שושנות ים – הבדלי גרסאות
מ שם_מדעי=>שם מדעי |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
לשושנות הים רגל יחידה שברוב הזנים מחברת את עצמה לסלעים או עוגנים בחול. זנים מסוימים מתחברים לאצות גדולות וחלק שוחים ללא חיבור כלל. למרות שאינן צמחים ועל כן אינן מסוגלות לבצע [[פוטוסינתזה]] בעצמן, רבות מהן מקיימות קשרי סימביוסה חשובים עם זנים חד תאיים מסוימים של אצות ירוקות ששוכנים לצד תאי קיבתן של השושנות. שושנת הים מרוויחה מתוצרי הפוטוסינתזה של האצות, בעיקר [[חמצן]], [[גלוקוז]] ו[[אלנין]]. האצות לעומת זאת זוכות לחשיפה מתמדת לאור שמש, שהשושנות דואגות שיקבלו. רוב המינים חיים בשוניות טרופיות אך חלק הסתגלו למים קרירים יותר, שוניות רדודות ואף לסביבות חול ואצות. |
לשושנות הים רגל יחידה שברוב הזנים מחברת את עצמה לסלעים או עוגנים בחול. זנים מסוימים מתחברים לאצות גדולות וחלק שוחים ללא חיבור כלל. למרות שאינן צמחים ועל כן אינן מסוגלות לבצע [[פוטוסינתזה]] בעצמן, רבות מהן מקיימות קשרי סימביוסה חשובים עם זנים חד תאיים מסוימים של אצות ירוקות ששוכנים לצד תאי קיבתן של השושנות. שושנת הים מרוויחה מתוצרי הפוטוסינתזה של האצות, בעיקר [[חמצן]], [[גלוקוז]] ו[[אלנין]]. האצות לעומת זאת זוכות לחשיפה מתמדת לאור שמש, שהשושנות דואגות שיקבלו. רוב המינים חיים בשוניות טרופיות אך חלק הסתגלו למים קרירים יותר, שוניות רדודות ואף לסביבות חול ואצות. |
||
שושנות רבות מקיימות יחסים סימביוטים עם [[סרטנים]] ו[[שושנונים]]. במקרים מסוימים, שושנה תחובר או תתחבר לגבו של [[סרטן נזיר]]. חיבור זה מעניק לסרטן הגנה טובה יותר נגד טורפים ומאפשר לשושנה לאכול שאריות כשהסרטן ניזון. מערכת יחסים דומה יכולה להתרחש בין שושנה לשושנון. השושנון מתגורר בנוחות בין זרועותיה הצורבות של השושנה; דבר שמתאפשר הודות לשכבת ריר מגן על גופו של השושנון. השושנון מרוויח הגנה והשושנה ניזונה משאריות המזון של השושנון. |
שושנות רבות מקיימות יחסים סימביוטים עם [[סרטנים]] ו[[שושנון|שושנונים]]. במקרים מסוימים, שושנה תחובר או תתחבר לגבו של [[סרטן נזיר]]. חיבור זה מעניק לסרטן הגנה טובה יותר נגד טורפים ומאפשר לשושנה לאכול שאריות כשהסרטן ניזון. מערכת יחסים דומה יכולה להתרחש בין שושנה לשושנון. השושנון מתגורר בנוחות בין זרועותיה הצורבות של השושנה; דבר שמתאפשר הודות לשכבת ריר מגן על גופו של השושנון. השושנון מרוויח הגנה והשושנה ניזונה משאריות המזון של השושנון. |
||
[[תמונה:Shoshana.jpg|ימין|ממוזער|250px|שושנת ים]] |
[[תמונה:Shoshana.jpg|ימין|ממוזער|250px|שושנת ים]] |
||
[[תמונה:Common_clownfish.jpg|ממוזער|250px|ימין|שושנון מצוי בבית שושנת הים שלו]] |
[[תמונה:Common_clownfish.jpg|ממוזער|250px|ימין|שושנון מצוי בבית שושנת הים שלו]] |
||
גרסה מ־21:13, 29 באוגוסט 2009
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 שושנות ים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | צורבים |
| מחלקה: | אלמוגים |
| תת־מחלקה: | ששאים |
| סדרה: | שושנות ים |
| שם מדעי | |
 Actiniaria
| |
שושנות ים (שם מדעי: Actiniaria) הן סדרה של יצורים שוכני מים, הקרויים על שם הפרח היבשתי, וניזונים מסינון המים באמצעות זרועותיהם. הן קרובות של המדוזות, ההידרות והאלמוגים. שושנה היא, בדרך כלל, פוליפ סולידרי עם תאים צורבים בזרועותיו. אותם תאים משמשים את השושנה בשביל שיתוק הטרף ותפיסתו, אשר נגרר על ידי הזרועות לתוך פה השושנה לעיכול בקיבה.
לשושנות הים רגל יחידה שברוב הזנים מחברת את עצמה לסלעים או עוגנים בחול. זנים מסוימים מתחברים לאצות גדולות וחלק שוחים ללא חיבור כלל. למרות שאינן צמחים ועל כן אינן מסוגלות לבצע פוטוסינתזה בעצמן, רבות מהן מקיימות קשרי סימביוסה חשובים עם זנים חד תאיים מסוימים של אצות ירוקות ששוכנים לצד תאי קיבתן של השושנות. שושנת הים מרוויחה מתוצרי הפוטוסינתזה של האצות, בעיקר חמצן, גלוקוז ואלנין. האצות לעומת זאת זוכות לחשיפה מתמדת לאור שמש, שהשושנות דואגות שיקבלו. רוב המינים חיים בשוניות טרופיות אך חלק הסתגלו למים קרירים יותר, שוניות רדודות ואף לסביבות חול ואצות.
שושנות רבות מקיימות יחסים סימביוטים עם סרטנים ושושנונים. במקרים מסוימים, שושנה תחובר או תתחבר לגבו של סרטן נזיר. חיבור זה מעניק לסרטן הגנה טובה יותר נגד טורפים ומאפשר לשושנה לאכול שאריות כשהסרטן ניזון. מערכת יחסים דומה יכולה להתרחש בין שושנה לשושנון. השושנון מתגורר בנוחות בין זרועותיה הצורבות של השושנה; דבר שמתאפשר הודות לשכבת ריר מגן על גופו של השושנון. השושנון מרוויח הגנה והשושנה ניזונה משאריות המזון של השושנון.
