חיה (יהדות) – הבדלי גרסאות
אריה בן שמן (שיחה | תרומות) הרחבה |
אריה בן שמן (שיחה | תרומות) מ ←מאפיינים: תיקון קישור |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
[[קובץ:Friesian-Holstein.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרה]], '''[[בהמה]]''' הכשרה לאכילה]] |
[[קובץ:Friesian-Holstein.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרה]], '''[[בהמה]]''' הכשרה לאכילה]] |
||
בבעלי החיים הכשרים לאכילה, המאפיין הוא מקום גידולה הטבעי של החיה. |
בבעלי החיים הכשרים לאכילה, המאפיין הוא מקום גידולה הטבעי של החיה. |
||
* החיות ה[[ביות|מבויתות]] שמקומם הטבעי הוא תחת חסותם של בני האדם, נקראות '''[[בהמה]]'''.<br />על הבהמות הכשרות לאכילה נמנים שלושה סוגים בלבד: ה[[פרה|פרים]], ה[[כבש|כבשים]] וה[[עז|עיזים]]. טבעם של בהמות אלו, תנובתם וצורת גידולם אינם מתאימים לגידול פראי שלא במקום יישוב, חיות אלו דורשות טיפול וטיפוח יומיומי של בני האדם והן אינן יכולות לדאוג לצרכיהם בעצמם, כגון [[חליבה|חליבת]] ה[[בקר לחלב|פרות]] |
* החיות ה[[ביות|מבויתות]] שמקומם הטבעי הוא תחת חסותם של בני האדם, נקראות '''[[בהמה]]'''.<br />על הבהמות הכשרות לאכילה נמנים שלושה סוגים בלבד: ה[[פרה|פרים]], ה[[כבש|כבשים]] וה[[עז|עיזים]]. טבעם של בהמות אלו, תנובתם וצורת גידולם אינם מתאימים לגידול פראי שלא במקום יישוב, חיות אלו דורשות טיפול וטיפוח יומיומי של בני האדם והן אינן יכולות לדאוג לצרכיהם בעצמם, כגון [[חליבה|חליבת]] ה[[בקר לחלב|פרות]] גזיזת ה[[צמר]] לכבשים וכדומה.<br />כמו כן בעלי חיים אלו נדרשים לאדם לצרכיו היומיומיים כגון: [[חלב]], [[בשר]], [[רכיבה]] ו[[ביגוד]]<ref>על פי פירוש ה[[אבן עזרא]] ל[[בראשית]] א', כ"ד.</ref>. |
||
* החיות הפראיות, שמקומם הטבעי הוא בטבע ולא במקום יישוב, נקראות '''חיה'''.<br />ישנם שבעה סוגים של "חיות" כפי שיפורט להלן. אופיים של החיות אינו מתאים לחיים בתנאי [[שבי]], טבעם של בעלי חיים אלו הוא לדאוג לעצמם ל[[מזון]], מחסה והגנה. |
* החיות הפראיות, שמקומם הטבעי הוא בטבע ולא במקום יישוב, נקראות '''חיה'''.<br />ישנם שבעה סוגים של "חיות" כפי שיפורט להלן. אופיים של החיות אינו מתאים לחיים בתנאי [[בעלי חיים בשביה|שבי]], טבעם של בעלי חיים אלו הוא לדאוג לעצמם ל[[מזון]], מחסה והגנה. |
||
===בבעלי החיים שאינם כשרים=== |
===בבעלי החיים שאינם כשרים=== |
גרסה מ־17:10, 19 במאי 2009
חיה ביהדות היא הגדרה הלכתית כוללת לבעלי חיים ממחלקת היונקים שאינם גדלים מטבעם במקום ישוב[1]. בשונה מבהמה שמטבעה גדלה במקום ישוב[2].
אף שבתורה עצמה, למעט בהופעות בודדות, מכונים כלל בעלי החיים לעיתים בלשון "חיה" ולעיתים בלשון "בהמה" כשהמשמעות היא הן לחיה והן לבהמה, ולכן קבעו חכמים את הכלל שבכל מה שנוגע ללשון המקרא, (למעט מקרים יוצאי דופן) "הבהמה בכלל חיה". ההלכה היהודית מחלקת את כלל בעלי החיים ההולכים על ארבע לשתי קבוצות עיקריות: חיה ובהמה. במקורות היהודיים קיימת הבחנה ברורה בכלל בעלי החיים היונקים, בין אלה הנקראים חיה לבין הנקראים בהמה, לחלוקה זו השלכות הלכתיות רבות ומגוונות, כשכמעט כל החילוקים ביניהם נדרשים מהתורה בצורה של "ריבוי ומיעוט".
החלוקה בתורה
המקום הראשון בתורה בו מופיעה חלוקה בין בהמה לחיה הוא בתיאור בריאת העולם [3]
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:
המקרא משתמש בהגדרה "נפש חיה" לכלל בעל החיים, ומחלק בין "בהמה" ל-"חיתו ארץ".
מאפיינים
המאפיינים להגדרה חיה או בהמה משתנים בין בעלי החיים הכשרים לאכילה ובין אלה האסורים לאכילה.
בבעלי החיים הכשרים
בבעלי החיים הכשרים לאכילה, המאפיין הוא מקום גידולה הטבעי של החיה.
- החיות המבויתות שמקומם הטבעי הוא תחת חסותם של בני האדם, נקראות בהמה.
על הבהמות הכשרות לאכילה נמנים שלושה סוגים בלבד: הפרים, הכבשים והעיזים. טבעם של בהמות אלו, תנובתם וצורת גידולם אינם מתאימים לגידול פראי שלא במקום יישוב, חיות אלו דורשות טיפול וטיפוח יומיומי של בני האדם והן אינן יכולות לדאוג לצרכיהם בעצמם, כגון חליבת הפרות גזיזת הצמר לכבשים וכדומה.
כמו כן בעלי חיים אלו נדרשים לאדם לצרכיו היומיומיים כגון: חלב, בשר, רכיבה וביגוד[4].
- החיות הפראיות, שמקומם הטבעי הוא בטבע ולא במקום יישוב, נקראות חיה.
ישנם שבעה סוגים של "חיות" כפי שיפורט להלן. אופיים של החיות אינו מתאים לחיים בתנאי שבי, טבעם של בעלי חיים אלו הוא לדאוג לעצמם למזון, מחסה והגנה.
בבעלי החיים שאינם כשרים
בבעלי החיים שאינם כשרים מאפיין החלוקה הוא צורת מקור המזון של החיה.
- בעלי החיים הצמחוניים, הניזונים מצמחיה בלבד, נקראים בהמה.
מיני החיות ביהדות
החיות הכשרות לאכילה
החיות הכשרות היחידות[6] הן שבע כפי שנכתב בתורה: [7]
אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:
- אַיָּל - הוא המין ממשפחת האייליים הידועה לנו.
- צבי - סוג בתת-משפחת הצבאיים שבמשפחת הפריים.
- יחמור - מין וסוג יחיד במשפחת האייליים.
- אקו - יעל, לפי דעת ראשוני מפרשי התורה והתלמוד[8].
- דישון - ראם[9]
- תאו - לפי דעה בתלמוד בבלי זהו שור הבר ויש דעות שהוא מין אחר[10].
- זמר - לא נמצא לו תיאור במקורות, יש המזהים אותו בימינו עם הג'ירף.
החיות שאינן כשרות לאכילה
השלכות החלוקה
לחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.
- האיסור אותו ואת בנו - שלא לשחוט ביום אחד, אינו נוהג בחיה.
- בכור - קדושת בכור אינה נוהגת בחיה.
- בשר בחלב - מהתורה אינו נוהג בחיה, (אסור מדרבנן).
- זרוע לחיים וקיבה - שמצוה לתת לכהן, אינה נוהגת בחיה.
- חֵלב - איסור אכילתו אינו בחיה.
- כיסוי הדם - מצווה זו נוהגת רק בחיה ועוף.
- מעשר בהמה - אינו נוהג בחיה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר שנות אליהו להגאון מווילנא על משניות מסכת כלאיים פרק ח' משנה ו'.
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם מסכת אהלות פרק ח' משנה א'.
- ^ בראשית פרק א' פסוק כ"ד
- ^ על פי פירוש האבן עזרא לבראשית א', כ"ד.
- ^ פירוש הרמב"ן על הפסוק הנ"ל
- ^ משנה תורה להרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א' הלכה ח'.
- ^ דברים פרק י"ד פסוק ה'.
- ^ תרגום אונקלוס על הפסוק הנ"ל, פירוש התוספות על מסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב' ד"ה של יעל.
- ^ תרגום אונקלוס הנ"ל
- ^ מסכת חולין דף פ' עמודא א'.