קבינדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:40, 4 באפריל 2009

מפת מחוזות אנגולה ובהם קבינדה, בירוק בהיר

קבינדה (Cabinda) היא מובלעת של אנגולה, במעמד של פרובינציה, הגובלת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), בקונגו ובאוקיינוס האטלנטי. רצועת חוף צרה מפרידה בין קבינדה לחלק המרכזי של אנגולה. עיר הבירה נקראת אף היא קבינדה. שטחה של קבינדה הוא 7283 קמ"ר. אוכלוסייתה נאמדת ב-300,000 תושבים, כשליש מהם פליטים מן הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לצד עצים, קפה, קקאו, גומי ושמן דקלים, מפיקה קבינדה 700,000 חביות נפט ליום, כמות המהווה את רוב תפוקת הנפט של אנגולה.

היסטוריה

בתקופה הפרה-קולוניאלית, שלטו בשטח קבינדה של היום הממלכות האפריקניות נ'גויו, לאונגו וקאקונגו. הנוכחות הפורטוגזית באזור החלה במאה ה-15 על ידי משלחות מחקר, סוחרים ומיסיונרים, ובהמשך הוקמו תחנות למסחר ולעיבוד שמן דקלים גם על ידי ההולנדים והבריטים, שהתחרו על השפעה באזור. הממלכות המקומיות נעשו מרכזים לסחר עבדים, ששולחו לאמריקה דרך נמל קבינדה. במאה ה-19 קרסו הממלכות המקומיות, בין היתר עקב הפסקת סחר העבדים עם אמריקה, ובחוזה סימוּלָמבּוּקוֹ שנחתם בשנת 1885 בין פורטוגל לנסיכים מממלכת נ'גויו, הפכה קבינדה לפרוטקטורט פורטוגזי. תחילה היווה נהר הקונגו גבול טבעי בין קבינדה לאנגולה, שהייתה מושבה פורטוגזית מאז המאה ה-17, ואולם בוועידת ברלין שנערכה באותה שנה הסכימו הפורטוגזים למסור את האזור שמצפון לשפך הקונגו למושבה קונגו (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), שהייתה נחלה פרטית של לאופולד השני מלך בלגיה, כדי לאפשר לה גישה לאוקיינוס האטלנטי. כך נוצר הנתק הגאוגרפי שהופך כיום את קבינדה למובלעת אנגולית.

ב-1975 יצאה פורטוגל ממושבותיה באפריקה, ואנגולה שזכתה בעצמאות התמזגה עם קבינדה במסגרת חוזה אָלבוֹר, שנדחה על ידי כל הארגונים הפוליטיים בקבינדה. ארגונים בדלניים בקבינדה שוללים את תוקפו של ההסכם הקושר את קבינדה לאנגולה, והם יצאו למאבק אלים ממושך בממשלה האנגולית, שהתנהל במקביל למלחמת האזרחים באנגולה. במשך שני עשורים זכו הקבינדים לתמיכת ממשלת זאיר במאבקם.

מלחמת האזרחים באנגולה הסתיימה ב-2002, אך בקבינדה עדיין נמשך הסכסוך לאחר מכן. ב-2002-2003 ניהל צבא אנגולה מתקפה מוצלחת נגד הבדלנים, שכוחותיהם התמוטטו כמעט לגמרי והוגבלו לפעילות גרילה מצומצמת ממעמקי יער הגשם. ביולי 2006 נחתם הסכם שלום בין הממשלה לבין החזית לשחרור מובלעת קבינדה (FLEC) ארגון הגג של הבדלנים הקבינדים. על-פי ההסכם ניתן לחבל "מעמד מיוחד" בתוך אנגולה בעלת המבנה הריכוזי. חלק ממנהיגי FLEC שוללים את תוקפו של ההסכם ועומדים על דרישתם לעצמאות מלאה לחבל.

קישורים חיצוניים

קבינדה: מלחמתה הנשכחת של אנגולה, אתר הבי.בי.סי (באנגלית)
הסכם השלום בקבינדה, אתר הבי.בי.סי (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:Cabinda_pol77.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת קבינדה]]
+[[קובץ:Cabinda_pol77.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת קבינדה]]
-[[תמונה:Angola_Provinces_Cabinda_250px.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת מחוזות אנגולה ובהם קבינדה, בירוק בהיר]]
+[[קובץ:Angola_Provinces_Cabinda_250px.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת מחוזות אנגולה ובהם קבינדה, בירוק בהיר]]
 '''קבינדה''' (Cabinda) היא [[מובלעת]] של [[אנגולה]], במעמד של פרובינציה, הגובלת ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] (לשעבר זאיר), ב[[הרפובליקה של קונגו|קונגו]] וב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. רצועת חוף צרה מפרידה בין קבינדה לחלק המרכזי של אנגולה. עיר הבירה נקראת אף היא [[קבינדה (עיר)|קבינדה]].
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 == היסטוריה ==
-בתקופה הפרה-קולוניאלית, שלטו בשטח קבינדה של היום הממלכות האפריקניות  נ'גויו, לאונגו וקאקונגו. הנוכחות ה[[פורטוגל|פורטוגזית]] באזור החלה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] על ידי משלחות מחקר, סוחרים ומיסיונרים, ובהמשך הוקמו תחנות למסחר ולעיבוד שמן דקלים גם על ידי ה[[הולנד|הולנדים]] וה[[בריטניה|בריטים]], שהתחרו על השפעה באזור. הממלכות המקומיות נעשו מרכזים ל[[סחר עבדים]], ששולחו ל[[אמריקה]] דרך נמל קבינדה. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] קרסו הממלכות המקומיות, בין היתר עקב הפסקת סחר העבדים עם אמריקה, וב[[חוזה סימולמבוקו|חוזה סימוּלָמבּוּקוֹ]] שנחתם בשנת [[1885]] בין פורטוגל לנסיכים מממלכת נ'גויו, הפכה קבינדה ל[[פרוטקטורט]] פורטוגזי. תחילה היווה [[קונגו (נהר)|נהר הקונגו]] גבול טבעי בין קבינדה לאנגולה, שהייתה מושבה פורטוגזית מאז המאה ה-17, ואולם ב[[ועידת ברלין|וועידת ברלין]] שנערכה באותה שנה הסכימו הפורטוגזים למסור את האזור שמצפון לשפך הקונגו ל[[המדינה העצמאית של קונגו|מושבה קונגו]] (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), שהייתה נחלה פרטית של [[לאופולד השני מלך בלגיה]], כדי לאפשר לה גישה לאוקיינוס האטלנטי. כך נוצר הנתק הגאוגרפי שהופך כיום את קבינדה למובלעת אנגולית.
+בתקופה הפרה-קולוניאלית, שלטו בשטח קבינדה של היום הממלכות האפריקניות נ'גויו, לאונגו וקאקונגו. הנוכחות ה[[פורטוגל|פורטוגזית]] באזור החלה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] על ידי משלחות מחקר, סוחרים ומיסיונרים, ובהמשך הוקמו תחנות למסחר ולעיבוד שמן דקלים גם על ידי ה[[הולנד]]ים וה[[בריטניה|בריטים]], שהתחרו על השפעה באזור. הממלכות המקומיות נעשו מרכזים ל[[סחר עבדים]], ששולחו ל[[אמריקה]] דרך נמל קבינדה. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] קרסו הממלכות המקומיות, בין היתר עקב הפסקת סחר העבדים עם אמריקה, וב[[חוזה סימולמבוקו|חוזה סימוּלָמבּוּקוֹ]] שנחתם בשנת [[1885]] בין פורטוגל לנסיכים מממלכת נ'גויו, הפכה קבינדה ל[[פרוטקטורט]] פורטוגזי. תחילה היווה [[קונגו (נהר)|נהר הקונגו]] גבול טבעי בין קבינדה לאנגולה, שהייתה מושבה פורטוגזית מאז המאה ה-17, ואולם ב[[ועידת ברלין|וועידת ברלין]] שנערכה באותה שנה הסכימו הפורטוגזים למסור את האזור שמצפון לשפך הקונגו ל[[המדינה העצמאית של קונגו|מושבה קונגו]] (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), שהייתה נחלה פרטית של [[לאופולד השני מלך בלגיה]], כדי לאפשר לה גישה לאוקיינוס האטלנטי. כך נוצר הנתק הגאוגרפי שהופך כיום את קבינדה למובלעת אנגולית.
 ב-[[1975]] יצאה פורטוגל ממושבותיה באפריקה, ואנגולה שזכתה בעצמאות התמזגה עם קבינדה במסגרת [[חוזה אָלבוֹר]], שנדחה על ידי כל הארגונים הפוליטיים בקבינדה. ארגונים בדלניים בקבינדה שוללים את תוקפו של ההסכם הקושר את קבינדה לאנגולה, והם יצאו למאבק אלים ממושך בממשלה האנגולית, שהתנהל במקביל ל[[מלחמת האזרחים באנגולה]]. במשך שני עשורים זכו הקבינדים לתמיכת ממשלת [[זאיר]] במאבקם.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 * [http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/2339647.stm קבינדה: מלחמתה הנשכחת של אנגולה], אתר ה[[בי.בי.סי]] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}
 * [http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/5236230.stm הסכם השלום בקבינדה], אתר ה[[בי.בי.סי]] {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}
+{{תבנית:האימפריה הפורטוגזית}}
 [[קטגוריה:אנגולה: גאוגרפיה]]
 [[קטגוריה:מובלעות]]
 [[קטגוריה:חבלי ארץ במחלוקת]]
-{{תבנית:האימפריה הפורטוגזית}}
 [[en:Cabinda Province]]
@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 [[tg:Вилояти Кабинда]]
 [[tr:Kabinda]]
+[[uk:Кабінда]]
 [[vec:Cabinda]]
 [[zh:喀丙達省]]

סמל האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16)
אפריקה שמדרום לסהרה	אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888)
מערב אסיה	בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615)
תת-היבשת ההודית	ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749)
מזרח ודרום מזרח אסיה	איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975)
אמריקה הצפונית	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
אמריקה המרכזית והדרומית	ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.