אברהם שפירא (פצ'י) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
''' אברהם שפירא (פצ'י)''' (נולד ב-[[1935]]), [[עורך]] ו[[היסטוריון]] תרבותי, [[מורה]], [[חוקר]] ומנהיג תרבותי.
'''אברהם שפירא''' ('''פצ'י''') (נולד ב-[[1935]] ב[[חיפה]]) הוא [[עורך]] ו[[היסטוריון]] תרבותי, [[מורה]], [[חוקר]] ומנהיג תרבותי.


אברהם שפירא נולד בחיפה בשנת 1935 במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של [[ארץ ישראל העובדת]]. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]". לאחר שהשלים לימודיו בבית-הספר התיכון "[[חוגים]]", שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על דרכו בעתיד. התגייס לצה"ל ושירת ב[[נח"ל]].
אברהם שפירא נולד בחיפה בשנת 1935 במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של [[ארץ ישראל העובדת]]. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]". לאחר שהשלים לימודיו בבית-הספר התיכון "[[חוגים]]", שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על דרכו בעתיד. התגייס לצה"ל ושירת ב[[נח"ל]].
שורה 13: שורה 14:
מיזג לאורך שנים את עבודתו כחוקר וכמורה אקדמי עם מפעליו בתחומי "ארון הספרים היהודי" של זמננו. בין השאר יזם את מפעל "[[מקרא לישראל]]" – פירוש מדעי-היסטורי למקרא, והיה מרכז המערכת שלו בשנים 1981 – 1989. כינס וערך כתבים של גרשֹם שלום עוד בחייו, ולאחר פטירתו מונה לעורך אחראי של "מפעל כתבי גרשֹם שלום" בהוצאת עם עובד. וכן היה אחראי ללימודי יהדות וציונות ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] של [[צה"ל]], ועיצב בה תוכניות לימודים בתחומים אלו.
מיזג לאורך שנים את עבודתו כחוקר וכמורה אקדמי עם מפעליו בתחומי "ארון הספרים היהודי" של זמננו. בין השאר יזם את מפעל "[[מקרא לישראל]]" – פירוש מדעי-היסטורי למקרא, והיה מרכז המערכת שלו בשנים 1981 – 1989. כינס וערך כתבים של גרשֹם שלום עוד בחייו, ולאחר פטירתו מונה לעורך אחראי של "מפעל כתבי גרשֹם שלום" בהוצאת עם עובד. וכן היה אחראי ללימודי יהדות וציונות ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] של [[צה"ל]], ועיצב בה תוכניות לימודים בתחומים אלו.


זכה ב[[פרס אבי-חי]], על פועלו לקירוב בין דתיים לחילוניים בישראל.
זכה ב[[פרס אבי-חי]] על פועלו לקירוב בין דתיים לחילוניים בישראל.


== ספריו ==
== ספריו ==
שורה 21: שורה 22:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שלום רצבי]], '''הערות על משנת גורדון לאור מקורותיה היהודיים''', נדפס ב[[עיונים בתקומת ישראל]], 8, 1998.
*[[שלום רצבי]], '''הערות על משנת גורדון לאור מקורותיה היהודיים''', בתוך: ב[[עיונים בתקומת ישראל]], 8, 1998.
*[[שרה שטרסברג-דין]], '''א"ד גורדון ומקורותיו בהגות היהודית''', נדפס ב[[מדעי היהדות]], 36, תשנ"ו, 1996.
*[[שרה שטרסברג-דין]], '''א"ד גורדון ומקורותיו בהגות היהודית''', בתוך: ב[[מדעי היהדות]], 36, תשנ"ו, 1996.


{{מיון רגיל:שפירא, אברהם}}
{{מיון רגיל:שפירא, אברהם}}
שורה 28: שורה 29:
[[קטגוריה: היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה: היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב]]

{{אין בינוויקי|22:02, 3 במרץ 2009 (IST)}}

גרסה מ־23:02, 3 במרץ 2009

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אברהם שפירא (פצ'י) (נולד ב-1935 בחיפה) הוא עורך והיסטוריון תרבותי, מורה, חוקר ומנהיג תרבותי.

אברהם שפירא נולד בחיפה בשנת 1935 במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של ארץ ישראל העובדת. היה חבר בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת". לאחר שהשלים לימודיו בבית-הספר התיכון "חוגים", שם היה תלמידו של ברוך קורצווייל, שהשפיע רבות על דרכו בעתיד. התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.

חבר קיבוץ יזרעאל משנת 1955. היה רועה צאן ועובד מטעים. בשנים 1960 – 1962 למד לימודי יהדות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוך כדי תקופה זו ייסד וערך את כתב העת "שדמות", ויצר גשר בין גדולי הרוח היהודית וחכמת ישראל בירושלים, מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, גרשם שלום, עקיבא ארנסט סימון, נתן רוטנשטרייך, ואחרים - לבין התנועה הקיבוצית ובייחוד הדור השני בה.

בעת עריכת "שדמות", שהתמיד בה עד 1970, ריכז סביב כתב העת חבורה של יוצרים ומחפשי–דרך מכל זרמי התנועה הקיבוצית. יזם יחד עם עמוס עוז, סמוך למלחמת ששת הימים, את הקובץ "שיח לוחמים" והיה עורכו. בקובץ כונסו עדויות הלוחמים בני התנועה הקיבוצית, והוא הפך במשך הזמן לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ.

בד בבד עם עבודתו הרוחנית והחינוכית, והעבודה במטעי הקיבוץ, בשנים 1968–1991 שימש חבר מערכת ספריית 'אפקים' בהוצאת עם עובד. אז ייסד את ספריית "ארון ספרים יהודי" בהוצאת עם עובד, שהוא עורכה. במסגרות אלה יזם ויילד ספרים וחיבורי-יסוד רבים, טיפח וליווה סופרים, הוגים וחוקרים.

בשנת 1975 היה שותף לכינון מרכז ללימודי יהדות ב"אורנים" – בית-הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית ואוניברסיטת חיפה. בשנת 1985 הוזמן ללמד בחוג לפילוסופיה יהודית ולאחר מכן בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

מיזג לאורך שנים את עבודתו כחוקר וכמורה אקדמי עם מפעליו בתחומי "ארון הספרים היהודי" של זמננו. בין השאר יזם את מפעל "מקרא לישראל" – פירוש מדעי-היסטורי למקרא, והיה מרכז המערכת שלו בשנים 1981 – 1989. כינס וערך כתבים של גרשֹם שלום עוד בחייו, ולאחר פטירתו מונה לעורך אחראי של "מפעל כתבי גרשֹם שלום" בהוצאת עם עובד. וכן היה אחראי ללימודי יהדות וציונות במכללה לביטחון לאומי של צה"ל, ועיצב בה תוכניות לימודים בתחומים אלו.

זכה בפרס אבי-חי על פועלו לקירוב בין דתיים לחילוניים בישראל.

ספריו

  • חוגים לדיון ושיח ביצירות ספרות, האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחינוך מבוגרים 1973
  • הרוח במציאות – מגמות העיצוב בהגות בובר, מוסד ביאליק בשיתוף בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, תשנ"ד, 1994
  • אור חיים ב'יום קטנות', מקורותיו של א"ד גורדון בקבלה ובחסידות, עם עובד תשנ"ו, 1996.

לקריאה נוספת

תבנית:אין בינוויקי