יהושפט הרכבי

תבנית:חייל יהושפט הָרְכָבִי (1921, חיפה - 1994, ירושלים), ראש אמ"ן בשנים 1955 - 1959, ולאחר מכן פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992.

יליד חיפה, בוגר בית הספר הריאלי, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

ב-1943 התגייס לצבא הבריטי והשתתף במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים. במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגה. לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל ראש לשכת שר החוץ משה שרת ולאחר מכן חזר לשורות צה"ל ושרת כסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל משהוקם אגף זה.

שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות עסק הביש מונה לראש אגף המודיעין (אמ"ן) במטכ"ל בשנת 1955. בתפקיד זה שימש עד 1959, אז הודח ופרש מצה"ל בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים. נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן יצא צה"ל למבצע קדש ובוצעה ההתנקשות בקולונל מוסטאפה חאפז, ראש המודיעין המצרי ברצועת עזה, שהנחה והפעיל את פעילות הפידאין שביצעו פיגועים בישראל .

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ופנה למחקר אקדמי. הרכבי הורה באוניברסיטה העברית כפרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975.

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

הרכבי קיים מערכת יחסים פוריה ודו כיוונית עם ברוך קימרלינג, איתו חלק נסיעה יומית משותפת לירושלים במשך זמן רב. לטענת קימרלינג, המחשבה על ניתוח מרד בר כוכבא כטעות ושגיון אסטרטגי ממעלה ראשונה מקורה ברעיון של קימרלינג, שהרכבי אימץ ללא מתן קרדיט הולם. בכיוונה השני של מערכת היחסים, הטביע קימרלינג את המונח "פוליטיסייד" (כ"פוליטיסייד-ג'נוסייד") כדי לבטא חיסול פוליטי של עם, ולתאר דרכו את פעולותיו של אריאל שרון ביחס לפלסטינים. מקור הביטוי הוא בספרו המונומנטלי של הרכבי, עמדת הערבים בסכסוך הערבי-ישראלי, בו הוא משמש לתיאור המגמה הערבית ביחס ליהודים. קימרלינג, שעשה שימוש מקיף במונח זה, לא העניק להרכבי קרדיט בגינו. קימרלינג ראה את הרכבי כ"נץ טורף שהפך ליונה טורפת".

ספריו

• לקח הערבים מתבוסתם
• מלחמה גרעינית ושלום גרעיני
• על הגרילה
• עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב
• עמדת ישראל בסכסוך ישראל-ערב
• האמנה הפלסטינית ומשמעותה
• חזון לא פנטזיה
• הכרעות גורליות
• מלחמה ואסטרטגיה
• הפלסטינים - מתרדמה להתעוררות, הוצאת מגנס, תשל"ט.