קולנוע סמדר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:41, 2 בספטמבר 2009

קולנוע סמדר או בשמו הרשמי קולנוע לב סמדר הוא הוותיק בבתי הקולנוע בירושלים הפועל בימינו. המבנה, המצוי ברחוב לויד ג'ורג' 4 בעמק רפאים, בירושלים, נבנה על ידי גוטלוב בוירלה (Bäuerle) הבן, בסמוך לבית משפחתו - בית בוירלה, בשנת 1928. המבנה, בשונה מיתר מבני השכונה מאותה עת, נבנה מלבני סיליקט לבנות, בסגנון אר דקו, בדומה לבתי תל אביב מאותה עת. בבית הקולנוע פועל גם בית קפה.

בשער הכניסה למבנה מצויים שני פנסי אר דקו ייחודים.

עם הקמת המדינה התארגנו חמישה חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת בית הקולנוע. שמות החמישה היו: פרחי, הררי, מזרחי, דוד ביטרן ואריה צ'צ'יק. ברבות הימים שלושה מהם ויתרו על חלקם בשותפות והשותפים שנותרו היו ביטרן וצ'צ'יק. בשלב מאוחר יותר אריה צ'צ'יק קנה את חלקו של דוד ביטרן והפך לבעלים הבלעדי. דוד ביטרן שימש בתפקיד במשך כעשרים וחמש שנה עד לפרישתו ב-1973. אישתו של דוד, לאה ביטרן ז"ל שימשה במשך שנים ארוכות כקופאית בקולנוע.

במקור נקרא המקום קולנוע אוריינט, והיה אהוד על חיילי המנדט הבריטי. בשנות ה-50 שונה שמו לקולנוע רג'נט. מאוחר יותר הפך לקולנוע סמדר.

באפריל 2008 נערכו אירועים מיוחדים לציון 80 שנה לפעילותו של בית הקולנוע. בין השאר, הוקרן סרט לזכרו של מנהל בית הקולנוע אריה צ'צ'יק, וכן נערכו דיונים בשיתוף אנשי רוח וביניהם עמנואל הלפרין, מיכאל דק, חיים גורי, חנוך ברטוב, חיים בנאי ושמחה סיאני.

באוגוסט 2009 פורסם כי לאחר 81 שנות פעילות מבנה הקולנוע מוצע למכירה וייתכן שייסגר, בעקבות סכסוך בענייני ירושה שפרץ בין שתי אחיות המחזיקות במבנה. ‏‏^[1] במקביל פורסמה יוזמת צופים לרכישת בית הקולנוע. ^[2]

לקריאה נוספת

דוד קרויאנקר, ירושלים, מבט ארכיטקטוני, מכון ירושלים לחקר ישראל, הוצאת כתר, 1996.

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

מרב יודילוביץ', סינמה פרדיסו הירושלמי, ynet
לב סמדר חוגג 80, nrg
נילי אורן, חגיגה תרבותית, 31.03.2008, נענע 10
"יורמיות במיטבה" מאת תמר רותם בעיתון הארץ
משה שטיינמץ, הכינו את הממחטות: לאחר 81 שנים מוצע קולנוע סמדר למכירה, nrg ‏, 2/8/2009

ניר חסון, הקולנוע הזה שייך לצופים: יוזמה לרכוש את קולנוע סמדר, באתר הארץ, 27/08/09
ניר חסון, עיריית ירושלים תמליץ להכריז על קולנוע סמדר מבנה לשימור, עכבר העיר, 2.9.2009

תבנית:נ

[1] ‏http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/924/686.html‏

[2] ‏http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1110458‏

[1]

[2]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 בשער הכניסה למבנה מצויים שני פנסי אר דקו ייחודים.
+עם הקמת המדינה התארגנו חמישה חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת בית הקולנוע. שמות החמישה היו: פרחי, הררי, מזרחי, דוד ביטרן ואריה צ'צ'יק. ברבות הימים שלושה מהם ויתרו על חלקם בשותפות והשותפים שנותרו היו ביטרן וצ'צ'יק. בשלב מאוחר יותר אריה צ'צ'יק קנה את חלקו של דוד ביטרן והפך לבעלים הבלעדי. דוד ביטרן שימש בתפקיד במשך כעשרים וחמש שנה עד לפרישתו ב-1973. אישתו של דוד, לאה ביטרן ז"ל שימשה במשך שנים ארוכות כקופאית בקולנוע.
-את הקולנוע פתחו חמישה חיילים משוחררים עם הקמת המדינה, שהתארגנו  כקואופרטיב. במקור נקרא המקום '''קולנוע אוריינט''', והיה אהוד על חיילי [[המנדט הבריטי]]. בשנות ה-50 שונה שמו לקולנוע רג'נט. מאוחר יותר הפך לקולנוע סמדר.
+במקור נקרא המקום '''קולנוע אוריינט''', והיה אהוד על חיילי [[המנדט הבריטי]]. בשנות ה-50 שונה שמו לקולנוע רג'נט. מאוחר יותר הפך לקולנוע סמדר.
 באפריל [[2008]] נערכו אירועים מיוחדים לציון 80 שנה לפעילותו של בית הקולנוע. בין השאר, הוקרן סרט לזכרו של מנהל בית הקולנוע אריה צ'צ'יק, וכן נערכו דיונים בשיתוף אנשי רוח וביניהם [[עמנואל הלפרין]], [[מיכאל דק]], [[חיים גורי]], [[חנוך ברטוב]], [[חיים בנאי]] ו[[שמחה סיאני]].