אחי גיבורי התהילה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חובבשירה (שיחה | תרומות)
חובבשירה (שיחה | תרומות)
←‏קישורים חיצוניים: הסרת קישור שבור
שורה 16: שורה 16:
* [http://www.givat-brenner.co.il/event.asp?eventID=90 ההצגה בגבעת ברנר]
* [http://www.givat-brenner.co.il/event.asp?eventID=90 ההצגה בגבעת ברנר]
* אלי אשד, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/heroesofglory.html כולם היו אחי גיבורי התהילה]
* אלי אשד, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/heroesofglory.html כולם היו אחי גיבורי התהילה]
*[http://www.nydailynews.com/news/gossip/story/248435p-212794c.html כתבה ב-New York Daily News] על נסיונו של [[מל גיבסון]] לקנות את הסיפור


[[קטגוריה:התקופה החשמונאית בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:התקופה החשמונאית בארץ ישראל]]

גרסה מ־22:33, 11 במאי 2009

אחי גיבורי התהילה הוא ספר מאת הווארד פאסט (Howard Fast).

הספר מספר על מרד החשמונאים מנקודת מבטו של שמעון הנשיא. העלילה מתרחשת בימים שקדמו למרד ובמהלכו ועל רקע הקרבות. גיבורי העלילה הם החשמונאים ובפרט יהודה המכבי. מלבד הפרטים ההיסטוריים הוסיף הסופר לעלילה מתיחות אישית בין החשמונאים.
מתכונתו של הספר הוא כמגילה אוטוביוגרפית אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר הסנאט הרומי לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על ארץ ישראל ועל העם היהודי היושב בה עבור הסינאט. בסוף הספר ישנו המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית, ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר החופש, הנגזרת מזיכרון יציאת מצריים, זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על מעמד עבדים רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט.

הספר העוסק בעצמאות היהודים פורסם בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור. הוא מוקדש

לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו.

פרסום הספר יצר חילוקי דיעות בין פאסט למפלגה הקומוניסטית בה היה חבר, שלא ראתה את השאיפות הלאומיות הציוניות בעין יפה.

הספר תורגם על ידי רות לבנית ויצא בהוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספרית פועלים וזכה לפופולריות רבה בארץ. ב-1953, בחגיגות יובל 25 שנה לגבעת ברנר, הספר הומחז והוצג בהצגת ענק (שנתיים קודם לכן הוא הוצג בקיבוץ שריד).

קישורים חיצוניים