מחוז רקוב ומחוז כיס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; אוכלוסייה; תעשייה;
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
ברבים ממחוזות הכיס נבחר בעל הקרקע כחבר הפרלמנט, מה שייצר ייצוג יתר של בעלי קרקעות הגדולים בפרלמנט. במחוזות אחרים, "קנו" אצילים, חברי בית הלורדים את מושבי הפרלמנט עבור בניהם, ובצורה כזאת השיגו שליטה כפולה, הן בבית הנבחרים והן בבית הלורדים.
ברבים ממחוזות הכיס נבחר בעל הקרקע כחבר הפרלמנט, מה שייצר ייצוג יתר של בעלי קרקעות הגדולים בפרלמנט. במחוזות אחרים, "קנו" אצילים, חברי בית הלורדים את מושבי הפרלמנט עבור בניהם, ובצורה כזאת השיגו שליטה כפולה, הן בבית הנבחרים והן בבית הלורדים.


ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], החלו להנקט צעדים לחיסול המחוזות הקרובים. בחוק הרפורמה משנת [[1832]] בוטלו 52 מחוזות, בעוד שמרכזי אוכלוסייה גדולים ואזורים מרובי תעשייה זכו בהגדלת הייצוג. מחוזות הכיס בוטלו לבסוף בחוק הרפורמה משנת [[1867]], שבו נקבע העיקרון שבכל מחוז צריכים להיות בערך אותו מספר בוחרים. חוקים נוספים קבעו הקמה של ועדת גבולות שנועדה ליישם את העקרון בהתאם לתנועת האוכלוסייה. בחוק הבחירות משנת [[1872]] הפך שוחד הבחירות ללא חוקי, נקבע שהבחירות יהיו חשאיות, מה שהגביל את יעילות השוחד משום שאי אפשר היה לדעת כיצד כל אדם בחר. שינוי זה גם הוריד באופן משמעותי את עלות מערכת הבחירות.
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], החלו להנקט צעדים לחיסול המחוזות הרקובים. בחוק הרפורמה משנת [[1832]] בוטלו 52 מחוזות, בעוד שמרכזי אוכלוסייה גדולים ואזורים מרובי תעשייה זכו בהגדלת הייצוג. מחוזות הכיס בוטלו לבסוף בחוק הרפורמה משנת [[1867]], שבו נקבע העיקרון שבכל מחוז צריכים להיות בערך אותו מספר בוחרים. חוקים נוספים קבעו הקמה של ועדת גבולות שנועדה ליישם את העקרון בהתאם לתנועת האוכלוסייה. בחוק הבחירות משנת [[1872]] הפך שוחד הבחירות ללא חוקי, נקבע שהבחירות יהיו חשאיות, מה שהגביל את יעילות השוחד משום שאי אפשר היה לדעת כיצד כל אדם בחר. שינוי זה גם הוריד באופן משמעותי את עלות מערכת הבחירות.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־09:39, 6 במרץ 2009

בהיסטוריה של בריטניה, המונח מחוז רקובאנגלית: Rotten borough) מתייחס למחוז בחירה קטן כל כך, שמאפשר למעשה לאדם אחד שליטה בבחירת חבר הפרלמנט. כתוצאה מכך הייתה לאותו אדם השפעה בלתי ראויה ובלתי יחסית בפרלמנט. מחוזות כאלה היו קיימים במשך מאות שנים, אבל רק במאה ה-18, נכנס המונח מחוזות רקובים לשימוש.

במשך מאות שנים, מחוזות הבחירה בבריטניה ובאירלנד לא השתנו בהתאם לשינויים באוכלוסייה. בכמה אזורים, מספר הבוחרים היה קטן כל כך, שאפשר היה לשחד את כולם. חבר פרלמנט יכולים היו לייצג רק כמה אנשים, או אפילו רק אדם אחד. לעומת זאת, לאזורים שזכו לצמיחה מאסיבית, כמו העיר מנצ'סטר לא היה ייצוג נפרד (אם כי תושבי העיר שהייתה להם זכות בחירה יכלו להצביע במחוז הכפרי התואם). חלק מהמחוזות הרקובים מילאו בעבר תפקיד חשוב בפוליטיקה הבריטית, אך מאז חשיבותם פחתה.

דוגמה למחוז רקוב היה מחוז הבחירה של אולד סארום. אולם סארום הייתה עיר פורחת במאה ה-12, אבל משנוסדה העיר הסמוכה סילסברי, שהייתה פחות חשופה לפגעי מזג האוויר, עברה רוב אוכלוסייתה לשם. במחוז הבחירה של אולד סארום נותרו 3 בתים ו-7 בוחרים.

המונח "מחוז רקוב" מתאר לפיכך גם את השחיתות המתבטאת בבחירות במחוז זה, אבל גם את הריקבון הפיזי של אזור שנזנח.

מחוז גדול מעט יותר, אך הניתן עדיין להשפעה בקלות יחסית, נקרא מחוז כיס (באנגלית: Pocket borough). המונח מתאר מחוז בחירה שבו האוכלוסייה קטנה מספיק כדי להיות לכל צורך מעשי תחת השליטה (או "בכיסו") של בעל קרקעות עיקרי אחד.

על חשיבותם של המחוזות הרקובים ומחוזות הכיס ניתן ללמוד מכך, שבזמן מסוים, מתוך 405 חברי פרלמנט נבחרים, 293 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד.

ברבים ממחוזות הכיס נבחר בעל הקרקע כחבר הפרלמנט, מה שייצר ייצוג יתר של בעלי קרקעות הגדולים בפרלמנט. במחוזות אחרים, "קנו" אצילים, חברי בית הלורדים את מושבי הפרלמנט עבור בניהם, ובצורה כזאת השיגו שליטה כפולה, הן בבית הנבחרים והן בבית הלורדים.

במאה ה-19, החלו להנקט צעדים לחיסול המחוזות הרקובים. בחוק הרפורמה משנת 1832 בוטלו 52 מחוזות, בעוד שמרכזי אוכלוסייה גדולים ואזורים מרובי תעשייה זכו בהגדלת הייצוג. מחוזות הכיס בוטלו לבסוף בחוק הרפורמה משנת 1867, שבו נקבע העיקרון שבכל מחוז צריכים להיות בערך אותו מספר בוחרים. חוקים נוספים קבעו הקמה של ועדת גבולות שנועדה ליישם את העקרון בהתאם לתנועת האוכלוסייה. בחוק הבחירות משנת 1872 הפך שוחד הבחירות ללא חוקי, נקבע שהבחירות יהיו חשאיות, מה שהגביל את יעילות השוחד משום שאי אפשר היה לדעת כיצד כל אדם בחר. שינוי זה גם הוריד באופן משמעותי את עלות מערכת הבחירות.

ראו גם