חוק המעבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:29, 8 בפברואר 2009

ערך זה עוסק בחוק המהווה את התשתית למבנה השלטוני הישראלי. אם התכוונתם לכלל במתמטיקה ובלוגיקה, ראו יחס טרנזיטיבי.

חוק המעבר, התש"ט-1949 נחקק עם תחילת כהונתה של האספה המכוננת, ב-16 בפברואר 1949, במטרה ליצור את התשתית למבנה מוסדות השלטון בישראל, כהמשך לפקודת סדרי השלטון והמשפט שחוקקה מועצת המדינה הזמנית.

חוק המעבר הוא החוק הראשון בישראל שנחקק על ידי גוף נבחר, והוא גם החוק היחיד שחוקקה האספה המכוננת, שהפכה, עם חקיקתו, לכנסת הראשונה.

בסעיף 1 לחוק נקבע כי

לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת".

במשפט פשוט זה, עוגן בחוק תפקידה של הכנסת כרשות המחוקקת של מדינת ישראל, והיא הוסמכה לחוקק חוקים.

החוק קבע את ההוראות הראשונות בדבר תפקידיו וסמכויותיו של נשיא המדינה ובדבר מעמדו כראש המדינה. (כבר באותו היום בו אושר החוק, בחרה הכנסת בחיים ויצמן לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. ב-1951 נחקק חוק כהונת הנשיא, התשי"ב-1951; הסעיפים בחוק המעבר העוסקים בכהונתו של הנשיא בוטלו, אך הסעיפים העוסקים בסמכויותיו נותרו בעינם עד חקיקתו של חוק יסוד: נשיא המדינה ב-1964.)

החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי הממשלה. ראשית, נקבע כי על הממשלה הזמנית להתפטר מיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן דמוקרטי. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה בהצעת אי אמון. עוד עיגן החוק את עקרון האחריות המיניסטריאלית של השרים. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של חוק יסוד: הממשלה ב-1968, למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.

נושא נוסף שמסדיר חוק המעבר הוא חובת הפרסום ב"רשומות" (במקום הפרסום ב"עיתון רשמי" שהיה נהוג בתקופת המנדט הבריטי). החוק קבע כי יש לפרסם חוקים ב"רשומות" בתוך 10 ימים מיום קבלתם בכנסת. עם זאת, נקבעה הוראה מיוחדת לגבי חוק המעבר עצמו, ולפיו תוקפו לא יהיה מיום פרסומו ב"רשומות", אלא מיום קבלתו בכנסת.

קישורים חיצוניים

חוק המעבר באתר הכנסת

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בסעיף 1 לחוק נקבע כי {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת".}} במשפט פשוט זה, עוגן בחוק תפקידה של '''הכנסת''' כ[[הרשות המחוקקת|רשות המחוקקת]] של מדינת ישראל, והיא הוסמכה [[חקיקה|לחוקק]] חוקים.
-החוק קבע את ההוראות הראשונות בדבר תפקידיו וסמכויותיו של [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] ובדבר מעמדו כראש המדינה. (כבר באותו היום בו אושר החוק, בחרה הכנסת ב[[חיים ויצמן]] לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. ב-[[1951]] נחקק חוק כהונת הנשיא, התשי"ב-1951; הסעיפים בחוק המעבר העוסקים בכהונתו של הנשיא בוטלו, אך הסעיפים העוסקים בסמכויותיו נותרו בעינם עד חקיקתו של [[חוק יסוד: נשיא המדינה]] ב-[[1964]].)
+החוק קבע את ההוראות הראשונות בדבר תפקידיו וסמכויותיו של [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] ובדבר מעמדו כראש המדינה. (כבר באותו היום בו אושר החוק, [[בחירות 1949 לנשיאות ישראל|בחרה הכנסת]] ב[[חיים ויצמן]] לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. ב-[[1951]] נחקק חוק כהונת הנשיא, התשי"ב-1951; הסעיפים בחוק המעבר העוסקים בכהונתו של הנשיא בוטלו, אך הסעיפים העוסקים בסמכויותיו נותרו בעינם עד חקיקתו של [[חוק יסוד: נשיא המדינה]] ב-[[1964]].)
 החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. ראשית, נקבע כי על [[הממשלה הזמנית]] להתפטר מיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה ב[[הצעת אי אמון]]. עוד עיגן החוק את עקרון ה[[אחריות מיניסטריאלית|אחריות המיניסטריאלית]] של ה[[שר|שרים]]. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] ב-[[1968]], למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.