סוציולוגיה של הידע המדעי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Adiel lo (שיחה | תרומות)
מ עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה"סוציולוגיה של הידע המדעי" (sociology of scientific knowledge - SSK) היא תחום קרוב ל[[סוציולוגיה של המדע]], הבוחן השפעות חברתיות על ה[[מדע]]. בין ההוגים העוסקים בתחום ניתן למנות את [[בארי ברנז]], [[דוד בלור]], [[גאסטון בשלר]], [[פול פייראבנד]], [[אליהו מ. גרשון]], [[תומאס קון]], [[מארטין קוש]], [[ברונו לאטור]], [[סוזאן ליי סטאר]], [[אנסלם שטראוס]],[[לוסי סוכמן]], [[הארי קולינז]], [[סטיבן שייפין]] ואחרים.
ה"סוציולוגיה של הידע המדעי" (sociology of scientific knowledge - SSK) היא תחום קרוב ל[[סוציולוגיה של המדע]], הבוחן השפעות חברתיות על ה[[מדע]]. בין ההוגים העוסקים בתחום ניתן למנות את [[בארי ברנז]], [[דוד בלור]], [[גאסטון בשלר]], [[פול פייראבנד]], [[אליהו מ. גרשון]], [[תומאס קון]], [[מארטין קוש]], [[ברונו לאטור]], [[סוזאן ליי סטאר]], [[אנסלם שטראוס]],[[לוסי סוכמן]], [[הארי קולינז]], [[סטיבן שייפין]] ואחרים.


הוגים אלו ([[סוציולוגיה|סוציולוגים]],[[פילוסופיה של המדע|פילוסופים של המדע]], [[היסטוריה של המדע|היסטוריונים של המדע]], [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] ו[[מדעי המחשב|מדעני מחשב]], עוסקים במחלוקת סביב תפקידם של גורמים חברתיים בהתפתחות המדעית לעומת גורמים הגיוניים, אמפיריים ואחרים.
הוגים אלו ([[סוציולוגיה|סוציולוגים]], [[פילוסופיה של המדע|פילוסופים של המדע]], [[היסטוריה של המדע|היסטוריונים של המדע]], [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] ו[[מדעי המחשב|מדעני מחשב]]) עוסקים במחלוקת סביב תפקידם של גורמים חברתיים בהתפתחות המדעית לעומת גורמים הגיוניים, אמפיריים ואחרים.


באופן בסיסי מסתמך התחום של SSK על ההסטוריה והסוציולוגיה של המדע, תוך התייחסות להתפתחותו של תחום מדעי וזיהוי נקודות של דו-משמעות או גמישות בפרשנות. לאחר שזיהה נקודות אלו שואף החוקר להסביר מדוע פרשנות אחת הצליחה על פני פרשנות אחרת.
באופן בסיסי מסתמך התחום של SSK על ההסטוריה והסוציולוגיה של המדע, תוך התייחסות להתפתחותו של תחום מדעי וזיהוי נקודות של דו-משמעות או גמישות בפרשנות. לאחר שזיהה נקודות אלו שואף החוקר להסביר מדוע פרשנות אחת הצליחה על פני פרשנות אחרת.
שורה 29: שורה 29:
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
.
.
[[en:Sociology of scientific knowledge
[[en:Sociology of scientific knowledge]]
[[de:Wissenschaftssoziologie]]
[[de:Wissenschaftssoziologie]]
[[fr:Sociologie de la connaissance scientifique]]
[[fr:Sociologie de la connaissance scientifique]]
[[pl:Socjologia nauki]]
[[pl:Socjologia nauki]]
[[ru:Социология научного знания]]
[[ru:Социология научного знания]]
י

גרסה מ־08:54, 4 באוגוסט 2009

ה"סוציולוגיה של הידע המדעי" (sociology of scientific knowledge - SSK) היא תחום קרוב לסוציולוגיה של המדע, הבוחן השפעות חברתיות על המדע. בין ההוגים העוסקים בתחום ניתן למנות את בארי ברנז, דוד בלור, גאסטון בשלר, פול פייראבנד, אליהו מ. גרשון, תומאס קון, מארטין קוש, ברונו לאטור, סוזאן ליי סטאר, אנסלם שטראוס,לוסי סוכמן, הארי קולינז, סטיבן שייפין ואחרים.

הוגים אלו (סוציולוגים, פילוסופים של המדע, היסטוריונים של המדע, אנתרופולוגים ומדעני מחשב) עוסקים במחלוקת סביב תפקידם של גורמים חברתיים בהתפתחות המדעית לעומת גורמים הגיוניים, אמפיריים ואחרים.

באופן בסיסי מסתמך התחום של SSK על ההסטוריה והסוציולוגיה של המדע, תוך התייחסות להתפתחותו של תחום מדעי וזיהוי נקודות של דו-משמעות או גמישות בפרשנות. לאחר שזיהה נקודות אלו שואף החוקר להסביר מדוע פרשנות אחת הצליחה על פני פרשנות אחרת.


מראי מקום

  • Baez, John: The Bogdanoff Affair [1]
  • Bloor, David (1976) Knowledge and social imagery. London: Routledge.
  • Bloor,David (1999) Anti-Latour. Studies In History and Philosophy of Science Part A Volume 30, Issue 1, March 1999, Pages 81–11)2.
  • Collins, H.M. (1975) The seven sexes: A study in the sociology of a phenomenon, or the replication of experiments in physics, Sociology, 9, 205-24.
  • Collins, H.M. (1985). Changing order: Replication and induction in scientific practice. London: Sage.
  • Collins, Harry and Steven Yearley. (1992). Epistemological Chicken in Science as Practice and Culture, A. Pickering (ed.). Chicago: The University of Chicago Press, 301-326.
  • Edwards, D., Ashmore, M. & Potter, J. (1995). Death and furniture: The rhetoric, politics, and theology of bottom line arguments against relativism. History of the Human Sciences, 8, 25-49.
  • Gilbert, G. N. & Mulkay, M. (1984). Opening Pandora’s box: A sociological analysis of scientists’ discourse. Cambridge: Cambridge University Press.
  • Latour, B. & Woolgar, S. (1986). Laboratory life: The construction of scientific facts. 2nd Edition. Princeton: Princeton University Press. (not an SSK-book, but has a similar approach to science studies)
  • Latour, B. (1987). Science in action : how to follow scientists and engineers through society. Cambridge, MA: Harvard University Press. (not an SSK-book, but has a similar approach to science studies)
  • Pickering, A. (1984). Constructing Quarks: A sociological history of particle physics. Chicago; University of Chicago Press.
  • Shapin, S. & Schaffer, S. (1985). Leviathan and the Air-Pump. Princeton, NJ: Princeton University Press.
  • Williams, R. & Edge, D. (1996). The Social Shaping of Technology. Research Policy, vol. 25, pp. 856–899[2]
  • Willard, Charles Arthur. (1996). Liberalism and the Problem of Knowledge: A New Rhetoric for Modern Democracy, University of Chicago Press.

חומרים רלוונטים אחרים

  • Becker, Ernest (1968). The structure of evil; an essay on the unification of the science of man. New York: G. Braziller.
  • Historical sociologist Simon Schaffer is interviewed on SSK
  • Historical sociologist Steven Shapin is interviewed on SSK

.