פיליפ השני, דוכס בורגונדיה

פיליפ השני, דוכס בורגונדיה

פיליפ השני "האמיץ" (בצרפתית: Philippe le Hardi ‏) (15 בינואר 1342 - 27 באפריל 1404), דוכס בורגונדיה מ-1363 עד מותו.

פיליפ היה בנם של ז'אן השני מלך צרפת ושל בון מלוקסמבורג, בתו של מלך בוהמיה. ב-1356, בהיותו בן 14 שנה בלבד, לחם בגבורה בקרב פואטיה (שבו נפל אביו בשבי האנגלים) ועל כך זכה בכינוי "האמיץ". ב-1360 זכה בתואר דוכס טורן. ב-1361 נפטר פיליפ דה רובְר דוכס בורגונדיה מבלי להשאיר אחריו יורש. ב-1363 ז'אן השני מלך צרפת מינה את פיליפ לדוכס בורגונדיה כתמורה על אומץ לבו בקרב. ב-19 ביוני 1369 פיליפ נשא לאישה את אלמנתו של פיליפ דה רובר, מרגריט דה מאל, שהייתה בתו של לואי השני דה מאל רוזן פלנדריה. מרגריט ילדה לו 8 ילדים, ובהם בנו בכורו ז'אן שירש את דוכסות בורגונדיה אחרי מותו ב-1404.

ב-1384 נפטר לואי השני דה מאל, רוזן פלנדריה, ופיליפ ירש את הרוזנות. ב-1385 חתם פיליפ על "שלום טורנה" עם הפלמים בעיר גנט שמרדו ברוזן פלנדריה 3 שנים לפני כן. באותה שנה השיא את בנו בכורו ז'אן למרגריט, שהייתה בתו של אלברט הראשון רוזן אֵיְנו (כיום פרובינציה בדרום בלגיה) והולנד, ואת בתו מרגריט לויליאם הרביעי, בנו ויורשו של אלברט.

החל ב-1380 שימש פיליפ כעוצר ממלכת צרפת (יחד עם אחיו לואי הראשון מאנז'ו מלך נאפולי וז'אן דוכס ברי) בשם אחיינו שארל השישי מלך צרפת שהיה בן 12 שנה בלבד. ניהול ענייני המדינה נפל בעיקר על פיליפ, היות שאחיו לואי הראשון היה עסוק באיטליה ואחיו ז'אן דוכס ברי עסק בענייני חבל לאנגדוק שבדרום צרפת. ב-1388 נטל המלך שארל השישי את השלטון לידיו, אך ב-1392 הוא לקה במחלת נפש ופיליפ חזר לשמש כעוצר בשמו. אולם, לואי הראשון דוכס אורליאן, שהיה אחיו של המלך שארל השישי, טען לזכותו לשמש כעוצר במקום פיליפ. התפתחה ביניהם יריבות שגרמה למעשי איבה בין בית אורליאן לבין בית בורגונדיה.

ב-15 באוגוסט 1393 השיא פיליפ את בתו קתרין לליאופולד הרביעי דוכס אוסטריה וב-1401 את בתו מארי לאמדאו השמיני רוזן סבוי. כאשר פיליפ נפטר ב-1404, דוכסות בורגונדיה שלטה באֵיְנו, פלנדריה, ארטואה (כיום בצפון צרפת) ופראנש קומטה (כיום במזרח צרפת) והפכה, למעשה, למדינה עצמאית שהתעשרה מן המסחר ומן התעשייה של נחלותיה.