רסטורציה (אמנות)

גירוש אדם וחוה מגן עדן מאת מזאצ'ו. עלי התאנה, המוצגים בגרסה שמשמאל, נוספו כ-300 שנה לאחר שנוצר הפרסקו המקורי, כנראה לבקשת קוזימו דה מדיצ'י בשלהי המאה ה-17. בשנות ה-80 של המאה העשרים נערכה רסטורציה, שהחזירה את הפרסקו למצבו המקורי, המוצג בגרסה שמימין.

רסטורציה (שיחזור) היא השבתו של חפץ למצב בו התקיים ברגע מסוים בעבר.

שלא כשימור (Conservation) שמשמעו שמירה על המצב הקיים של חפץ אמנותי לבל יתדרדר, מתבצעת ברסטורציה התערבות של ממש במראה ו/או בפונקציונליות של החפץ לצורך החזרתו לכדי שלמות של סגנון, תקופה היסטורית וכיוצ"ב.

על מלאכת הרסטורציה אחראי הרסטורטור וההתמחות המיקצועית נעשית לפי חומרים (ולא כפי שמקובל בטעות לחשוב, לפי תקופות). לדוגמה: ציורים, אובייקטים מעץ, מתכת, ציורי קיר, אבן, נייר וכיוצ"ב.

מקצוע הרסטורציה התפתח בו זמנית כענף של מקצוע האדריכלות וכהמשך המדעי למקצועות האומנות כגון צייר הכנסיות (Kirchenmaler) שהקדים את משמר ציורי-הקיר, הנגר שהקדים למשמר העץ, או החרט שהקדים את משמר המתכת.

המושג נתבע על ידי אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק (Eugène Viollet-le-Duc) למרות שבזמנו (המחצית הראשונה של המאה ה-19) הייתה משמעותו קרובה יותר למשמעות העכשווית של בניה מחדש (reconstruction). תאורטיקנים חשובים אחרים בעולם השימור-שיחזור הם קארל פרידריך שינקל, ג'ון ראסקין, גאורג דהיו וצ'סרה בראנדי (Cesare Brandi).

לקריאה נוספת

• Cesare Brandi, Theory of Restoration, Istituto centrale per il Restauro, Nardini Editore, english edition 2005.