אלכסנדר עזר יבזרוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עפולה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Adam006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלכסנדר עזר-יבזרוב]]
[[קובץ:Adam006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלכסנדר עזר-יבזרוב]]
'''אלכסנדר עזר (יבזרוב)''' ([[10 במאי]] [[1894]] - [[25 בדצמבר]] [[1973]]), היה יזם ציוני שפעל ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[היישוב]] וגם לאחר קום [[מדינת ישראל]], והיה פעיל באירגון תערוכות כ[[יריד המזרח]], ותערוכות רבות נוספות. עזר-יבזרוב פעל בתחומי התעשייה והתיירות, והיה בין היזמים שהביאו להקמת [[בנייני האומה]] ב[[ירושלים]].
'''אלכסנדר עזר (יבזרוב)''' ([[10 במאי]] [[1894]] - [[25 בדצמבר]] [[1973]]), היה יזם ציוני שפעל ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[היישוב]] ולאחר קום [[מדינת ישראל]], והיה פעיל באירגון תערוכות כ[[יריד המזרח]], ותערוכות רבות נוספות. עזר-יבזרוב פעל בתחומי ה[[תעשייה]] וה[[תיירות]], ונמנה עם היזמים שהביאו להקמת [[בנייני האומה]] ב[[ירושלים]].


יבזרוב-עזר נולד ב[[פרילוקי]] שב[[אוקראינה]] בשנת 1894 למשפחה יהודית אמידה. אביו, מנואל יבזרוב, היה מנהל חברת ביטוח, ובן אחיו של המגיד הידוע [[יהודה צבי יבזרוב]]. יבזרוב למד בגימנסיה גורבץ ב[[פטרבורג]] שם נתפס לאידיאולוגיה ה[[ציונות|ציונית]]. בשנת [[1913]] סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת פטרבורג. בתקופת לימודיו ייסד ביחד עם [[אברהם אידלסון]] את אגודת "החבר" וערך עיתון ציוני בשם "הסטודנט היהודי" שהופץ בכל רחבי רוסיה.
יבזרוב-עזר נולד ב[[פרילוקי]] שב[[אוקראינה]] בשנת 1894 למשפחה יהודית אמידה. אביו, מנואל יבזרוב, היה מנהל [[חברת ביטוח]], ובן אחיו של ה[[מגיד]] הידוע [[יהודה צבי יבזרוב]]. יבזרוב למד בגימנסיה גורבץ ב[[פטרבורג]] שם נתפס לאידיאולוגיה ה[[ציונות|ציונית]]. בשנת [[1913]] סיים את לימודי ה[[משפטים]] באוניברסיטת פטרבורג. בתקופת לימודיו ייסד ביחד עם [[אברהם אידלסון]] את אגודת "החבר" וערך עיתון ציוני בשם "הסטודנט היהודי" שהופץ בכל רחבי רוסיה.


בשנים [[1915]] - [[1920]] שהה ב[[טומסק]] שם השלים את לימודיו ועסק בעסקי הביטוח, אך נסחף בהדרגה לפעילות ציונית במשרה מלאה. בשנת [[1915]] נבחר ליו"ר הוועד הציוני של ציוני סיביר המערבית, ולנציג היהודים ב[[דומה]]. באותה עת הוציא כתב עת בשם "החיים היהודיים" וניהל פעילות ציונית בקרב החיילים היהודיים.
בשנים [[1915]] - [[1920]] שהה ב[[טומסק]], שם השלים את לימודיו ועסק בעסקי הביטוח, אך נסחף בהדרגה לפעילות ציונית במשרה מלאה. בשנת [[1915]] נבחר ליו"ר הוועד הציוני של ציוני סיביר המערבית, ולנציג היהודים ב[[דומה]]. באותה עת הוציא כתב עת בשם "החיים היהודיים" וניהל פעילות ציונית בקרב החיילים היהודיים.


כאשר הגיעה [[המהפכה הרוסית]] לאזור טומסק, נמלט יבזרוב מזרחה תוך שהוא חוצה את [[מדבר גובי]] על גבי גמל, במסע שארך 17 יום. בשנת [[1920]] הגיע ל[[שנגחאי]] ב[[סין]]. הוא נפגש שם עם [[משה נובומייסקי]] וביחד אירגנו את הקהילה היהודית בשנגחאי לעלייה ארצה. באותה שנה הקים את ההסתדרות הציונית בסין, כאורגן של ההסתדרות הציונית שמרכזה בלונדון. באותה שנה אירגן עלייתן של ארבע קבוצות מיהודי סין ל[[ארץ ישראל]] ולאחרונה הצטרף בעצמו.
כאשר הגיעה [[המהפכה הרוסית]] לאזור טומסק, נמלט יבזרוב מזרחה תוך שהוא חוצה את [[מדבר גובי]] על גבי גמל, במסע שארך 17 יום. בשנת [[1920]] הגיע ל[[שנגחאי]] ב[[סין]]. הוא נפגש שם עם [[משה נובומייסקי]] וביחד אירגנו את הקהילה היהודית בשנגחאי לעלייה ארצה. באותה שנה הקים את ההסתדרות הציונית בסין, כאורגן של [[ההסתדרות הציונית]] שמרכזה בלונדון. באותה שנה אירגן עלייתן של ארבע קבוצות מיהודי סין ל[[ארץ ישראל]] ולאחרונה הצטרף בעצמו.


בשנת [[1921]] הגיע ל[[יפו]] והצטרף ל"קבוצה הסיבירית" שסללה את כביש חיפה-ג'דה. לאחר מכן עבד בהקמת המחנה הבריטי ב[[ג'נין]] שם הכיר את אשתו, רבקה וולקינשטיין, שטיפלה בו כאחות רחמניה, כאשר חלה במחלת ה[[קדחת]]. השניים נישאו בשנת [[1925]].
בשנת [[1921]] הגיע ל[[יפו]] והצטרף ל"קבוצה הסיבירית" שסללה את כביש חיפה-ג'דה. לאחר מכן עבד בהקמת המחנה הבריטי ב[[ג'נין]] שם הכיר את אשתו, רבקה וולקינשטיין, שטיפלה בו כ[[אח (מקצוע)|אחות רחמנייה]], כאשר חלה ב[[קדחת]]. השניים נישאו בשנת [[1925]].


באותן שנים, ראשית שנות העשרים, כאשר כל המאמץ הלאומי הופנה לבניין וחקלאות, הגיע יבזרוב למסקנה שלא תהא תוחלת למעשה הציוני ללא תעשיה. יבזרוב התחיל בעריכת תערוכות שיציגו לעולם את התוצרת התעשייתית בארץ ישראל. תערוכה ראשונה נפתחה בשנת [[1923]], והשתתפו בה 16 מפעלים. בשנת [[1924]] השתתפו התערוכה כבר 124 מפעלים, והחל משנת [[1929]] הוכרו התערוכות כתערוכות בין-לאומיות בחסות [[הנציב העליון]] הבריטי.
באותן שנים, ראשית שנות העשרים, כאשר כל המאמץ הלאומי הופנה לבניין וחקלאות, הגיע יבזרוב למסקנה שלא תהא תוחלת למעשה הציוני ללא תעשייה. יבזרוב התחיל בעריכת תערוכות שיציגו לעולם את התוצרת התעשייתית בארץ ישראל. תערוכה ראשונה נפתחה בשנת [[1923]], והשתתפו בה 16 מפעלים. בשנת [[1924]] השתתפו בתערוכה 124 מפעלים, והחל משנת [[1929]] הוכרו התערוכות כתערוכות בין-לאומיות בחסות [[הנציב העליון]] הבריטי.


הוא הקים חברה לפיתוח כלכלי בשם: "מסחר ותעשיה", שהוציאה דו-שבועון לבעיות כלכלה ותעשייה, והקים, ביחד עם [[שלמה יפה]] [http://shocharim.huji.ac.il/Page.asp?pg=9&id=50&t=81] ו[[אברהם אידלסון]], את חברת [[יריד המזרח]], אשר הקימה ירידי ענק בישראל של ראשית [[שנות ה-30]].
הוא הקים חברה לפיתוח כלכלי בשם: "מסחר ותעשיה", שהוציאה דו-שבועון לבעיות כלכלה ותעשייה, והקים, ביחד עם [[שלמה יפה]] [http://shocharim.huji.ac.il/Page.asp?pg=9&id=50&t=81] ו[[אברהם אידלסון]], את חברת [[יריד המזרח]], שהקימה ירידי ענק בארץ ישראל של ראשית [[שנות ה-30]].
[[קובץ:Adam010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון של כתב העת "מסחר ותעשייה" משנת [[1925]]]]
[[קובץ:Adam010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון של כתב העת "מסחר ותעשייה" משנת [[1925]]]]
התערוכה בשנת [[1932]] הייתה כבר תערוכה בקנה מידה ענק גם במימדים עולמיים. בצפון תל-אביב סמוך לשפך ה[[ירקון]] הוקם אתר "יריד המזרח", הוקמו ביתנים לכל מדינה שלקחה חלק בתערוכה והשתתפו בה 820 חברות זרות. מספר המבקרים עמד על 285,000 איש. סמל התערוכה נקבע "הגמל המעופף" אשר עוצב ע"י הארכיטקט [[אריה אלחנני]] בהשראתו של יבזרוב. בשנת [[1934]] ביקרו בתערוכה כבר 600,000 איש, וזאת כאשר כל אוכלוסיית תל-אביב מנתה 85,000 איש. ביריד השתתפו 1,500 חברות זרות ועוד 200 חברות מקומיות. שטחי יריד המזרח שימשו גם לתערוכות אחרות. ב- [[1933]] נערך יריד הספרים הראשון בישראל - תערוכת ביאליק. יריד המזרח של שנת [[1936]], כבר סבל מהמרד הערבי והיה מצומצם למדי.
התערוכה בשנת [[1932]] הייתה כבר תערוכה בקנה מידה ענק גם בממדים עולמיים. בצפון תל-אביב סמוך ל[[שפך הירקון]] הוקם אתר "יריד המזרח", הוקמו ביתנים לכל מדינה שלקחה חלק בתערוכה והשתתפו בה 820 חברות זרות. מספר המבקרים עמד על 285,000 איש. סמל התערוכה נקבע "הגמל המעופף" אשר עוצב ע"י הארכיטקט [[אריה אלחנני]] בהשראתו של יבזרוב. בשנת [[1934]] ביקרו בתערוכה 600,000 איש, וזאת כאשר כל אוכלוסיית תל-אביב מנתה 85,000 איש. ביריד השתתפו 1,500 חברות זרות ועוד 200 חברות מקומיות. שטחי יריד המזרח שימשו גם לתערוכות אחרות. ב- [[1933]] נערך יריד הספרים הראשון בישראל - תערוכת ביאליק. יריד המזרח של שנת [[1936]] סבל מ[[המרד הערבי הגדול]] והיה מצומצם למדי.


בסוף שנות ה-30 טען יבזרוב כי יש לבסס את כלכלת הארץ על תיירות, ויזם סדרה של [[צילום אוויר|צילומי אוויר]] של ארץ ישראל, שבוצעו על ידי הצלם [[זולטן קלוגר]].
בסוף שנות ה-30 טען יבזרוב כי יש לבסס את כלכלת הארץ על תיירות, ויזם סדרה של [[צילום אוויר|צילומי אוויר]] של ארץ ישראל, שבוצעו על ידי הצלם [[זולטן קלוגר]].


נסיונו של יבזרוב בארגון תערוכות מנוצל גם לייצוג היישוב העברי בחו"ל. הוא הקים את הביתן הארץ ישראלי בעשרות תערוכות, בהן גם התערוכה "העולם של מחר" שנערכה ב[[ניו-יורק]] בשנת [[1939]], והיתה התערוכה הגדולה בעולם עד אז. בשנים [[1945]] - [[1949]] ארגן יבזרוב שתי תערוכות עבור ה[[קק"ל]] "עם ואדמתו" שזכו להצלחה רבה. אשתו, רבקה, עבדה כאחות רחמנייה, וגידלה את שני ילדיהם, אך לא נמנעה מפעילות ציבורית. בשנת [[1943]] יזמה את הקמתו של בית הספר לאחיות "הדסה" ב[[תל אביב]], בית הספר השני לאחיות בארץ ישראל.
נסיונו של יבזרוב בארגון תערוכות נוצל גם לייצוג היישוב העברי בחו"ל. הוא הקים את הביתן הארץ ישראלי בעשרות תערוכות, בהן גם התערוכה "העולם של מחר" שנערכה ב[[ניו-יורק]] בשנת [[1939]], והיתה התערוכה הגדולה בעולם עד אז. בשנים [[1945]] - [[1949]] ארגן יבזרוב שתי תערוכות עבור ה[[קק"ל]] "עם ואדמתו" שזכו להצלחה רבה. אשתו, רבקה, עבדה כאחות רחמנייה, וגידלה את שני ילדיהם, אך לא נמנעה מפעילות ציבורית. בשנת [[1943]] יזמה את הקמתו של בית הספר לאחיות "הדסה" ב[[תל אביב]], בית הספר השני לאחיות בארץ ישראל.


עם קום [[מדינת ישראל]] עיברת יבזרוב את שמו לעזר, עבר ל[[ירושלים]] והחל בהקמת "[[בנייני האומה]]" - תכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-[[1950]], עם תחילת הבנייה התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומאי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי הגולה נגמר, ו[[הקונגרס הציוני]] הכב' התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת [[1953]], נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה "כיבוש השממה" בה ביקרו כחצי מליון איש מכל העולם, ובשנת [[1958]] "תערוכת העשור" בה ביקרו כבר קרוב למליון.
עם קום [[מדינת ישראל]] עיברת יבזרוב את שמו לעזר, עבר ל[[ירושלים]] והחל בהקמת "[[בנייני האומה]]" - תכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-[[1950]], עם תחילת הבנייה התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומאי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי הגולה נגמר, ו[[הקונגרס הציוני]] הכ"ב התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת [[1953]], נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה "כיבוש השממה" בה ביקרו כחצי מליון איש מכל העולם, ובשנת [[1958]] "תערוכת העשור" בה ביקרו קרוב למיליון איש.


בשנת [[1953]] התחיל יבזרוב לערוך כתב עת רוסי ציוני "ווסטניק ישראל" ששינה את שמו ל"שלום". העיתון הופץ בדרך לא דרך בכל רחבי [[ברית המועצות]] וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי [[ברית המועצות]] בגלים קצרים שיקלטו מעבר ל[[מסך הברזל]], המכונים "[[קול ציון לגולה]]", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" על שם שלושה מנכדיו.
בשנת [[1953]] התחיל יבזרוב לערוך כתב עת רוסי ציוני "ווסטניק ישראל" ששינה את שמו ל"שלום". העיתון הופץ בדרך לא דרך בכל רחבי [[ברית המועצות]] וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי [[ברית המועצות]] ב[[גלים קצרים]] שיקלטו מעבר ל[[מסך הברזל]], המכונים "[[קול ציון לגולה]]", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" על שם שלושה מנכדיו.


עזר גם יזם ודחף את [[הוצאת מסדה]] להוצאת אנציקלופדיה עברית. בשנת [[1957]] הקים את "המועדון העולמי לספריות עבריות" שייצא לקהילות הגולה ספריות שלמות בעברית. בשנת [[1960]] ייסד עזר את "מרכז התיירות" כיחידה ב[[משרד המסחר והתעשייה]], שהוא עמד בראשו עד לכינון [[משרד התיירות]], ולאחר הקמת המשרד שימש כיועץ מיוחד לשר התיירות. באחרית ימיו ליקט וערך מסה על תולדות הציונות ברוסיה בשם "קציר".
עזר גם יזם ודחף את [[הוצאת מסדה]] להוצאת אנציקלופדיה עברית. בשנת [[1957]] הקים את "המועדון העולמי לספריות עבריות" שייצא לקהילות הגולה ספריות שלמות בעברית. בשנת [[1960]] ייסד את "מרכז התיירות" כיחידה ב[[משרד המסחר והתעשייה]], שהוא עמד בראשו עד לכינון [[משרד התיירות]], ולאחר הקמת המשרד שימש כיועץ מיוחד לשר התיירות. באחרית ימיו ליקט וערך מסה על תולדות הציונות ברוסיה בשם "קציר".


עזר נפטר ממחלת ה[[סרטן]] בשנת [[1973]].
עזר נפטר ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בשנת [[1973]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־14:49, 14 בפברואר 2009

אלכסנדר עזר-יבזרוב

אלכסנדר עזר (יבזרוב) (10 במאי 1894 - 25 בדצמבר 1973), היה יזם ציוני שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר קום מדינת ישראל, והיה פעיל באירגון תערוכות כיריד המזרח, ותערוכות רבות נוספות. עזר-יבזרוב פעל בתחומי התעשייה והתיירות, ונמנה עם היזמים שהביאו להקמת בנייני האומה בירושלים.

יבזרוב-עזר נולד בפרילוקי שבאוקראינה בשנת 1894 למשפחה יהודית אמידה. אביו, מנואל יבזרוב, היה מנהל חברת ביטוח, ובן אחיו של המגיד הידוע יהודה צבי יבזרוב. יבזרוב למד בגימנסיה גורבץ בפטרבורג שם נתפס לאידיאולוגיה הציונית. בשנת 1913 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת פטרבורג. בתקופת לימודיו ייסד ביחד עם אברהם אידלסון את אגודת "החבר" וערך עיתון ציוני בשם "הסטודנט היהודי" שהופץ בכל רחבי רוסיה.

בשנים 1915 - 1920 שהה בטומסק, שם השלים את לימודיו ועסק בעסקי הביטוח, אך נסחף בהדרגה לפעילות ציונית במשרה מלאה. בשנת 1915 נבחר ליו"ר הוועד הציוני של ציוני סיביר המערבית, ולנציג היהודים בדומה. באותה עת הוציא כתב עת בשם "החיים היהודיים" וניהל פעילות ציונית בקרב החיילים היהודיים.

כאשר הגיעה המהפכה הרוסית לאזור טומסק, נמלט יבזרוב מזרחה תוך שהוא חוצה את מדבר גובי על גבי גמל, במסע שארך 17 יום. בשנת 1920 הגיע לשנגחאי בסין. הוא נפגש שם עם משה נובומייסקי וביחד אירגנו את הקהילה היהודית בשנגחאי לעלייה ארצה. באותה שנה הקים את ההסתדרות הציונית בסין, כאורגן של ההסתדרות הציונית שמרכזה בלונדון. באותה שנה אירגן עלייתן של ארבע קבוצות מיהודי סין לארץ ישראל ולאחרונה הצטרף בעצמו.

בשנת 1921 הגיע ליפו והצטרף ל"קבוצה הסיבירית" שסללה את כביש חיפה-ג'דה. לאחר מכן עבד בהקמת המחנה הבריטי בג'נין שם הכיר את אשתו, רבקה וולקינשטיין, שטיפלה בו כאחות רחמנייה, כאשר חלה בקדחת. השניים נישאו בשנת 1925.

באותן שנים, ראשית שנות העשרים, כאשר כל המאמץ הלאומי הופנה לבניין וחקלאות, הגיע יבזרוב למסקנה שלא תהא תוחלת למעשה הציוני ללא תעשייה. יבזרוב התחיל בעריכת תערוכות שיציגו לעולם את התוצרת התעשייתית בארץ ישראל. תערוכה ראשונה נפתחה בשנת 1923, והשתתפו בה 16 מפעלים. בשנת 1924 השתתפו בתערוכה 124 מפעלים, והחל משנת 1929 הוכרו התערוכות כתערוכות בין-לאומיות בחסות הנציב העליון הבריטי.

הוא הקים חברה לפיתוח כלכלי בשם: "מסחר ותעשיה", שהוציאה דו-שבועון לבעיות כלכלה ותעשייה, והקים, ביחד עם שלמה יפה [1] ואברהם אידלסון, את חברת יריד המזרח, שהקימה ירידי ענק בארץ ישראל של ראשית שנות ה-30.

העמוד הראשון של כתב העת "מסחר ותעשייה" משנת 1925

התערוכה בשנת 1932 הייתה כבר תערוכה בקנה מידה ענק גם בממדים עולמיים. בצפון תל-אביב סמוך לשפך הירקון הוקם אתר "יריד המזרח", הוקמו ביתנים לכל מדינה שלקחה חלק בתערוכה והשתתפו בה 820 חברות זרות. מספר המבקרים עמד על 285,000 איש. סמל התערוכה נקבע "הגמל המעופף" אשר עוצב ע"י הארכיטקט אריה אלחנני בהשראתו של יבזרוב. בשנת 1934 ביקרו בתערוכה 600,000 איש, וזאת כאשר כל אוכלוסיית תל-אביב מנתה 85,000 איש. ביריד השתתפו 1,500 חברות זרות ועוד 200 חברות מקומיות. שטחי יריד המזרח שימשו גם לתערוכות אחרות. ב- 1933 נערך יריד הספרים הראשון בישראל - תערוכת ביאליק. יריד המזרח של שנת 1936 סבל מהמרד הערבי הגדול והיה מצומצם למדי.

בסוף שנות ה-30 טען יבזרוב כי יש לבסס את כלכלת הארץ על תיירות, ויזם סדרה של צילומי אוויר של ארץ ישראל, שבוצעו על ידי הצלם זולטן קלוגר.

נסיונו של יבזרוב בארגון תערוכות נוצל גם לייצוג היישוב העברי בחו"ל. הוא הקים את הביתן הארץ ישראלי בעשרות תערוכות, בהן גם התערוכה "העולם של מחר" שנערכה בניו-יורק בשנת 1939, והיתה התערוכה הגדולה בעולם עד אז. בשנים 1945 - 1949 ארגן יבזרוב שתי תערוכות עבור הקק"ל "עם ואדמתו" שזכו להצלחה רבה. אשתו, רבקה, עבדה כאחות רחמנייה, וגידלה את שני ילדיהם, אך לא נמנעה מפעילות ציבורית. בשנת 1943 יזמה את הקמתו של בית הספר לאחיות "הדסה" בתל אביב, בית הספר השני לאחיות בארץ ישראל.

עם קום מדינת ישראל עיברת יבזרוב את שמו לעזר, עבר לירושלים והחל בהקמת "בנייני האומה" - תכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-1950, עם תחילת הבנייה התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומאי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי הגולה נגמר, והקונגרס הציוני הכ"ב התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת 1953, נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה "כיבוש השממה" בה ביקרו כחצי מליון איש מכל העולם, ובשנת 1958 "תערוכת העשור" בה ביקרו קרוב למיליון איש.

בשנת 1953 התחיל יבזרוב לערוך כתב עת רוסי ציוני "ווסטניק ישראל" ששינה את שמו ל"שלום". העיתון הופץ בדרך לא דרך בכל רחבי ברית המועצות וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי ברית המועצות בגלים קצרים שיקלטו מעבר למסך הברזל, המכונים "קול ציון לגולה", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" על שם שלושה מנכדיו.

עזר גם יזם ודחף את הוצאת מסדה להוצאת אנציקלופדיה עברית. בשנת 1957 הקים את "המועדון העולמי לספריות עבריות" שייצא לקהילות הגולה ספריות שלמות בעברית. בשנת 1960 ייסד את "מרכז התיירות" כיחידה במשרד המסחר והתעשייה, שהוא עמד בראשו עד לכינון משרד התיירות, ולאחר הקמת המשרד שימש כיועץ מיוחד לשר התיירות. באחרית ימיו ליקט וערך מסה על תולדות הציונות ברוסיה בשם "קציר".

עזר נפטר ממחלת הסרטן בשנת 1973.

קישורים חיצוניים