ולונית

ולונית היא לשון אזורית מן השפות הרומאניות המדוברת על ידי חלק מתושבי ולוניה שבבלגיה כשפה שנייה. היא משתייכת למשפחת השפות האלו-רומאניות, שהבולטת ביניהן היא הצרפתית ולמעשה ולונית נחשבת לעתים כניב של הצרפתית. יש להבדיל, עם זאת, בין ולונית לבין בלגית-צרפתית, ששונה מהשפה המדוברת בצרפת רק בכתיב או ביטויין של חלק מן המילים.

תפוצה גאוגרפית

מעבר לולוניה בדרום בלגיה, ולונית מדוברת גם ב:

• חלק קטן בצרפת בצפון חבל הארדנים ובמספר כפרים בחבל הצפון
• אזור קטן במחוז דור, ויסקונסין, ארצות הברית, בשל הגירה ולונית לאזור במהלך המאה ה-19
• תושבים ממוצא ולוני בבריסל
• מספר כפרים בלוקסמבורג, למרות שייתכן והשפה נכחדה באזור זה

למרות שולונית הייתה שפה נפוצה למדי עד לאמצע המאה ה-20, רק מספר מועט של תושבים בוולוניה יכול כיום לדבר בה. מרבית התושבים שנולדו אחרי שנות ה-70 מכירים רק מספר ביטויים עממיים, בדרך כלל גידופים. עם זאת, השפה היא חלק מן הזהות האתנית של הולונים, זהות קולקטיבית אשר נתונה במחלוקת.

את השפה עצמה ניתן לחלק לארבעה דיאלקטים אזוריים: מרכזי, מזרחי (למשל בלייז'), מערבי (למשל בשרלרואה) ודרומי (אזור הארדנים). למרות הבדלים בפונטיקה, קיימת מגמה לאימוץ כתיב אחיד, ה- rfondou walon. מערכת האורתוגרפיה מבוססת על ביטוי שונה על ידי קוראים דוברי דיאלקטים שונים, וההשראה למגמה הזו הייתה בכתיב של השפה הברטונית. ולונית כתובה משתדלת לשלב פונולוגיה מודרנית עם מסורות עתיקות (בעיקר על ידי הכנסת ה-xh וה-oi שבהם התשמשו בוולונית עד לסוף המאה ה-19).