משה די לאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:46, 13 באוגוסט 2009

הרב משה בן שם טוב די לאון (1240 ?‏‏^[1]‏ - 1305), מקובל ספרדי. לפי מחקר הקבלה המודרני, מחברו של ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר של הקבלה.

חייו

שנת לידתו, שאינה ידועה בוודאות, הוערכה על ידי גרשום שלום. ככל הנראה נולד בעיר לאון, ומכאן שמו (ייתכן גם שנולד בגוודלחרה והשם בא לו בירושה מאביו). בין השנים ה'מ"ו (1286) ועד ה'נ"ג (1293), חי ופעל בעיר גוודלחרה (בכתביו נקראת בשמה דאז "וואד אל-חג'ארה"). לאחר מכן עבר לעיר ויאדוליד, ולאחר מכן לאווילה בה נפטר.

עדות בודדת עליו בצעירותו מצויה בכתב יד של מורה הנבוכים לרמב"ם שתורגם והועתק בשנת 1264 עבור "המשכיל ר' משה די לאון". מכאן שכבר בהיותו בן 24 קרא ספרי פילוסופיה יהודית, נחשב לרב ומשכיל ידוע ואף היה בעל אמצעים - כיוון שהיה בידו לשלם עבור תרגום והעתקה אישית.

די לאון למד אצל מקובלים נודעים בספרד, כרבי טודרוס אבולעפיה ורבי יוסף ג'יקטיליה, וכתב מספר חיבורים בקבלה. בין חיבוריו נדפסו רק "ספר הנפש החכמה" ו"ספר שקל הקודש". חיבורים נוספים נותרו בכתבי יד; המוכרים שבהם הם "ספר הרמון" ו"משכן העדות".

בהמשך חייו נודע כמגלה ספר הזוהר (שנכתב לדבריו על ידי רבי שמעון בר יוחאי במאה השנייה לספירה), וכמעתיק כתב היד שלו. בנוסף, עשה נפשות בקהילות ספרד ללימוד הספר בקרב חוגי מקובלים.

האם כתב את ספר הזוהר?

לפי עדותו של החכם הארצישראלי יצחק דמן עכו, שהסתמך על עדות של אשתו של די לאון, ספר הזוהר לא "התגלה" של ידי משה די לאון, ולא הועתק על ידו, אלא נכתב "ממוחו ומליבו". וכך אמרה אשת ר' משה, לדברי ר' יצחק דמן עכו:

כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה [כלומר ספר קדמון] היה עם אישי, אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב, הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר כבוד יהיה לך. ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה, כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חיבר רשב"י ברוח הקודש אני מעתיקם, יקנו אותם בדמים יקרים [בכסף רב] כאשר עיניך רואות.

— ישעיה תשבי, משנת הזוהר עמוד 30

במשך מאות השנים שחלפו צבר הספר קדושה רבה, ובמיוחד לאחר הדפסתו במאה ה-16, כמעט בלא ערעור על מקורו הקדום. עם זאת, רבים מהמלומדים היהודים (ביניהם בולט ר' אליהו דלמדיגו בספרו "בחינת הדת") הסכימו לראות את משה די לאון כמקבץ תעודות נפרדות שונות בהן התפרסם החיבור הקדום. הגדיל לעשות יעקב עמדן בספרו "מטפחת סופרים" (אלטונא תקכ"ח), שערער על קדמותו של ספר הזוהר כחלק ממאבקו בשבתאות ואף טען כי יתכן ונתחברו חלקים מהזוהר על ידי ר' משה די לאון או על ידי אדם אחר מבני דורו.

במאה ה-19, עקב הקריאה הביקורתית של ספרי יסוד יהודיים של תנועת ההשכלה היהודית, עלה שוב שמו של די לאון כמחברו המקורי של הספר. ההיסטוריון צבי גרץ, שתיעב את הקבלה, קרא לדי לאון "פטפטן עלוב, זייפן ורמאי חסר מצפון"‏‏^[2]

ב-1851 פרסם אהרון ילינק מחקר מקורי מדעי ראשון בתולדות הקבלה. במאמר זה השווה ילינק את ספר "הנפש החכמה" של די לאון למאמרים בספר הזוהר, והראה תוך שימוש בבלשנות עברית וארמית כי סביר מאוד שדי לאון כתב את ספר הזוהר כיצירה מקורית. הוא סייג את דבריו וציין כי יתכן שדי לאון עמד בראש קבוצת כותבים, או שעסק הן בקיבוץ תעודות קדומות שונות והן בכתיבה מקורית‏‏.^[3]

אחד המתנגדים הבולטים למחקר זה היה רבי דוד לוריא, שחיבר חיבור בשם "קדמות ספר הזוהר", בו ניסה להתמודד עם הטענות לפיהן די לאון הוא שחיבר את ספר הזוהר.

גרשום שלום עסק רבות במחקר ספר הזוהר, ובפרט בבירור מחברו המקורי. תוצאות מחקרו הפתיעו אף אותו עצמו, כאשר גילה שכל מאמרי הזוהר טבועים בלשון האופיינית לכתביו של משה די לאון. על אף הסתייגותו הראשונית נאלץ שלום להודות שמשה די לאון הוא מחבר יחיד, מקורי ובודד של הספר הקדוש‏‏^[4].

תלמידו של שלום, יהודה ליבס פיתח תאוריה לפיה הספר הוא יצירה של חבורת מקובלים, שדי לאון היה אחד מחבריה‏‏^[5].

היהדות האורתודוקסית לא מקבלת את המחקרים המודרניים, וכמוה גם מספר חוקרים מודרניים המנסים לבחון כיוונים אחרים לתולדות חיבור ספר הזוהר.

ספריו של משה די לאון

בדפוס

ספר הנפש החכמה – מהדורה דיגיטלית, הוצאה ראשונה בדפוס: בזיליאה שס"ח (נקרא גם "ספר המשקל")
ספר שקל הקודש, לונדון 1911

כתבי יד

ספר הרימון, מהדורת צילום: Atlanta, Go. Scholars Press,‎ 1988
משכן העדות
אסי פרבר-גינת (מהדירה) ודניאל אברמס (עורך), פירוש המרכבה, מהדורת פקסימילה לוס אנג’לס : CHERUB PRESS, תשנ"ח 1998
שושן העדות

לקריאה נוספת

ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מוסד ביאליק תשל"א, כרך א', פרקי המבוא
גרשום שלום, האם חיבר ר' משה די ליאון את ספר הזוהר, מדעי היהדות חלק א', האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למדעי היהדות, תרפ"ו
גרשום שלום, שני קונטרסים לר’ משה די-ליאון, קובץ על יד ח' (תשל"ו) 325-384 ‬
גרשום שלום, תעודה חדשה לתולדות ראשית הקבלה, מחקרי קבלה א' (תשנ"ח) 7-38 ‬
רונית מרוז (עורכת), תעודה כא-כב: חידושי זוהר, מחקרים חדשים בספרות הזוהר, הוצאת אוניברסיטת תל אביב
בועז הוס, כזוהר הרקיע - פרקים בתולדות התקבלות הזוהר ובהבניית ערכו הסמלי, מוסד ביאליק, תשס"ח

קישורים חיצוניים

מנחם מ. כשר, הזוהר, סיני, ספר היובל. מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ח. סקירת ייחוס כתיבת הזוהר לדי לאון ונסיון להפריך סברה זו.
ביוגרפיה (בגרמנית)

הערות שוליים

^ ‏Gershom Scholem, Major Trends In Jewish Mysticism p. 190‏
^ ‏.צבי גרץ, דברי ימי ישראל, ירושלים תשל"ב (תרגום שאול פינחס ראבינאוויץ) V י"ב.‏
^ ‏ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מוסד ביאליק תשל"א, כרך א' עמוד 62. מחקרו של ילינק התפרסם בגרמנית: Moses ben Shem Tov de Leon und sein Verhältnis zum Sohar, Leipzig 1851‏‏
^ ‏הפרסום הראשון והבסיסי הוא גרשום שלום, האם חיבר ר' משה די ליאון את ספר הזוהר, מדעי היהדות חלק א', האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למדעי היהדות, תרפ"ו. וראו גם ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מוסד ביאליק תשל"א, כרך א', המבוא.‏
^ ‏יהודה ליבס, כיצד נתחבר ספר הזוהר, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח' (תשמ"ט), עמודים 1-8.‏

[1] ‏Gershom Scholem, Major Trends In Jewish Mysticism p. 190‏

[2] ‏.צבי גרץ, דברי ימי ישראל, ירושלים תשל"ב (תרגום שאול פינחס ראבינאוויץ) V י"ב.‏

[3] ‏ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מוסד ביאליק תשל"א, כרך א' עמוד 62. מחקרו של ילינק התפרסם בגרמנית: Moses ben Shem Tov de Leon und sein Verhältnis zum Sohar, Leipzig 1851‏‏

[4] ‏הפרסום הראשון והבסיסי הוא גרשום שלום, האם חיבר ר' משה די ליאון את ספר הזוהר, מדעי היהדות חלק א', האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למדעי היהדות, תרפ"ו. וראו גם ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מוסד ביאליק תשל"א, כרך א', המבוא.‏

[5] ‏יהודה ליבס, כיצד נתחבר ספר הזוהר, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח' (תשמ"ט), עמודים 1-8.‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:Mose ben Sem Tob .jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל של משה די לאון בעיר [[גוודלחרה (ספרד)|גוודלחרה]] ב[[ספרד]]]]
-הרב '''משה''' בן שם טוב '''די לאון''' ([[1240]] ?‏‏<ref>‏Gershom Scholem, '''Major Trends In Jewish Mysticism''' p. 190‏</ref>‏ - [[1305]]), [[קבלה|מקובל]] [[יהדות ספרד|ספרדי]]. לפי מחקר ה[[קבלה]] המודרני מחברו של [[ספר הזוהר]], החיבור החשוב ביותר של הקבלה.
+הרב '''משה''' בן שם טוב '''די לאון''' ([[1240]] ?‏‏<ref>‏Gershom Scholem, '''Major Trends In Jewish Mysticism''' p. 190‏</ref>‏ - [[1305]]), [[קבלה|מקובל]] [[יהדות ספרד|ספרדי]]. לפי מחקר ה[[קבלה]] המודרני, מחברו של [[ספר הזוהר]], החיבור החשוב ביותר של הקבלה.
 ==חייו==
-שנת לידתו אינה ידועה בוודאות אלא הוערכה על ידי [[גרשום שלום]]. ככל הנראה נולד בעיר [[לאון (ספרד)|לאון]] ומכאן שמו (ייתכן גם שנולד ב[[גוודלחרה (ספרד)|גוודלחרה]] והשם בא לו בירושה מאביו). בין השנים ה'מ"ו ([[1286]]) ועד ה'נ"ג ([[1293]]) חי ופעל בעיר גוודלחרה (בכתביו נקראת בשמה דאז "וואד אל-חג'ארה"), לאחר מכן עבר לעיר [[ויאדוליד]] ולאחר מכן ל[[אווילה]], בה נפטר.
+שנת לידתו, שאינה ידועה בוודאות, הוערכה על ידי [[גרשום שלום]]. ככל הנראה נולד בעיר [[לאון (ספרד)|לאון]], ומכאן שמו (ייתכן גם שנולד ב[[גוודלחרה (ספרד)|גוודלחרה]] והשם בא לו בירושה מאביו). בין השנים ה'מ"ו ([[1286]]) ועד ה'נ"ג ([[1293]]), חי ופעל בעיר גוודלחרה (בכתביו נקראת בשמה דאז "וואד אל-חג'ארה"). לאחר מכן עבר לעיר [[ויאדוליד]], ולאחר מכן ל[[אווילה]] בה נפטר.
-עדות בודדת עליו בצעירותו נמצאת בכתב יד של [[מורה הנבוכים]] ל[[רמב"ם]] שתורגם והועתק בשנת [[1264]] עבור "המשכיל ר' משה די לאון". כלומר כבר בהיותו בן כ-24 קרא ספרי [[פילוסופיה יהודית]] ונחשב לרב ומשכיל ידוע ואף בעל אמצעים שיש בידו לשלם עבור תרגום והעתקה אישית.
+עדות בודדת עליו בצעירותו מצויה בכתב יד של [[מורה הנבוכים]] ל[[רמב"ם]] שתורגם והועתק בשנת [[1264]] עבור "המשכיל ר' משה די לאון". מכאן שכבר בהיותו בן 24 קרא ספרי [[פילוסופיה יהודית]], נחשב לרב ומשכיל ידוע ואף היה בעל אמצעים - כיוון שהיה בידו לשלם עבור תרגום והעתקה אישית.
-ר' משה למד אצל מקובלים נודעים בספרד כרבי [[טודרוס אבולעפיה]] ורבי [[יוסף ג'יקטיליה]] וכתב מספר חיבורים בקבלה. בין חיבוריו נדפסו רק "ספר הנפש החכמה" ו"ספר שקל הקודש" חיבורים נוספים נותרו בכתבי יד, המוכרים שבהם הם "ספר הרמון" ו"משכן העדות".
+די לאון למד אצל מקובלים נודעים בספרד, כרבי [[טודרוס אבולעפיה]] ורבי [[יוסף ג'יקטיליה]], וכתב מספר חיבורים בקבלה. בין חיבוריו נדפסו רק "ספר הנפש החכמה" ו"ספר שקל הקודש". חיבורים נוספים נותרו בכתבי יד; המוכרים שבהם הם "ספר הרמון" ו"משכן העדות".
-בהמשך חייו ועד מותו נודע כמגלה ספר הזוהר (שנכתב לדבריו על ידי רבי [[שמעון בר יוחאי]] ב[[המאה ה-2|מאה השנייה]] לספירה) וכמעתיק כתב היד שלו ועשה נפשות בקהילות ספרד ללימוד הספר בקרב חוגי מקובלים.
+בהמשך חייו נודע כמגלה ספר הזוהר (שנכתב לדבריו על ידי רבי [[שמעון בר יוחאי]] ב[[המאה ה-2|מאה השנייה]] לספירה), וכמעתיק כתב היד שלו. בנוסף, עשה נפשות בקהילות ספרד ללימוד הספר בקרב חוגי מקובלים.
 ==האם כתב את ספר הזוהר?==
-לפי עדותו של החכם הארצישראלי, [[יצחק דמן עכו]], שהסתמך על עדות של אשתו של די לאון, ספר הזוהר לא "התגלה" של ידי משה די לאון ולא הועתק על ידו אלא נכתב "ממוחו ומליבו". וכך אמרה אשת ר' משה, לדברי ר' יצחק דמן עכו:
+לפי עדותו של החכם הארצישראלי [[יצחק דמן עכו]], שהסתמך על עדות של אשתו של די לאון, ספר הזוהר לא "התגלה" של ידי משה די לאון, ולא הועתק על ידו, אלא נכתב "ממוחו ומליבו". וכך אמרה אשת ר' משה, לדברי ר' יצחק דמן עכו:
 {{ציטוט|תוכן=כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה [כלומר ספר קדמון] היה עם אישי, אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב, הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר כבוד יהיה לך. ויען אלי ויאמר: אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה, כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חיבר רשב"י ברוח הקודש אני מעתיקם, יקנו אותם בדמים יקרים [בכסף רב] כאשר עיניך רואות.|מרכאות=כן|מקור=ישעיה תשבי, '''משנת הזוהר''' עמוד 30}}
-במשך מאות השנים שחלפו צבר הספר קדושה רבה ובמיוחד לאחר הדפסתו ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], וכמעט ולא היה ערעור על מקורו הקדום. עם זאת רבים מהמלומדים היהודים (בניהם בולט ר' [[אליהו דלמדיגו]] בספרו "בחינת הדת") הסכימו לראות את משה די לאון כמקבץ תעודות נפרדות שונות בהן התפרסם החיבור הקדום. הגדיל לעשות [[יעקב עמדן]] בספרו "מטפחת סופרים" (אלטונא תקכ"ח) שערער על קדמותו של ספר הזוהר כחלק ממאבקו ב[[שבתאות]] והסכים שאולי נתחברו חלקים מהזוהר על ידי ר' משה די לאון או על ידי אדם אחר מבני דורו.
+במשך מאות השנים שחלפו צבר הספר קדושה רבה, ובמיוחד לאחר הדפסתו ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], כמעט בלא ערעור על מקורו הקדום. עם זאת, רבים מהמלומדים היהודים (ביניהם בולט ר' [[אליהו דלמדיגו]] בספרו "בחינת הדת") הסכימו לראות את משה די לאון כמקבץ תעודות נפרדות שונות בהן התפרסם החיבור הקדום. הגדיל לעשות [[יעקב עמדן]] בספרו "מטפחת סופרים" (אלטונא תקכ"ח), שערער על קדמותו של ספר הזוהר כחלק ממאבקו ב[[שבתאות]] ואף טען כי יתכן ונתחברו חלקים מהזוהר על ידי ר' משה די לאון או על ידי אדם אחר מבני דורו.
-ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עקב הקריאה הביקורתית של ספרי יסוד יהודיים של [[תנועת ההשכלה היהודית]] עלה שוב שמו של די לאון כמחברו המקורי של הספר. ה[[היסטוריון]] [[צבי גרץ]], שתיעב את הקבלה, קרא לדי לאון "פטפטן עלוב, זייפן ורמאי חסר מצפון"‏‏<ref>‏[[צבי גרץ]], '''דברי ימי ישראל''', ירושלים תשל"ב (תרגום שאול פינחס ראבינאוויץ) V י"ב.‏</ref>
+ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עקב הקריאה הביקורתית של ספרי יסוד יהודיים של [[תנועת ההשכלה היהודית]], עלה שוב שמו של די לאון כמחברו המקורי של הספר. ה[[היסטוריון]] [[צבי גרץ]], שתיעב את הקבלה, קרא לדי לאון "פטפטן עלוב, זייפן ורמאי חסר מצפון"‏‏<ref>‏.[[צבי גרץ]], '''דברי ימי ישראל''', ירושלים תשל"ב (תרגום שאול פינחס ראבינאוויץ) V י"ב.‏</ref>
-ב-[[1851]] פרסם [[אהרון ילינק]] מחקר מקורי מדעי ראשון בתולדות הקבלה ובו השווה את ספר הנפש החכמה למאמרים בספר הזוהר והוכיח בדוגמאות רבות ותוך שימוש ב[[בלשנות]] [[עברית]] ו[[ארמית]] שסביר מאד שדי לאון כתב את ספר הזוהר כיצירה מקורית. הוא סייג את דבריו בכך שייתכן שדי לאון עמד בראש קבוצת כותבים או שעסק הן בקיבוץ תעודות קדומות שונות והן בכתיבה מקורית‏‏.<ref>‏[[ישעיה תשבי]], '''משנת הזוהר''', [[מוסד ביאליק]] תשל"א, כרך א' עמוד 62. מחקרו של ילינק התפרסם בגרמנית: Moses ben Shem Tov de Leon und sein Verhältnis zum Sohar, Leipzig 1851‏‏</ref>
+ב-[[1851]] פרסם [[אהרון ילינק]] מחקר מקורי מדעי ראשון בתולדות הקבלה. במאמר זה השווה ילינק את ספר "הנפש החכמה" של די לאון למאמרים בספר הזוהר, והראה תוך שימוש ב[[בלשנות]] [[עברית]] ו[[ארמית]] כי סביר מאוד שדי לאון כתב את ספר הזוהר כיצירה מקורית. הוא סייג את דבריו וציין כי יתכן שדי לאון עמד בראש קבוצת כותבים, או שעסק הן בקיבוץ תעודות קדומות שונות והן בכתיבה מקורית‏‏.<ref>‏[[ישעיה תשבי]], '''משנת הזוהר''', [[מוסד ביאליק]] תשל"א, כרך א' עמוד 62. מחקרו של ילינק התפרסם בגרמנית: Moses ben Shem Tov de Leon und sein Verhältnis zum Sohar, Leipzig 1851‏‏</ref>
-אחד המתנגדים הבולטים למחקר זה היה רבי [[דוד לוריא]], שחיבר חיבור בשם "קדמות ספר הזוהר", אשר מנסה להתמודד עם הטענות לכך שמשה די לאון חיבר את הספר.
+אחד המתנגדים הבולטים למחקר זה היה רבי [[דוד לוריא]], שחיבר חיבור בשם "קדמות ספר הזוהר", בו ניסה להתמודד עם הטענות לפיהן די לאון הוא שחיבר את ספר הזוהר.
-גרשום שלום עסק רבות במחקר ספר הזוהר ובפרט בבירור מחברו המקורי. תוצאות מחקרו הפתיעו אף אותו עצמו כאשר גילה שכל מאמרי הזוהר טבועים באותה לשון האופיינית לכתביו של משה די לאון. על אף הסתייגות ראשונית נאלץ שלום להודות שמשה די לאון הוא מחבר יחיד, מקורי ובודד של הספר הקדוש‏‏<ref>‏הפרסום הראשון והבסיסי הוא גרשום שלום, '''האם חיבר ר' משה די ליאון את ספר הזוהר''', מדעי היהדות חלק א', האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למדעי היהדות, תרפ"ו. וראו גם [[ישעיה תשבי]], '''משנת הזוהר''', [[מוסד ביאליק]] תשל"א, כרך א', המבוא.‏</ref>.
+גרשום שלום עסק רבות במחקר ספר הזוהר, ובפרט בבירור מחברו המקורי. תוצאות מחקרו הפתיעו אף אותו עצמו, כאשר גילה שכל מאמרי הזוהר טבועים בלשון האופיינית לכתביו של משה די לאון. על אף הסתייגותו הראשונית נאלץ שלום להודות שמשה די לאון הוא מחבר יחיד, מקורי ובודד של הספר הקדוש‏‏<ref>‏הפרסום הראשון והבסיסי הוא גרשום שלום, '''האם חיבר ר' משה די ליאון את ספר הזוהר''', מדעי היהדות חלק א', האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למדעי היהדות, תרפ"ו. וראו גם [[ישעיה תשבי]], '''משנת הזוהר''', [[מוסד ביאליק]] תשל"א, כרך א', המבוא.‏</ref>.
-תלמידו של שלום, [[יהודה ליבס]] פיתח תאוריה לפיה הספר הוא יצירה של חבורת מקובלים, שר' משה די לאון היה אחד מחבריה‏‏<ref>‏[[יהודה ליבס]], '''כיצד נתחבר ספר הזוהר''', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח' (תשמ"ט), עמודים 1-8.‏</ref>.
+תלמידו של שלום, [[יהודה ליבס]] פיתח תאוריה לפיה הספר הוא יצירה של חבורת מקובלים, שדי לאון היה אחד מחבריה‏‏<ref>‏[[יהודה ליבס]], '''כיצד נתחבר ספר הזוהר''', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח' (תשמ"ט), עמודים 1-8.‏</ref>.
-[[יהדות אורתודוקסית|היהדות האורתודוקסית]] לא מקבלת את המחקרים המודרניים וכך גם מספר חוקרים מודרניים המנסים לבחון כיוונים אחרים לתולדות חיבור ספר הזוהר.
+[[יהדות אורתודוקסית|היהדות האורתודוקסית]] לא מקבלת את המחקרים המודרניים, וכמוה גם מספר חוקרים מודרניים המנסים לבחון כיוונים אחרים לתולדות חיבור ספר הזוהר.
 ==ספריו של משה די לאון==

ראשוני המקובלים בימי הביניים
חוג פרובנס	אברהם בן דוד מפושקירה • יצחק סגי נהור • אשר בן דוד • יהודה בר יקר
חוג גירונה	רמב"ן • עזרא ועזריאל בני שלמה • יעקב בן ששת
חוג קסטיליה	משה מבורגוס • טודרוס בן יוסף אבולעפיה
ספרד	יצחק אבן סהולה • יצחק אבן לטיף • ברוך התוגרמי • אברהם אבולעפיה
חוג הזהר	משה די ליאון • יוסף ג'יקטיליה • יוסף אנג'לט • בחיי בן אשר • יוסף בן שלום אשכנזי • יוסף הבא משושן הבירה • דוד בן יהודה החסיד
בעקבות הזהר	יצחק דמן עכו • מנחם רקנאטי • שם טוב אבן גאון • יהושע אבן שועיב • פרץ הכהן
ראשוני המקובלים נוספים