מכה מקדימה

מכה מקדימה היא מהלומה צבאית שמדינה אחת מנחיתה על אויבתה, כאשר ברור שזו צפויה לתקוף באופן מיידי. עיתוי התקיפה הצפוי של האויב הוא המבדיל את המכה המקדימה ממלחמת מנע.

קצינים מחיל האוויר הישראלי ליד מטוס מצרי שהושמד בסיני, 1967

במלחמת ששת הימים ישראל התקיפה את חילות האוויר של ארצות ערב ("מבצע מוקד" - 5 ביוני 1967) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת. מתקפתו של צה"ל בחצי האי סיני הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות האו"ם שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית הירדנית והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה.

במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי חיל האוויר אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות) והאו"ם כצד התוקפני. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבידות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן.