בית קאסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה; מכני;
שורה 1: שורה 1:
{{coord|32.041505|N|34.768019|E|type:landmark|display=title}}
{{coord|32.041505|N|34.768019|E|type:landmark|display=title}}
[[קובץ:GadnaHouse01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה השניה, חזית הבית]]
[[קובץ:GadnaHouse01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקומה השנייה, חזית הבית]]
'''בית קאסר''' או '''בית אופק''' הוא [[בית באר]] ברחוב [[מרדכי בנטוב]] בשכונת [[נווה עופר]], המשמש את מרחב המרכז של [[מערך מג"ן]] של [[חיל החינוך והנוער]].
'''בית קאסר''' או '''בית אופק''' הוא [[בית באר]] ברחוב [[מרדכי בנטוב]] בשכונת [[נווה עופר]], המשמש את מרחב המרכז של [[מערך מג"ן]] של [[חיל החינוך והנוער]].


שורה 19: שורה 19:
תמונה:GadnaHouse03.jpg|בריכת האגירה שהוסבה לרחבת מסדרים
תמונה:GadnaHouse03.jpg|בריכת האגירה שהוסבה לרחבת מסדרים
תמונה:GadnaHouse07.jpg|ציורי קיר בקומה השנייה. ניתן להבחין גם בשרידי ציורים על התקרה
תמונה:GadnaHouse07.jpg|ציורי קיר בקומה השנייה. ניתן להבחין גם בשרידי ציורים על התקרה
תמונה:GadnaHouse05.jpg|המשאבה המכאנית
תמונה:GadnaHouse05.jpg|המשאבה המכנית
תמונה:GadnaHouse11.jpg|החלל המרכזי בקומה השנייה
תמונה:GadnaHouse11.jpg|החלל המרכזי בקומה השנייה
תמונה:GadnaHouse06.jpg|קמרון צולב בקומה הראשונה
תמונה:GadnaHouse06.jpg|קמרון צולב בקומה הראשונה

גרסה מ־20:28, 11 ביולי 2009

הקומה השנייה, חזית הבית

בית קאסר או בית אופק הוא בית באר ברחוב מרדכי בנטוב בשכונת נווה עופר, המשמש את מרחב המרכז של מערך מג"ן של חיל החינוך והנוער.

הבית נבנה במאה ה-19 בידי סלים קאסר, סוחר ערבי-נוצרי עשיר שמוצא משפחתו במלטה, וששימש גם כקונסול של לא פחות מ-12 מדינות שונות. לקאסר היו אדמות רבות באזור הירקון, ובין היתר הייתה בבעלותו חווה בסמוך לכפר אל מיר שבמקורות הירקון, שאותה מכר בנו, אנטואן, לראשוני פתח תקווה. ביתו של קאסר היה ביפו, ואת הבית באבו כביר, דרומית לדרך יפו-ירושלים הקים כבית קיץ. הבית נחשב לאחד הבתים המפוארים באזור יפו, והוא גם המפואר ביותר מבין בתי הבאר ששרדו.

הבאר פעלה בתחילה באמצעות אנטיליה, אך מאוחר יותר הופעלה באמצעות מנוע דיזל. המים זרמו לבריכת אגירה, ומאוחר יותר, באמצעות תעלות, השקו את הפרדסים ואת הגן הפורח שסביב הבית. הקומה הראשונה הייתה פשוטה יחסית, והיא קורתה בקמרונות צולבים.

הקומה השנייה הייתה מפוארת מהתחתונה. היא נבנתה כליוואן (חלל מרכזי המשמש לאירוח, שסביבו חדרי המגורים), אליה מוביל גרם מדרגות רחב. המרצפות בקומה השנייה היו מעוטרות, וגם הקירות עוטרו באיורים. את החלל המרכזי שבר דִירֶכְּלִיכּ, האופייני דווקא לבנייה הטורקית - שני עמודי שיש המופרדים ביניהם ובין הקירות באמצעות קשתות. גם חלונות הבית היו מסוגננים, וכללו פיתוחי אבן. בחלק העליון של הקירות החיצוניים נבנו פתחי אוורור עגולים.

לאחר מלחמת העצמאות תפס צה"ל את המבנה, והוא משמש מאז את חיל החינוך. הצבא ביצע במבנה שינויים מינוריים יחסית (הבולטים שבהם סגירת חלונות והקמת קירות, וכן הסבת בריכת האגירה לרחבת מסדרים), ויחסית למבנים דומים בסביבה הוא נשמר היטב. נכון לשנת 2009 המבנה עדיין משמש את צה"ל, אולם זה עתיד לפנות אותו. המבנה מיועד לשימור.

קישורים חיצוניים