הורסט וסל

הורסט וסל

הורסט וסל (בגרמנית: Horst Wessel;‏ 9 בספטמבר 1907 – 23 בפברואר 1930) היה חבר המפלגה הנאצית בגרמניה אשר כתב את השיר "Die Fahne hoch” (הדגל מונף אל על) הידוע כ"שיר הורסט וסל", ששימש כהמנון המפלגה הנאצית. וסל נהרג בקטטה בשנת 1930 ובמשך שנות קיום המשטר הנאצי הונצח כמרטיר של המפלגה.

וסל היה בנו של כומר. הוא עזב את לימודי המשפטים בשנת 1926 על מנת להצטרף אל ארגון האס אה, הזרוע הצבאית של המפלגה הנאצית בימיה האחרונים של רפובליקת ויימאר. וסל קיבל את תשומת לבו של יוזף גבלס אשר שלח אותו לווינה בשנת 1928, על מנת לארגן את תנועת הנוער הנאצית שם.

וסל היה אדם אינטליגנטי וחריף מבחינה פוליטית, אך בעל נטייה לאלימות. עם שובו לגרמניה הוא ארגן התקפה על הסניף המקומי של המפלגה הקומוניסטית בשכונת פרידריכסהיין בברלין, במהלכה נפצעו ארבעה עובדים פצעים קשים.

ב-14 בפברואר 1930 היה וסל מעורב בוויכוח שהתלהט עם בעלת הבית שלו, שהייתה אלמנתו של חבר המפלגה הקומוניסטית. פרטי האירוע לאשורו אינם ידועים, אך נראה כי האלמנה דרשה העלאה בשכר הדירה, וסל סירב, וכן סירב לשלם עבור ידידה שגרה עמו ועבדה בזנות. האלמנה פנתה אל ידידים קומוניסטים בבית מרזח סמוך כדי שיסייעו לה. הקומוניסטים ראו בכך הזדמנות לנקום בווסל. שני אנשים – אלי הוהלר, בריון קומוניסטי בעל קשרים בעולם התחתון, וארווין רוקרט, חבר המפלגה הקומוניסטית, ניגשו לדירתו של וסל, ומשפתח להם את הדלת, ירה בו הוהלר בראשו. וסל גסס מספר ימים בטרם מת מפצעיו.

הנאצים והקומוניסטים ניצלו את התקרית לצורכי תעמולה. הקומוניסטים תיארו את וסל כסרסור, בעוד הנאצים טענו כי הציל את הנערה שגרה עמו מחיי זנות, והציג בפניה את ערכיה הטהורים של המפלגה הנאצית. גבלס אירגן הלוויה פומבית גדולה, ושלושים אלף איש הלכו אחר ארונו של וסל ברחובות ברלין. בנוכחות הרמן גרינג והנסיך אוגוסט וילהלם מפרוסיה (בנו של הקייזר וילהלם השני אשר היה חבר האס אה) נשא גבלס הספד נלהב. במהלך שנות קיומו של הרייך השלישי היה וסל מושא להערצה, וזכרו צוין בספרי זיכרון, עצרות עם וסרטי תעמולה. שכונת פרידריכסהיין בברלין נקראה בימי התקופה הנאצית "הורסט וסל", אך לאחר תום מלחמת העולם השנייה בוטל שם זה. בשנת 1936 נקראה ספינת אימונים של הצי הגרמני בשם "הורסט וסל", ומאז שנת 1945 משרתת ספינה זו את משמר החופים של ארצות הברית תחת השם "נשר".

מספר חודשים לפני מותו כתב וסל שיר בשם "הדגל מונף אל על", ופרסם אותו בעיתון הנאצי "דר אנגריף" ("ההתקפה"). השיר נשא לאחר מכן את שמו וכונה "שיר הורסט וסל". לשיר הותאמה מנגינת שיר לכת ידוע (אם כי יש הסבורים כי מקור המנגינה שונה). ב-1931 היה השיר להמנונה הרשמי של המפלגה הנאצית, והושר לצד ההמנון הלאומי "גרמניה מעל לכל" באירועים רשמיים. כיום אסורה שירתו של השיר על פי סעיפים 86 ו- 86A לקוד הפלילי הגרמני.

לקריאה נוספת

• אורי אבנרי, צלב הקרס, הוצאת דע, 1961.