השודדים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ru:Разбойники
Alexbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: es:Los bandidos
שורה 31: שורה 31:
[[de:Die Räuber]]
[[de:Die Räuber]]
[[eo:La rabistoj]]
[[eo:La rabistoj]]
[[es:Los bandidos]]
[[fr:Les Brigands]]
[[fr:Les Brigands]]
[[hu:A haramiák]]
[[hu:A haramiák]]

גרסה מ־12:28, 18 ביולי 2009

השודדיםגרמנית: Die Räuber) הוא מחזה מאת פרידריך שילר, שפורסם ב- 1781.

המחזה הוא המחזה הראשון של שילר שהוצג בתיאטרון. הוא פורסם תחילה ללא שם המחבר וזאת עקב חשש של שילר מתגובות אפשריות לתוכן המחזה ולעצם כתיבתו. מאוחר יותר טרח שילר והוסיף הקדמה למחזה שמטרתה להסביר את תוכן המחזה. המחזה נכתב בחשאי במהלך שהותו באקדמיה צבאית אליה גויס בכפיה על ידי הדוכס מוירטמברג. הדוכס היה אחראי לגיוסו הכפוי של שילר לאקדמיה וכנראה השפיע בכך על התמקדות שילר בנושאים של חופש ופריצת גבולות. בכורת המחזה נערכה בתיאטרון בעיר מנהיים בגרמניה ב-13 בינואר 1782, אצל מנהל התיאטרון וולפגנג הריברט פון דלברג. העיבוד שהוצג היה הגרסה השנייה למחזה. שילר ברח מהאקדמיה על מנת לצפות בהצגה יחד עם חברו אנדריאס שטרייכר. כתוצאה מהבריחה אסר הדוכס על שילר לעסוק בכתיבה. עקב הצלחת ההצגה החליט שילר לעזוב את האקדמיה הצבאית ולעסוק בכתיבה. הוא עזב את האקדמיה ומונה למחזאי בתיאטרון במנהיים. ניתן לחוש בהשפעת יצירותיו של ויליאם שקספיר על המחזה ובהשפעת הכתיבה המאפיינת את זרם הסער והפרץ.

דמויות עיקריות במחזה

  • מקסימיליאן, הגרף פון מור- אביהם של פראנץ וקרל. דמות חיובית אך חלשה. קלה להטיה.
  • קרל מור- גיבור המחזה. דמות דואלית המייצגת את החופש ושבירת מוסכמות. בתחילה המחזה מוצג כדמות חיובית אך מקבל נופך שלילי בהמשך המחזה.
  • פראנץ מור- אחיו הצעיר של קרל. דמות שלילית ומרושעת. נוכל ורמאי שאינו בוחל בשום אמצעי.
  • אמליה פון אדלרייך- ארוסתו של קרל. הדמות החיובית של המחזה. תמימה ונאמנה.

עלילת המחזה

תבנית:פרטי עלילה פראנץ, האח הצעיר, מבצע מניפולציות על אביו על מנת לזכות בירושת המשפחה, על פני אחיו הבכור. פראנץ אף מנסה לפתות את ארוסתו של אחיו, אמליה, אך ללא הצלחה. פרנק, האח הבכור, מנודה על ידי האב כתוצאה מהתרמית שביצע פראנץ. פרנק המוסרי אך הפגוע, בוחר לפנות לחיי פשע ומנהיג כנופיה של שודדים. הוא מייחס לעצמו נטיות מהפכניות ורואה במעשיו מרידה לגיטימית ומימוש הזכות לחופש. למרות שהוא רואה עצמו כמעין מורד אידאולוגי, רובין הוד למסכנים, הוא גורם לרצח חפים מפשע. כנופייתו רוצחת ילדים, נשים וזקנים. פראנץ גורם לאביו ולארוסת אחיו לחשוב כי פרנק נהרג למרות שזה בחיים. הוא כולא את האב המיוסר במטרה להרעיבו למוות ולהשתלט על נכסי המשפחה. האב ניצל על ידי שליחו של פראנץ שבוחר לכלוא את האב ולא להרגו. האב נחשב למת בעיני הסביבה שאינה יודעת את הקורות אותו. פרנק חוזר יחד עם כנופייתו לטירה. כאשר הוא מגלה מה עשה אחיו לאב הוא שולח את כנופייתו לחטוף אותו. פראנץ מתאבד כאשר השודדים פורצים לטירה. פרנק מתכוון לעזוב את חיי הפשע ולחזור למשפחתו. אביו מת במהלך הפגישה עימו. לאחר עימות עם חברי הכנופיה הוא מחליט להתמיד בחיי הפשע. פרנק רוצח את אמליה וחוזר להנהיג את השודדים.

עיבודים שונים למחזה

  • ג'וזפה ורדי עיבד את המחזה לאופרה בשם הבנדיטים. האופרה לא נחלה הצלחה.
  • גסלר קלייב עיבד את המחזה לאופרה המוצגת בשנת 1957 וזאת כמחווה לוורדי.
  • סרט אילם בשם השודדים הופק בשנת 1913, בארצות הברית.

לקריאה נוספת

  • פרידריך שילר, השודדים, זמורה-ביתן, תשס"א 2000.
  • פרידריך פון שילר, חייו, מחזותיו, פרוזתו, שירתו, ירון גולן, תשס"ו 2006.