רן כהן

תבנית:ח"כ רן כהן (נולד ב-20 ביוני 1937) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם רצ ומרצ (2008-1984) כשר התעשייה והמסחר וכסגן שר הבינוי והשיכון.

נולד בשם סעיד כהן ב-20 ביוני 1937 בבגדד שבעיראק למשפחה מסורתית ציונית. כילד בן 13 הוא עלה לישראל דרך איראן. כהן התחנך בקיבוץ גן שמואל. שירת כקצין בצבא והתקדם לדרגת אלוף משנה. לאחר הצבא למד לתואר בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא מתגורר במבשרת ציון, נשוי לאורית ואב לארבעה.

דרכו הפוליטית

לאחר הקמת המערך בין מפ"ם ומפלגת העבודה בסוף שנות ה-60, היה חלק מקבוצת הפורשים ממפ"ם אשר הקימו את תנועת שמאל ישראלי חדש, והיה מהפעילים הבולטים בסניף התל אביבי שלה, שמאוחר יותר היווה את הגרעין לתנועת תכלת-אדום בראשות מאיר פעיל. יחד עם מאיר פעיל היה שותף להקמת רשימת מוקד, תוך איחוד כוחות בין תכלת-אדום לבין מק"י בראשות שמואל מיקוניס. הרשימה המשותפת התמודדה בבחירות לכנסת השמינית בשנת 1973, כאשר מאיר פעיל נבחר כח"כ יחיד מטעמה. שיתוף הפעולה בין רן כהן ומאיר פעיל המשיך גם אחרי פירוק מוקד בשנת 1975, ולקראת הבחירות לכנסת התשיעית חברה תנועתם, תכלת-אדום, למהלך שהוביל להקמת של"י בראשות לובה אליאב. כהן שימש כראש סיעת של"י בהסתדרות וכיו"ר של"י עד פירוקה לאחר כישלונה בבחירות לכנסת העשירית, אז הצטרפו הוא ותומכיו לתנועת רצ של שולמית אלוני.

בבחירות לכנסת האחת-עשרה בשנת 1984 נבחר כהן לראשונה לכנסת מטעם רצ, שזכתה בשלושה מנדאטים. בהמשך שנות השמונים הפכה רצ לכוח מרכזי בשמאל הישראלי, לאחר שחברו אליה הח"כים יוסי שריד ממפלגת העבודה ומרדכי וירשובסקי משינוי. כח"כ וכראש סיעת רצ בהסתדרות הוביל כהן קו סוציאליסטי ברור, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מפ"ם, שחזרה לא מכבר לתפקד כרשימה עצמאית לאחר שפרשה מהמערך. כהן התמיד במגמה זו גם כחבר בכנסת השתים-עשרה מטעם רצ, ולפועלו היה משקל מרכזי בטישטוש הגבולות בין רצ ומפ"ם, מה שהוביל להקמת מרצ כאיחוד של רצ, מפ"ם ושינוי בבחירות לכנסת השלוש עשרה. רן כהן כיהן מטעם מרצ (כולל מרצ-יחד) ברציפות עד לכנסת השבע-עשרה.

במהלך הכנסת השלוש-עשרה כיהן כהן בממשלתו השנייה של יצחק רבין כסגן שר הבינוי והשיכון בנימין בן-אליעזר מ-4 באוגוסט עד 31 בדצמבר 1992. בראשית ימי הכנסת החמש עשרה הוא כיהן בממשלתו של אהוד ברק כשר התעשייה והמסחר (עד 24 ביוני 2000).

בכנסת הוא כיהן כיו"ר סיעת מרצ, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים.

בשנת 1996, העביר בכנסת חוק אשר יאשר הריסת האנדרטה של ברוך גולדשטיין, דבר אשר גרם לאלימות פיזית ומילולית מצד אנשי כך בבני משפחתו.

בכנסת ה-17 היה יושב-ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים, חבר בוועדה לזכויות הילד ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כהן נחשב לאחד הח"כים החברתיים הבולטים במשכן ויו"ר השדולה לאנשים עם מגבלויות. הוא התמודד ב-18 במרץ 2008 על ראשות מרצ, אך הפסיד לחיים אורון כתוצאה מהצבעה מסיבית לטובת אורון של מתפקדי התנועה הקיבוצית. לאחר כישלונו ביקר את מרצ על מה שהוא רואה כנטישה של דרכה החברתית והתמקדות בלעדית בנושא המדיני.

בין יתר פעילויותיו, מילא גם את התפקיד של יו"ר עמותת בית אור-אביבה - מוסדות לגמילה מסמים ויו"ר בית נבחרי ההסתדרות הכללית החדשה.

ב-1 בנובמבר 2008, הודיע כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה ולמעשה, על פרישתו מהחיים הפוליטיים [1]. לפיכך, הוצב במקום ה-118 והסמלי ברשימת מרצ לכנסת.

חוקים בולטים שהציע

• חוק הדיור הציבורי, עליו כתב את הספר "המלחמה על הבית - מהלכיו של חוק הדיור הציבורי"
• חוק שכר מינימום
• חוק האוסר הקמת אנדרטאות לרוצחים

קישורים חיצוניים

• יובל קרני, מרצ טעתה. והיא תשלם, 4.4.2008 - ראיון עם רן כהן מתוך השבועון "ידיעות הקיבוץ", באתר הקיבוצים