דניאל זייפמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
מאין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
[[קטגוריה:סגל מכון ויצמן למדע]]
[[קטגוריה:סגל מכון ויצמן למדע]]
[[קטגוריה:פיזיקאים ישראלים]]
[[קטגוריה:פיזיקאים ישראלים]]
[[קטגוריה:דירקטורים ישראלים]]
[[en:Daniel Zajfman]]
[[en:Daniel Zajfman]]

גרסה מ־03:43, 11 במאי 2009

דניאל זייפמן (נולד ב-1959), פרופסור מן המניין לפיזיקה ונשיאו העשירי של מכון ויצמן למדע.

ביוגרפיה

דניאל זייפמן נולד בבריסל שבבלגיה, ועלה לארץ בשנת 1979. הוא סיים תואר שלישי בפיזיקה אטומית בטכניון בשנת 1989. בשנתיים הבאות הוא עבד במעבדת ארגון שבשיקאגו במסגרת מחקר פוסט-דוקטורט בפיזיקה מולקולרית, ובשנת 1991 הצטרף כחוקר בכיר למחלקה לפיזיקה של חלקיקים במכון ויצמן למדע.

בשנות ה-90 נבנו ברחבי אירופה טבעות אחסון (Storage Rings) שבהן קרניים של יונים המואצות לאנרגיות של כמה מיליוני אלקטרוני וולט מוכנסות למסלול מעגלי המאפשר לאכסן אותן לפרקי זמן ארוכים וכן לקרר אותן באמצעות קרן אלקטרונים. זייפמן זיהה את הפוטנציאל של מכשירים אלו לחקר פיזיקה מולקולרית, תחום שאכן הפך תוך זמן קצר לנושא מחקר מרכזי בטבעות האחסון. הוא החל להשתתף בניסויים בעיקר בטבעת האחסון הקרויה TSR, הנמצאת במכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית בהיידלברג שבגרמניה, בשיתוף עם הפרופסורים דירק שוואלם ואנדראס וולף. הוא התמנה כחוקר חיצוני באותו מכון בשנת 2001, ונבחר לתפקיד דירקטור במכון זה בשנת 2005, חרף סירובו לעבור לגרמניה. בתקופה הקצרה (שהסתיימה עם היבחרו ב-2006 כנשיא מכון ויצמן) שבה שימש כדירקטור יזם זייפמן פרויקט בהיקף 4.5 מיליון אירו לבנייתה של טבעת אחסון אלקטרוסטטית המקוררת לטמפרטורה של 2 מעלות קלווין (2 מעלות מעל האפס המוחלט).

במקביל לניסויים בגרמניה הקים זייפמן מעבדה במכון ויצמן וכן השתתף בניסויים במאיץ החלקיקים ע"ש קופלר במכון ויצמן. יחד עם פרופסור זאב ואגר וד"ר עודד הבר בנה זייפמן מערכת למדידת התפוצצויות קולון (Coulomb explosion), המאפשרת לחקור את המבנה המרחבי של יונים. מערכת זאת עברה בסופו של דבר לגרמניה ושולבה ב-TSR. לאחר בנייתה של טבעת האחסון האלקטרוסטטית הראשונה, ELISA, בדנמרק בשנת 2001, הגו זייפמן ועודד הבר את הרעיון ללכוד יונים במלכודת אלקטרוסטטית. המלכודת, שתוכננה על ידי ד"ר מיכאל רפפורט, נבנתה באותה שנה וכיום משתמשות בה כ-20 מעבדות ברחבי העולם. כשנתיים לאחר המצאת המלכודת התגלתה תופעת ה-'Self bunching', המאפשרת למלכודת לשמש כמכשיר מדויק מאוד לספקטרומטריית מסות, ופטנט הוצא בנושא. פטנט נוסף של זייפמן, יחד עם עודד הבר ודניאל שטראסר, עוסק בהדמיה מולקולרית תלת-ממדית - כלומר בפיתוח גלאי, ראשון מסוגו בעולם, המאפשר מדידה של מיקום הפגיעה וכן של זמן הפגיעה של חלקיקים בו.

זייפמן הועלה לדרגת פרופסור חבר בשנת 1997, ולדרגת פרופסור מן המניין בשנת 2003 . טרם היבחרו לנשיא מכון ויצמן הוא שימש כראש היחידה לשירותים פיזיקליים במכון. לקראת סוף כהונתו של פרופ' אילן חת כנשיא מכון ויצמן, עקב אי שביעות רצונם של חבר הנאמנים של מכון ויצמן מתפקודו, הוחלט לא להאריך את כהונתו ולחפש לו מחליף. בצעד מפתיע, לנוכח גילו הצעיר, נבחר זייפמן לתפקיד שאותו החל למלא בדצמבר 2006.

קישורים חיצוניים