הפרדת משתנים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אברה (שיחה | תרומות)
מ ביטול גרסה 7444703 של אברה (שיחה) לא צריך קבוע בשני האגפים
שורה 12: שורה 12:
:<math>\int\frac{dy}{y(1-y)}=\int dx</math>
:<math>\int\frac{dy}{y(1-y)}=\int dx</math>
חישוב האינטגרל נותן
חישוב האינטגרל נותן
:<math> \ \ln |y| -\ln |1-y|+c=x+c</math>
:<math> \ \ln |y| -\ln |1-y|=x+C</math>
כאשר C קבוע אינטגרציה. מכאן ניתן לחלץ את y ולקבל כי פתרון המשוואה הוא:
כאשר C קבוע אינטגרציה. מכאן ניתן לחלץ את y ולקבל כי פתרון המשוואה הוא:
:<math>y=\frac{1}{1+Be^{-x}}.</math>.
:<math>y=\frac{1}{1+Be^{-x}}.</math>.

גרסה מ־18:43, 4 בספטמבר 2009

הפרדת משתנים היא שיטה לפתרון משוואות דיפרנציאליות. בשיטה זו מבודדים באגף אחד את כל האיברים התלויים במשתנה וכך מקבלים משוואה קלה יותר לפתרון. לא כל משוואה דיפרנציאלית ניתן לפתור בעזרת הפרדת משתנים, אך משוואות פיזיקליות חשובות רבות (לדוגמה משוואת שרדינגר, משוואת הגלים, משוואת החום, משוואת הדיפוזיה ועוד), ניתנות לפתרון בדרך זו.

דוגמאות לשימוש בהפרדת משתנים

במשוואה דיפרציאלית רגילה

נתבונן במשוואה הבאה

.

ניתן להעביר אגפים ולכתוב אותה כך:

.

כאן ביצענו הפרדת משתנים - אגף ימין תלוי במשתנה x ואילו אגף שמאל תלוי במשתנה y. השוויון ישמר אם נבצע אינטגרציה של אגף ימין לפי x ושל אגף שמאל לפי y.

חישוב האינטגרל נותן

כאשר C קבוע אינטגרציה. מכאן ניתן לחלץ את y ולקבל כי פתרון המשוואה הוא:

.

במשוואה דיפרנציאלית חלקית

נתבונן במשוואת הגלים

נחפש פתרון מן הצורה נציב זאת למשוואה ונקבל:

נחלק ב ונקבל

במשוואה שקיבלנו, אגף ימין תלוי במשתנה t בלבד, ואילו אגף שמאל תלוי במשתנה x בלבד (כאן הגענו להפרדת משתנים). כיוון שהשוויון צריך להתקיים לכל x ו-t כל אגף חייב להיות שווה לקבוע שנסמנו ב-. קיבלנו במקום המשוואה הדיפרנציאלית החלקית ממנה התחלנו, שתי משוואות דיפרנציאליות רגילות:

שאותן קל יותר לפתור (בדוגמה זו מדובר במשוואות אוסצילטור הרמוני שפתרונן ידוע).