ישיבת כנסת יצחק (חדרה)

תבנית:ישיבה ישיבת כנסת יצחק בחדרה היא ישיבה גדולה המשתייכת לציבור החרדי-ליטאי. הישיבה נוסדה בבני ברק באייר תשמ"ו (1986) ביוזמתו ועידודו של הרב שך על ידי תלמידו הרב יהושע גרשון ארנברג. באלול תשמ"ט (1989) עברה הישיבה לחדרה. ישיבת כנסת יצחק נחשבת מהישיבות המובילות בעולם הישיבות^{[דרוש מקור]}. הישיבה מונה כיום כ-500 בחורים, וכ- 50 אברכים.

ימיה הראשונים של הישיבה

עם פתיחת הישיבה בעיר בני ברק, הגיעו אליה 12 בחורים מישיבות פוניבז' וקול תורה, ושלושה אברכים מקומיים. כמשגיח בישיבה כיהן הרב עזרא נוביק. כרמי"ם כיהנו הרב משה גפן והרב פשקס (כיום ראש ישיבת גבעת שאול). כראש קיבוץ כיהן הרב צבי שטיינברג (מחבר ספר צבא הלוי וכיום ר"מ בישיבת אור יהודה). ביומה הראשון של הישיבה מסר הרב שך שיעור פתיחה, ובסיומו בירך שתצליח הישיבה ותשגשג.

בשנת תשמ"ט (1989) הורה הרב שך לראש הישיבה הרב ארנברג להעביר את הישיבה לעיר חדרה מפני שחפץ להפיץ יהדות ותורה בערי ישראל וכדי לאפשר לעצב את יחודה של הישיבה משאר הישיבות. הישיבה השתכנה בבנין ישיבת נובהרדוק [שהוקמה בשנת תרצ"ג (1933) ונסגרה ברבות הימים מחוסר תקציב.

צוות הישיבה

כראש הישיבה ור"מ לשיעור ג' מכהן הרב יהושע ארנברג, אשר בבחרותו למד בישיבות קול תורה ופוניבז', והיה תלמיד של הרב שך ובתור אברך למד כשנה בישיבת בריסק של הרב יושע בער סולובייצ'יק שם התבסם מתורת בריסק.

כמשגיח הישיבה משנת תשמ"ט נתמנה אחד מאברכי הישיבה הרב טוביה נוביק בנו של המשגיח הקודם הרב עזרא נוביק, בוגר ישיבת פוניבז'.

כל רבני הישיבה הם בוגרי ישיבת פוניבז' וכולל פוניבז' מלבד המשיבים שהם בוגרי הישיבה.

קובץ:Simaht bet+hashoeva.jpg

מימין לשמאל:הרב קארפ, הרב מינצר, הרב מלר, הרב אפשטיין, הרב ארנברג, הרב גפן

סדרי הישיבה

רוב סדרי הישיבה הם כסדרי שאר הישיבות הליטאיות. סדר ג' מתחיל ב-20:45, ומסתיים בצורה רשמית בשעה- 23:00 אך למעשה בית המדרש מלא עד השעה 1:00 ואף לאחר מכן לומדים בו בחורים. שיעור כללי נמסר על ידי ראש הישיבה בזמנים לא קבועים, וזאת בהתאם לכל סוגיא ולהספק הבחורים. דבר ייחודי הוא, שהשיעור הכללי נמסר רק לתלמידי שיעור ג' ומעלה.

שיטת הלימוד

הלימוד בישיבה מושתת בעיקר על לימוד עיוני ומעמיק (בניגוד לימוד הפשטני המכונה בקיאות), ואף בסדר ב' שמיועד ללימוד יותר מהיר, מתמקדים בני הישיבה בהבנת הסוגיות ברמה יותר מעמיקה מעצם הבנת דברי הכתוב. אף בסדר ג' לומדים רוב בני הישיבה את הסוגיא הנלמדת בסדר א'. שיטת הלימוד בישיבה מכונה בעגה הישיבתית "שיטת ההבנה", והיא מתמקדת על הבנת הפשט בצורה ברורה, הוצאת גדרים מעצם דברי הגמרא והראשונים, והבנת הסוגיא וגדריה בצורה הגיונית. שיטה זו שונה משיטת ה"לומדות" (לומדע'ס בעגה הישבתית), אשר מחדשת הבנות וגדרים בלא האחזות מוצקת בדבר הכתוב ולא בהכרח בצורה המתיישבת על השכל הישר.

את שיטת הלימוד יסד הרב ארנברג על יסוד דרך לימודו של הרב שך (השונה מעט מדרכו של הרב שמואל רוזובסקי). ראו גם כאן.

הווי הלימוד בישיבה

כתוצאה מהדגש על לימוד העיוני, האווירה בישיבה סובבת סביב הסוגיא הנלמדת בסדר א'. מצוי מאד למצוא בחורים מסתובבים ברחבי שטח הישיבה ("קמפוס") במשך שעות, בדיבור בלימוד על הסוגיא. רבים מן הבחורים בוחרים ללמוד לבדם בסדר ג', וזאת במטרה להעמיק ולהתבונן בסוגיא באופן עצמאי, וכדברי ראש הישיבה: "איני יודע היאך אפשר לפתוח סוגיא לבד, ואיני יודע היאך אפשר לסיים סוגיא עם חברותא".

בישיבה לא לומדים אחרונים בשבועות הראשונים של הסוגיא (מלבד מקרים חריגים), ומתמקדים בגפ"ת ובדברי הראשונים, תוך כדי הבנת והגדרת הקושיות והבעיות באופן עצמאי. לקראת סוף לימוד הסוגיא, ישנם בחורים שפותחים את ספרי האחרונים לראות את דרכם בסוגיא.

עוד תופעה המצויה בישיבה, היא כתיבת העולה מן הסוגיא. חלק הבחורים כותבים יום יום את חידושיהם, וחלק בסוף כל סוגיא מפנים כמה ימים לכתיבת העולה מן הסוגיא.

סגנון הישיבה

סגנון הבחורים המגיעים לישיבה הא בדרך כלל נושאי הקו השמרני בציבור הליטאי האמונים על דרכם של החזון איש והרב שך. ואכן הישיבה נחשבת בציבור הליטאי כנושאת דגל השמרנות. בנוסף לכך, השפעת המשגיח על הבחורים, רבה מאוד. מלבד מסירת שיחות, מוסר המשגיח גם ועדים פרטיים (-לקבוצה מצומצמת של בחורים), ועדים לשיעורים וועדים כלליים (-לכלל בני הישיבה). בוועדים אלו הוא מעצב את דמות הבחורים בהשקפה תורנית, בעיקר בנושא אקטואליה בראי התורה.

הערצת הבחורים לראש הישיבה גדולה. פועל יוצא של ההערצה הוא, שרוב הבחורים לומדים את הסוגיא על פי מהלכו של ראש הישיבה. צפו גם: קישורים חיצוניים - חתונת בתו של ראש הישיבה לקראת סוף הסרט.

דברי גדולי הדור על הישיבה

הרב שך התבטא שאם היה צעיר היה מגיע ללמוד בישיבה בעצמו. בהכנסת ס"ת לישיבה אמר: עוד ידפקו על החלונות שלה... הרב אלישיב אמר כמענה לשואל: 'מיינע אייניקלאך שיק איך דארטען' ובתרגום לעברית: את נכדי אני שולח לשם (ואכן בישיבה לומדים כ-20 מנכדיו). עוד התבטא על ראש הישיבה: מלבד שהוא תלמיד חכם גדול, הוא גם מבין גדול בחינוך. בכל שנה ניכרת הערכתו לישיבה, בתרומתו הכספית הגדולה שתורם בפורים. הרב שטיינמן עונה לשואלים אותו לשלוח לישיבה. הרב לפקוביץ אמר: זו אחת הישיבות הבודדות שאני ממליץ עליה. גם הרב לפקוביץ תורם בפורים סכום מכובד לישיבה. הרב קנייבסקי שולח את נכדיו לישיבה. הרב שמואל אוירבך שולח לישיבה בחורים ששואלים אותו לאיזו ישיבה ללכת.

כמו כן אף אדמורי"ם חסידיים לקחו חתנים מהישיבה, כדוגמת האדמו"ר מקרלין והאדמו"ר מסלונים.

קובץ:Harav shtaibman.jpg

הרב שטיינמן בישיבה

השפעת הישיבה על העיר חדרה

הישיבה משמשת כמרכז רוחני-תורני לעיר חדרה, ורבים מבני העיר מגיעים לישיבה על מנת להשתתף בתפילות ובסדרי הלימוד ואף בשיעורי הרבנים.

כפועל יוצא מהישיבה, הוקמה קהילה חרדית בעיר, שמורכבת בחלקה מבוגרי הישיבה. כמו כן, הוקמו שני תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר לבנות (-מוסד לימודים המקביל לתיכון בחינוך הממלכתי).

ישיבה קטנה

באלול תשס"ז (2007) פתח הרב ארנברג ישיבה קטנה בעיר, גם היא נקראת כנסת יצחק. בראשה העמיד את הרב בצלאל קסלר. כל רבני הישיבה מתגוררים בעיר (בשונה מחלק מרבני הישיבה הגדולה) והם בוגרי הישיבה הגדולה.

כולל

לצד הישיבה קיים כולל אברכים. בראשות הכולל עומדים הרב מינצר והרב גוטסגנדה מו"צ הקהילה התורנית חדרה.

ישיבת כנסת יצחק - קריית ספר

בחודש אייר תשס"ב (2002) הקים הרב ארנברג סניף לישיבה במודיעין עילית על מקום ישיבת עיון התלמוד שנסגרה. הרב ארנברג שימש כראש ישיבה, כשבמקביל הרב אבא ברמן (נפטר ניסן תשס"ה - 2005) שהיה ראש ישיבת עיון התלמוד המשיך למסור שיעורים כלליים בישיבה החדשה. בתור סמכות עליונה מינה הרב ארנברג את הרב שמעון נוביק ששימש עד אז כמק"ק בישיבה בחדרה. הישיבה הייתה חלק אינטגרלי מישיבת האם בחדרה, ובחורים עברו מישיבה לישיבה באופן שוטף. הרב ארנברג מגיע פעם בשבוע למסור שיעור כללי בישיבה, ואחר השיעור יושב עם אנשי הצוות להתייעצות ולהדרכה. באלול תשס"ז (2007) מינה הרב ארנברג את הרב יעקב קרפ ששימש עד אז כר"מ בישיבות כנסת יצחק ,לכהן בראשות הישיבה. הרב קרפ הוא בוגר ישיבות בית מתתיהו ופוניבז' ותלמידם של הרב שך, הרב שמואל רוזובסקי, הרב דוד פוברסקי, הרב גרשון אדלשטיין והרב ברוך ויסבקר. אחת ממטרות המינוי היתה, להשלים את הינתקותה של הישיבה מישיבת האם, ולהפיכתה לישיבה עצמאית וקיימת בזכות עצמה, ואכן מאז משגשגת הישיבה יותר, ושמה עולה בציבור החרדי.

כיום מונה הישיבה כ-300 בחורים.

קובץ:Snif.jpg

פתיחת ישיבת כנסת יצחק ק"ס. יושב:הרב לפקוביץ. נואם: הרב ט. נוביק

קישורים חיצוניים

• ראש הישיבה אצל הגרי"ש אלישיב. אתר צופר.
• חתונת בתו של ראש הישיבה. אתר צופר.