פלייאוף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, קטגוריה, קישורים פנימיים, הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 2: שורה 2:


== פורמטים מקובלים ==
== פורמטים מקובלים ==
* '''שיטת נוקאאוט''' (ב[[תרגום חופשי]]: '''מוות פתאומי''') - כאשר הצדדים נפגשים למשחק אחד ומכריע שיקבע את זהות האלופה או את העולה לשלב הבא. דוגמאות: משחקי גביע עולמיים ובתחרויות בינלאומיות, בתחרויות טניס, בליגת ה-[[NFL]] , ב[[טורניר אליפות המכללות בכדורסל|טורניר כדורסל המכללות]] וכו'.
* '''שיטת נוקאאוט''' (ב[[תרגום חופשי]]: '''מוות פתאומי''') - בשיטה זו הצדדים נפגשים למשחק אחד ומכריע שיקבע את זהות האלופה או את העולה לשלב הבא. דוגמאות: משחקי גביע עולמיים ובתחרויות בינלאומיות, בתחרויות טניס, בליגת ה-[[NFL]] , ב[[טורניר אליפות המכללות בכדורסל|טורניר כדורסל המכללות]] וכו'.


* '''שיטת בית וחוץ''' - בה נערכים שני משחקים בלבד בין הצדדים, כשבכל משחק יש לאחד הצדדים יתרון ביתיות. ההתמודדות מוכרעת בכמות הנצחונות (כשאחד הצדדים מנצח פעמיים) או הפרש ניקוד (כשאחד הצדדים הפסיד בהפרש מסויים במשחק הראשון אך ניצח בהפרש גדול יותר במשחק השני). כשאין הכרעה [[אריתמטיקה|אריתמטית]] בהתמודדות מסוג זה נוהגים להשתמש בשורה של שוברי שיוויון דוגמת יתרון לשערי חוץ, פנדלים, או משחקוני שובר שיוויון. דוגמא: [[ליגת האלופות]].
* '''שיטת בית וחוץ''' - בשיטה זו נערכים שני משחקים בלבד בין הצדדים, כשבכל משחק יש לאחד הצדדים יתרון ביתיות. ההתמודדות מוכרעת בכמות הנצחונות (כשאחד הצדדים מנצח פעמיים) או הפרש ניקוד (כשאחד הצדדים הפסיד בהפרש מסויים במשחק הראשון אך ניצח בהפרש גדול יותר במשחק השני). כשאין הכרעה [[אריתמטיקה|אריתמטית]] בהתמודדות מסוג זה נוהגים להשתמש בשורה של שוברי שיוויון דוגמת יתרון לשערי חוץ, פנדלים, או משחקוני שובר שיוויון. דוגמא: [[ליגת האלופות]].


* '''שיטת הטוב מ...''' - בה נערכת סדרת משחקים אי זוגית (בשיטת בית וחוץ) בין שני הצדדים כשלאחד מהם יש את יתרון ביתיות בסדרה. הסדרה מוכרעת כאשר אחד הצדדים מנצח את מספר המשחקים המינימלי לנצחון בסדרה (למשל: 2 נצחונות בשיטת הטוב מ-3, 4 נצחונות בשיטת הטוב מ-7 וכו'). דוגמאות: [[ליגת ה-NBA]], ה-[[מייג'ור ליג בייסבול|MLB]] וכד'.
* '''שיטת הטוב מ...''' - בשיטה זו נערכת סדרת משחקים אי זוגית (בשיטת בית וחוץ) בין שני הצדדים כשלאחד מהם יש את יתרון ביתיות בסדרה. הסדרה מוכרעת כאשר אחד הצדדים מנצח את מספר המשחקים המינימלי לנצחון בסדרה (למשל: 2 נצחונות בשיטת הטוב מ-3, 4 נצחונות בשיטת הטוב מ-7 וכו'). דוגמאות: [[ליגת ה-NBA]], ה-[[מייג'ור ליג בייסבול|MLB]] וכד'.

{{קצרמר|ספורט ומשחקים}}


[[קטגוריה:מינוח בספורט]]
[[קטגוריה:מינוח בספורט]]

גרסה מ־14:23, 9 באפריל 2009

משחקי פלייאוף, משחקי סוף עונה, משחקי גמר או משחקי הצלבה בליגות ספורטיביות ובתחרויות ספורט בינלאומיות, הם סדרה של משחקים הנערכים בתום העונה הרגילה (או בתום סדרת משחקים לצורך קביעת דירוג הצדדים), על מנת להכריע בדבר זהות אלופת הליגה או תואר כבוד אחר (למשל: מדליה, גביע וכד'). השיטה מקובלת מאוד בליגות המקצועניות של צפון אמריקה, בתחרויות ספורט בינלאומיות כגון המונדיאל והאולימפיאדה ובענפי ספורט פופולאריים דוגמת טניס וכדורסל.

פורמטים מקובלים

  • שיטת נוקאאוטתרגום חופשי: מוות פתאומי) - בשיטה זו הצדדים נפגשים למשחק אחד ומכריע שיקבע את זהות האלופה או את העולה לשלב הבא. דוגמאות: משחקי גביע עולמיים ובתחרויות בינלאומיות, בתחרויות טניס, בליגת ה-NFL , בטורניר כדורסל המכללות וכו'.
  • שיטת בית וחוץ - בשיטה זו נערכים שני משחקים בלבד בין הצדדים, כשבכל משחק יש לאחד הצדדים יתרון ביתיות. ההתמודדות מוכרעת בכמות הנצחונות (כשאחד הצדדים מנצח פעמיים) או הפרש ניקוד (כשאחד הצדדים הפסיד בהפרש מסויים במשחק הראשון אך ניצח בהפרש גדול יותר במשחק השני). כשאין הכרעה אריתמטית בהתמודדות מסוג זה נוהגים להשתמש בשורה של שוברי שיוויון דוגמת יתרון לשערי חוץ, פנדלים, או משחקוני שובר שיוויון. דוגמא: ליגת האלופות.
  • שיטת הטוב מ... - בשיטה זו נערכת סדרת משחקים אי זוגית (בשיטת בית וחוץ) בין שני הצדדים כשלאחד מהם יש את יתרון ביתיות בסדרה. הסדרה מוכרעת כאשר אחד הצדדים מנצח את מספר המשחקים המינימלי לנצחון בסדרה (למשל: 2 נצחונות בשיטת הטוב מ-3, 4 נצחונות בשיטת הטוב מ-7 וכו'). דוגמאות: ליגת ה-NBA, ה-MLB וכד'.


שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר

'1: ספורט ומשחקים' אינו ערך חוקי

אזהרה
אזהרה
ערך זה הוא קצרמר, אך הוא סווג כקצרמר מסוג שאינו ברשימת הקצרמרים בוויקיפדיה העברית. נא לתקן ולבחור שם מהרשימה.