ישראל ביתנו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 64: שורה 64:
<small>{{שולייםלמטה|1}} מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: [[יגאל יאסינוב]] (רשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.knesset.gov.il/elections17/heb/list/list.asp?id=39 כאן]). <br>
<small>{{שולייםלמטה|1}} מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: [[יגאל יאסינוב]] (רשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.knesset.gov.il/elections17/heb/list/list.asp?id=39 כאן]). <br>
{{שולייםלמטה|2}} ב-[[16 בינואר]] [[2007]] נפטר יורי שטרן. החליף אותו דוד רותם. </small>
{{שולייםלמטה|2}} ב-[[16 בינואר]] [[2007]] נפטר יורי שטרן. החליף אותו דוד רותם. </small>

'''הכנסת ה-18 (2009)'''<br>
15 מנדטים: [[אביגדור ליברמן]], [[עוזי לנדאו]], [[סטס מיסז'ניקוב]], [[יצחק אהרונוביץ']], [[סופה לנדבר]], [[אורלי לוי]], [[דני אילון]], [[דוד רותם]], [[אנסטסיה מיכאלי]], [[פאינה קירשנבאום]], [[רוברט אילטוב]], [[חמד עמאר]], [[משה מטלון]], [[ליה שמטוב]], [[אלכס מילר]] <br>
<small>{{שולייםלמטה|1}} רשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.knesset.gov.il/elections18/heb/list/List.aspx?ListId=66 כאן]. </small>


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:30, 17 בפברואר 2009

תבנית:מפלגה בישראל ישראל ביתנו הנה מפלגה ימנית לאומית בישראל אשר נוסדה ומונהגת בידי אביגדור ליברמן.

מצע

המפלגה שמה דגש על החזרת הביטחון האישי לאזרח ולשם כך דוגלת בשימוש בכוח צבאי למיגור הטרור הפלסטיני ובהגברה אכיפת החוק והלוחמה בפשע. בנוסף המפלגה שמה דגש על דרישת נאמנות מאזרחי ישראל ובעיקר מערביי ישראל, תוך תגמול האזרחים הנאמנים למדינה. יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, התבטא מספר פעמים באופן חריף כנגד חברי כנסת מהמפלגות הערביות בטענה שאינם נאמנים למדינה ‏‏[1] ‏‏[2].

בנוסף פונה המפלגה לקהל העולים מברית המועצות ועוסקת בבעיות הקשורות לקליטת העלייה.

הרעיונות העיקריים במצע המפלגה:

  • להגשים את החזון הציוני על שלושת מרכיביו העיקריים (עלייה, הגנה והתיישבות).
  • להרחיב את התשתיות.
  • להגביר את התחרות ולהאיץ את הצמיחה על ידי ליברליזציה של המשק, להפריט חברות ממשלתיות, להביא לתאגוד עצמאי של שירותים ממשלתיים, לצמצם את הוצאות הממשלה.
  • להגביר את יציבות המערכת הפוליטית בעזרת שינוי שיטת הממשל (משטר נשיאותי, חוקה ובית משפט לחוקה).
  • להבטיח ביטחון אישי לכל אחד מאזרחי המדינה על ידי מיגור הפשע (שהוא "הטרור המסוכן ביותר לחברה הישראלית"), החמרת הענישה, העלאת רמת החינוך, האצת הצמיחה הכלכלית במשק הישראלי, עידוד השקעות חוץ וצמצום בהוצאות הממשלה.
  • חילופי שטחים - להחליף שטחים בביטחון ולהעביר את הגבול "בינינו ולא בתוכנו". האחריות על שטחים המאוכלסים ברוב ערבי כגון אום אל פאחם במשולש תועבר לרשות הפלסטינית. במקביל, שטחים בתחומי יהודה ושומרון ומעוזי התיישבות יהודית, יצורפו באופן רשמי למדינת ישראל. ההתיישבות הישראלית בגושי ההתנחלויות הגדולים (אריאל, מעלה אדומים, גוש עציון) יעברו לריבונות ישראלית. יחסי הגבול יהיו בשאיפה לגבול פתוח, המאפשר מעבר מבוקר של אנשים וסחורות. מידת הפתיחות תהיה בהתאם לרמת הביטחון שתהיה לישראל.
  • לחוקק חוק אזרחות חדש, לפיו יהיה על כל אזרח ישראלי להצהיר נאמנות למדינת ישראל ולשרת שרות צבאי או לאומי אלטרנטיבי.
  • יש לשדרג את החינוך ולהכשיר את הטובים ביותר כמורים. יש ליישם שיטת תמרוץ ותגמול למורים לפי מדד הצלחת התלמיד. לעודד הצטיינות ולהעניק פטור משכר לימוד במוסדות אקדמיים לתלמידים המצטיינים באזורי הפיתוח. להטמיע במערכת החינוך תוכנית לימוד ערכית עם דגש על טיפוח התרבות היהודית-ישראלית וחיזוק ערכי הציונות ואהבת המולדת.

היסטוריה

ישראל ביתנו הוקמה בשנת 1999 על ידי אביגדור ליברמן, לאחר שפרש מהליכוד. אליה חברו שני חברי כנסת ממפלגת העולים ישראל בעליה שפרשו ממנה והקימו את סיעת עלי"ה. בבחירות לכנסת החמש־עשרה שהתקיימו באותה שנה קיבלה 4 מנדטים.

בשנת 2000, התמזגה סיעת ישראל ביתנו עם סיעת הימין האיחוד הלאומי לסיעה משותפת בשם האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, תוך שמירה על עצמאות המפלגות המשתתפות בה.

בשנת 2001, חברה ישראל ביתנו (במסגרת הסיעה המשותפת "האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו") לממשלת האחדות בראשות אריאל שרון. אביגדור ליברמן, שהיה מנהיג מפלגת הרוב בסיעה המשותפת, מונה לשר התשתיות (ורחבעם זאבי לשר התיירות). הסיעה פרשה מהממשלה לאחר מסירת שכונת אבו סנינה בחברון לידי הפלסטינים. ההתפטרות נכנסה לתוקף סמוך לרצח רחבעם זאבי.

בבחירות לכנסת השש־עשרה, קיבלה רשימת האיחוד הלאומי 7 מנדטים, 3 מהם נתנו לנציגי ישראל ביתנו. ברם, כאשר העלה ראש הממשלה אריאל שרון את תוכנית ההתנתקות פרש ח"כ מיכאל נודלמן מהמפלגה והותיר את "ישראל ביתנו" עם 2 מנדטים בלבד.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות התפלגה ישראל ביתנו מסיעת האיחוד הלאומי, מתוך מחשבה שריצה בנפרד בבחירות תגדיל את כוחן של שתי המפלגות. ההגיון שעמד מאחורי הנחה זו הוא, שלמרות הקרבה בין ישראל ביתנו לאיחוד הלאומי מבחינת הדעות, הרי ששתי המפלגות פונות לקהלים שונים לגמרי: בעוד ישראל ביתנו פונה בעיקר אל ציבור העולים ואל הציבור הימני-חילוני, הרי שהאיחוד הלאומי פונה בעיקר לציבור הדתי. בבחירות לכנסת השבע עשרה ישראל ביתנו התמודדה עצמאית. בין המצטרפים הבולטים למפלגה היה בכיר השב"כ לשעבר ישראל חסון. הפעם הציג מצע המפלגה את רעיון חילופי השטחים. לקראת הבחירות חתמה ישראל ביתנו על הסכם עודפים עם הליכוד. בבחירות לכנסת השבע עשרה זכתה ישראל ביתנו להצלחה גדולה, כאשר עלתה מ-3 מנדטים בכנסת היוצאת ל-11 מנדטים. ב-30 באוקטובר 2006 הצטרפה המפלגה לממשלת ישראל השלושים ואחת בראשותו של אולמרט. ראש הסיעה, אביגדור ליברמן מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים וחבר הכנסת יצחק אהרונוביץ מונה לתפקיד שר התיירות. ב-16 בינואר 2008 הודיע יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, כי המפלגה פורשת מהשותפות בממשלה בעקבות ועידת אנאפוליס והדיון בסוגיות הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הצטרף עוזי לנדאו להנהגת המפלגה. בשבועות שלפני הבחירות ניבו לה הסקרים גידול מרשים במספר המנדטים, כאשר אחד הסקרים אף ניבא לה 21 מנדטים. בסופו של דבר זכתה המפלגה ב-15 מנדטים. על פי הערכות שונות, בין 9-10 מהמנדטים של המפלגה הגיעו מעולי חבר המדינות ‏‏[3].

נציגי המפלגה בכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

הכנסת ה-15 (1999)
4 מנדטים: אליעזר כהן, אביגדור ליברמן, מיכאל נודלמן, יורי שטרן
1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אסתרינה טרטמן (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן).

2. ^

ב-1 בפברואר 2000 התאחדה הסיעה עם האיחוד הלאומי בסיעה חדשה שנקראה האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו. 

הכנסת ה-16 (2003) במסגרת האיחוד הלאומי
3 מנדטים (מתוך 7 לרשימה כולה): אסתרינה טרטמן[4]

יגאל יאסינוב[5]

, אליעזר כהן[2] , אביגדור ליברמן[2] , מיכאל נודלמן[4] , יורי שטרן
1. ^

רשימת מועמדים מלאה, הכוללת את כלל מועמדי האיחוד הלאומי, ראו כאן.

2. ^ ב-26 במרץ 2003 פרש מהכנסת אביגדור ליברמן עם מינויו לשר התחבורה. החליף אותו אליעזר כהן.
3. ^

ב-2 בנובמבר 2004 הודיעה ישראל ביתנו כי תתמודד בבחירות הבאות בנפרד מהאיחוד הלאומי [2]. ב-1 בפברואר 2006 פרשה מהסיעה המשותפת בכנסת.

4. ^

ב-1 בפברואר 2006 פרש מיכאל נודלמן מהסיעה והקים סיעת יחיד. ב-8 בפברואר 2006 פרש מהכנסת למען מפלגת קדימה. החליפה אותו אסתרינה טרטמן. 

5. ^

הצטרף לסיעה ב-1 בפברואר 2006 מסיעת שינוי. 

הכנסת ה-17 (2006)
11 מנדטים: אביגדור ליברמן, יורי שטרן[2] , ישראל חסון, יוסף שגל, אסתרינה טרטמן, סטס מיסז'ניקוב, סופה לנדבר, יצחק אהרונוביץ, רוברט אילטוב, אלכס מילר, ליה שמטוב, דוד רותם[2]

 

1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: יגאל יאסינוב (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן). 

2. ^

ב-16 בינואר 2007 נפטר יורי שטרן. החליף אותו דוד רותם. 

הכנסת ה-18 (2009)
15 מנדטים: אביגדור ליברמן, עוזי לנדאו, סטס מיסז'ניקוב, יצחק אהרונוביץ', סופה לנדבר, אורלי לוי, דני אילון, דוד רותם, אנסטסיה מיכאלי, פאינה קירשנבאום, רוברט אילטוב, חמד עמאר, משה מטלון, ליה שמטוב, אלכס מילר
1. ^

רשימת מועמדים מלאה ראו כאן. 

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:סיעה

פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים
סיעת ישראל ביתנו ב[[הכנסת ה-{{{2}}}|כנסת ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מספר במילים

סוג לא תואם [ 1 ]
שגיאת לואה ביחידה יחידה:שם_המספר בשורה 318<includeonly></includeonly>: attempt to compare nil with number.]], באתר הכנסת

הערות שוליים

  1. ^ ‏("אתה מחבל" בתגובה לדברי טלב א-סנע) [1]
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אביעד גליקמן, ליברמן לא-סנע: נטפל בך כמו במחבל, באתר ynet, 20.01.09‏
  3. ^ לילי גלילי, כמה מנדטים העניקו הרוסים לאביגדור ליברמן?, 16 בפברואר 2009, אתר פוליטיקו‏‏