פסלה ועדת הבחירות בראשות דורית ביניש קמפיין שלהם שפונה לחיילים, בגלל שנגד את החוק שאוסר תעמולה ישירה לחיילים [8] וזאת אחרי שדחתה את עתירתם לפסול את רע"ם-תע"ל. לצד שלטי הבחירות, שכללו את הסלוגן "ימין חדש עולה" בצירוף הפתק "טב", ניהלה המפלגה מספר מבצעי "פנים אל פנים" בהם חברי ופעילי המפלגה, לבושים בכתום, עוברים מבית לבית במטרה לשוחח עם האנשים ולשכנע אותם להצביע לאיחוד הלאומי-מפד"ל או לפחות למפלגות הימין. בנוסף זכתה המפלגה לתמיכה ממטה הנכים שקרא להצביע עבורם, בעקבות פועלם של הח"כים זבולון אורלב ושאול יהלום למען הנכים בכנסת.

מפלגת ישראל ביתנו ביססה את הקמפיין שלה על ההבטחה להחזיר את הביטחון האישי תוך שימוש בתדמית של אביגדור ליברמן כמנהיג חזק ו"ביצועיסט", שמזיז דברים בכוח. המפלגה שמה דגש על מלחמה בטרור, מלחמה בפשע ובאלימות הגואים וכן בתוכנית מדינית שכוללת חילופי שטחים בהם יעבור רוב ניכר מערביי ישראל לרשות/המדינה הפלסטינית. סיסמת הבחירות היא "דא (כן ברוסית) ליברמן". קמפיין זה, שהחל באופן לא רשמי עוד הרבה לפני הבחירות, הקנה למפלגה תמיכה עצומה, וכוחה בסקרים נע בין 8 ל-12 מנדטים.

מפלגת תפנית של עוזי דיין אימצה את הצבעים כחול וירוק והניפה כדגלה העיקרי את המלחמה בשחיתות. סיסמאת הקמפיין הייתה: "אין דין. יש דיין." מודעות הבחירות של המפלגה כללו תמונות של אולמרט, נתניהו ופרץ כשלושת הקופים הסותמים את עיניהם, פיהם ואוזניהם. מאוחר יותר הוסף עליהם שלט הטוען שתפנית זוכה ל-7.4% מקולות הבוחרים.

חד"ש החלה לחלק סרטים אדומים, בדומה לסרטים הכתומים שהיו נגד ההתנתקות. הסרטים מסמלים צדק חברתי וצדק סביבתי, שני אלמנטים חשובים במצעה של חד"ש. חד"ש בחרה כסיסמה הראשית בציבור היהודי את הסיסמא:"עולם חד"ש אפשרי". לסיסמא, צורפו סיסמאות כגון:"שותפות יהודית-ערבית", "די לשלטון 18 משפחות ההון" ו"שמאל אדום-ירוק".

בל"ד ורע"ם-תע"ל ביססו את הקמפיין שלהם על שלילת ההצבעה למפלגות ציוניות וגינוי חריף של ערביי ישראל העושים זאת. [9]

מפלגת שינוי פתחה בקמפיין מוקדם יחסית, שכלל תמונה של טומי לפיד עם הסיסמה "שינוי - שלטון החוק", אך הוא התבטל לאחר זמן קצר. אחרי שהמפלגה התארגנה מחדש מהפילוג היא יצאה בקמפיין "שינינו את שינוי, נשנה את המדינה" שמרמז לאירועים הסוערים שעברו על המפלגה.

מפלגת חץ שחבריה הם מי שהיוו את רוב מפלגת שינוי בכנסת ה-16, משתמשים בסיסמה "חץ חילוני לכנסת" ובקמפיין שלהם מופיעה הסיסמה "ש"ס וחוזר חלילה", כאשר הם מדגישים בעיקר את פועליהם בכנסת ה-16 ומזהירים מעליית המפלגות החרדיות בבחירות הקרובות, אם חץ לא תשוב להוות קיר חוסם כנגד סחטנות חרדית. הקמפיין, שבלט בבוטות שלו, הוא מהקיצוניים שהובילו חברי המפלגה במערכת בחירות לכנסת.

יהדות התורה פתחה את הקמפיין אחרונה, ולראשונה פנתה בקמפיין גם לציבור המסורתי וחילוני, הרוצים במדינה יהודית וחשובים להם ערכי הדת והמסורת. בין השאר כולל הקמפיין את הסיסמה "נפש יהודי הומיה" המופיע בתקווה.

תשדירי התעמולה בטלוויזיה

הערה: חלק מהקישורים מובילים לסרטי וידאו בפורמ wmv או mpg.

תשדירי התעמולה בטלוויזיה שודרו מ-7 במרץ עד 26 במרץ מידי ערב בערוצים הממלכתיים (1, 2 ו-10).

העבודה התמקדו בהעלת שכר המינימום ל-1000$ והציגו את חברי הרשימה כמו את המצע, ובנוסף ביצעו השוואה בין עמיר פרץ לביל קלינטון וטוני בלייר בנושא זה. זמריר הבחירות הוא "האמת שלי זו האמת שלך. נביא שלום, אור ואהבה" על רקע חברי העשיריה הראשונה של העבודה המתארגנים לצילום קבוצתי.

הליכוד הציג מספר רב של תשדירים שתקפו את אולמרט בנושא כניעתו לחמאס בסיסמה "אולמרט עיוור לסכנה - אסור לתת לו מדינה" לעומת הצגתו של נתניהו כמנהיג אחראי עם נסיון וכאחד שהוריד את רמת הטרור ביותר משבעים אחוז בשעתו. תשדירים אחרים הציגו את נתניהו כמנהיג אסטרטגי ושקול, בעיקר בתחום הכלכלי, והציגו אותו כמי שהציל את כלכלת ישראל לעומת אולמרט שרושש את עיריית ירושלים. באחד התשדירים הוצג נתניהו משחק שחמט עם אביו. בתשדירים אחרים הופיעו שאר חברי הליכוד והסבירו מדוע יש לחזק את הליכוד. לקראת סוף קמפיין הבחירות הוצגו תשדירים ובהם "מחל" הוצגה כאלטרנטיבה ל"כן לנסיגה" של קדימה.

קדימה שידרה סרט על "דרך שרון" הכולל מוטיבים מלחן התקווה ותמונות של הרצל ובן-גוריון במטרה להציג את אהוד אולמרט כממשיכו ומצד שני תקפה את בנימין נתניהו חזיתית. לצד אולמרט הופיעו גם בכירי המפלגה, כגון ציפי לבני, שמעון פרס ומאיר שטרית. הצמד שאול מופז את אבי דיכטר הוצג על תקן מומחי הלוחמה בטרור של המפלגה על רקע תמונות של סיכולים ממוקדים ומצלמות ביטחון.

ש"ס התמקדה בקמפיין החברתי שתקף את בנימין נתניהו כמי שאחראי לפגיעה בחלשים, לעוני ולרעב והתרכזה בקיצוץ הקצבאות על ידו. בנוסף נפסל קמפיין של המפלגה שניסה להבטיח מקום בגן-עדן לכל מי שיצביע למפלגה. מאוחר יותר שידרו ש"ס תשדיר בו הרב יצחק כדורי מורה להצביע ש"ס ומברך את אלי ישי. באחד התשדירים, הרב עובדיה יוסף אומר שמי שיצביע ש"ס ישב בגן עדן וברך את המצביעים. תשדיר זה עורר סערה ונפסל לשידור על ידי ועדת הבחירות בראשות ביניש. מאוחר יותר הותר לשידור חלק מהתשדיר.

האיחוד הלאומי-מפד"ל הציגו תשדיר המציג את חייהם של שתי משפחות: משפחת מדינה הציונית-דתית ומשפחת שמואלי החילונית. בתשדירים אלה מוצגות דילמות אקטואליות ובעיות הנוגעות לציונות הדתית ולציבור כללי שנפתרות על ידי נציגי הרשימה, ובין השאר מוצגת המשפחה החילונית כמנוכרת וסובלת מהחינוך החילוני והאלימות שבו. תשדירים אלה, שכונו בתקשורת "טלנובלה" לוו באודישנים פתוחים לקהל הרחב שנקראו "לקמפיין נולד" ובאופן רשמי "קרובים רחוקים". זאת בנוסף לתשדירים הרגילים שכללו נאומי ח"כים ותמונות מההתנתקות, בנוסף לקליפ המציג את ישראל ממעוף הציפור המלווה בזמריר חדש למפלגה בשם "ימין חדש עולה" השונה מהזמר החסידי שאפיין את תשדירי המפד"ל עד כה.

ישראל ביתנו הציגה בעיקר את תשדיר "נייט! נייט! דא! דא ליברמן" לצד תשדירים עם הביוגרפיה של ליברמן ותשדירים בהם מוצגים נתונים מפחידים על התגברות הפשיעה שרק ליברמן יבלום, ועל הבעיה הדמוגרפית.

מפלגת חץ ושינוי התמקדו במאבק בחרדים. בחץ עשו שימוש באנימציית פלסטלינה המציגה את החרדי כתיש ואת החילוני כחמור וכמו כן הראו את טומי לפיד שכיכב לצד אברהם פורז. עיקר התשדירים היו פניות של פורז ולפיד אל הציבור, מהאולפן ששימש את שינוי בבחירות הקודמות. התשדיר של שינוי בו עשרות חרדים נגררים על הרצפה אחרי רגליו של חילוני ומתפוגגים כאשר הוא מצביע שינוי נפסל לשידור על ידי ועדת הבחירות המרכזית בטענה שיש בו פגיעה קיצונית ברגשות החרדים.

מרצ-יחד שידרה תשדיר בו אנשים שונים מגישים בקשות לכותל המערבי שמייצגות את מטרות המפלגה המתייחסות לשוויון, נישואין אזרחיים ושוויון לאוכלוסייה הגאה. בנוסף שידרה תשדירים ברוח הומוריסטית בכיכוב זרעונים שמדגישים את המצב הירוד בחברה של הנשים, הערבים וההומוסקסואלים. לקראת הסוף עברה מרץ לתשדיר בו היא מבטיחה ש"רק מרץ גדולה תוציא את הימין מהממשלה" ומומחשות הקואליציות שיוכל להרכיב אהוד אולמרט.

יהדות התורה שידרה סדרת תשדירים בדבר ערכי המפלגה. אחד התשדירים הזכורים שלה היה על האופנוען החרדי שבעצם מתנדב בארגוני הצלה.

מפלגת תפנית שידרה תשדיר בו עוזי דיין מסיר פלסטר מפיו כסמל לכך שלא ישתוק מול השחיתות.

חירות - התנועה הלאומית שדרה תשדיר עם אנימציית מחשב מלווה בקריינות של נציגי המפלגה ובו הצעת המפלגה ל"פינוי-פיצוי לפלסטינים" (תשדיר עם יאנה חודריקר) בעוד שחזית יהודית לאומית קראה "לגרש את הפלסטינים ברגישות ונחישות" כפי שעשו למתיישבי גוש קטיף ובאלימות כמו בעמונה, בנוסף נחשף הזמריר שהלחין אריאל זילבר למפלגה.

הירוקים התריאו על זיהום האוויר והאנטנות הסלולרית והציגו סלבריטאים כגון הגולש עמית ענבר ואורנה בנאי.

מפלגת עלה ירוק הציגה "שאיפות" נוספות של המפלגה: סרט אנימציה על איכות הסביבה וסרט בשחור לבן על נישואים חד-מיניים בסיומו זוג לסביות מתנשקות נשיקה לוהטת. מפלגת הירוקים שידרה תשדיר בדבר זיהום האוויר.

חד"ש הראתה את חבר כנסת עיסאם מח'ול ואת הסרבן יוני בן ארצי על רקע גדר ההפרדה בלוד המפרידה בין שכונותיה היהודיות של לוד לשכונותיה הערביות של לוד. כמו כן, נראה המועמד הרביעי של הרשימה דוקטור עפו אגבריה על רקע עירו אום אל פחם כשהוא משיב לקמפיין של ליברמן "להתנתק מאום אל פחם".

בל"ד ורע"ם-תע"ל ניהלו את הקמפיין שלהם בערבית בלבד, ללא תרגום לעברית. הם קראו לערביי ישראל לא להצביע למפלגות הציוניות.

בסופו של דבר, תשדירי הבחירות זכו לאחוזי צפיה נמוכים. בתקשורת ביקרו אותם כמשעממים ולא לעניין.

ראו גם

• הבחירות לכנסת השבע עשרה
• תעמולה
• כל אנשי הקמפיין

קישורים חיצוניים

• מיטב תשדירי הבחירות, אתר ynet, ה-27 במרץ 2006.

לקריאה נוספת

• ערן ארדן, קדימה תקליק - לנצח בקרב על מוחו של הצרכן המודרני, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.