דוד רזיאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:19, 11 בספטמבר 2009

תבנית:חייל דוד רזיאל (רוסנזון), (19 בנובמבר 1910 - 20 במאי 1941) מפקד האצ"ל וממייסדיו ונציב בית"ר. נהרג בשליחות צבאית מטעם בריטניה.

נולד למרדכי ובלומה רזיאל (רוזנסון) בעיירה סמרגון שבאזור וילנה, כנצר למשפחת רבנים, ובבית דובר עברית, ועלה עם הוריו ואחותו אסתר לארץ ישראל בשנת 1914. במלחמת העולם הראשונה הוגלתה משפחתו למצרים על ידי הטורקים יחד עם כל יהודי הארץ שהיו נתינים רוסיים, משם חזרה לרוסיה ושבה לארץ בשנת 1923.

בשנת 1928, לאחר שסיים את לימודי התיכון בבית הספר "תחכמוני" שבתל אביב, עלה לירושלים ולמד בישיבת מרכז הרב (הוא היה חברותא של הרצי"ה קוק) ובנוסף למד מדעי היהדות, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית.

בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) הזדעזע רזיאל והחליט להצטרף לארגון ההגנה בירושלים. לאחר זמן קצר סיים קורס מפקדים. ב-1931 התפצל האצ"ל מתוך "ההגנה" ורזיאל נמנה עם מקימי הארגון. בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט רזיאל היה ממצדדי שבירת מדיניות ההבלגה כלפי הערבים. ב-1937 הגיעו לידי הסכם המאחד את האצ"ל עם ההגנה אך רזיאל נשאר באצ"ל עם רוויזיוניסטים ואנשי בית"ר. במחתרת ראו בו רבים סמל של מופת והקרבה עצמית. נישא לשושנה.

בשנת 1938 מינה זאב ז'בוטינסקי את דוד רזיאל להיות מפקד האצ"ל, וכך היה למפקדה הרביעי. ההחלטה הראשונה שקיבל הייתה לבטל את התואר "ראש המפקדה", ולהציע שמעמדו כראש המפקדה יהיה "ראשון בין שווים", בהמשך הרחיב את פעולותיו של הארגון גם לליטא ולפולין. כינויו המחתרתי של רזיאל היה "בן ענת".

תחת פיקודו, החל מיולי 1938, בוצעו מספר רב של פעולות נגד ערבים ברחבי הארץ וזאת כתגובה להירצחם של יהודים רבים שנפלו באותן שנים במאורעות. כך למשל, בירושלים בוצעו מספר רב של פעולות ירי וחבלה, ובהם התקפת אוטובוס ערבי בפצצה ברחוב יפו, ופיצוץ מוקש בשוק הירקות בעיר העתיקה בירושלים. מעשים אלו הביאו לידי קיטוב ביישוב היהודי בארץ. ראשי המוסדות הלאומיים גינו אותם בלשון חריפה ואנשי מחנה הפועלים החליטו החלטות אופרטיביות כדי להחליש את האצ"ל ולבודדם מהיישוב היהודי. בינואר 1939 יצא מהארץ בזהות בדויה.

בפברואר השתתף בוועידה בפריז שעניינה היה הסדרת עליית אף על פי, ושם נפגש, בפעם היחידה, עם זאב ז'בוטינסקי.

אישיותו הותירה רושם רב על ז'בוטינסקי, שאמר כי חיכה לאדם כמותו 15 שנה, ונתן לו את המינוי להיות נציב בית"ר בארץ. במאי 1939 חזר מהשליחות, מארצות הברית. בהגיעו עצרו אותו ההבריטים, אך רזיאל הצליח להימלט. ב-19 במאי עלה בידי הבריטים לאוסרו שנית ורזיאל נכלא בכלא עכו. באוקטובר 1939 שוחרר עם חברי מפקדת אצ"ל נוספים בערבותו של פנחס רוטנברג. תחת הנהגת רזיאל הוחלט כי האצ"ל לא יאבק בבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה ותחת זאת יסייע להם במלחמה בגרמניה הנאצית. הדבר הביא לפרישת חברים מן האצ"ל, ובראשם אברהם שטרן (יאיר), ולהקמת הלח"י.

בשנת 1941, לאחר שפרץ בעיראק מרד אנטי בריטי בראשות רשיד עלי אל-כילאני, נענה רזיאל לבקשת הבריטים לשגר יחידת קומנדו לחבל במתקני זיקוק הנפט ליד בגדד, שהיו חיוניים לצבא הגרמני. רזיאל אף החליט, למגינת לבם של חבריו, לעמוד בראשה של היחידה, בת ארבעה אנשים שאחד מאנשיה היה יעקב מרידור. רזיאל אף סבר שיוכל להקים תאים של האצ"ל בקרב יהודי עיראק. היחידה יצאה לפעולת האצ"ל בעיראק ב-17 במאי 1941 משדה התעופה הצבאי בתל נוף ונחתה בשדה התעופה בחבניה שבעירק. בהגיעם שונתה התוכנית והם קיבלו משימת מודיעין לקראת כיבוש העיר פאלוג'ה. בפעולה זו נהרג רזיאל ב-20 במאי ביחד עם קצין בריטי מלווה, מהפצצה ישירה של מטוס גרמני^[1] ‏‏^[2], והוא בן 30. יעקב מרידור, סגנו, שב אל הארץ ועמד בראש הארגון במקומו.

רזיאל נטמן בעיראק בבית עלמין צבאי על ידי הבריטים. בני משפחתו ומשרד החוץ עשו מאמצים רבים להביא את ארונו של רזיאל לקבר ישראל, אולם רק בשנת 1955 הסכימה ממשלת עיראק לאפשר לבריטים להוציא את הארון מארצם, בתנאי שלא יובא לקבורה בישראל אלא בקפריסין, שהייתה אז מושבה בריטית. בספטמבר 1960, זמן קצר לאחר שקפריסין זכתה בעצמאות, פנה חבר הכנסת מנחם בגין אל נשיא הרפובליקה החדשה, הארכיהגמון מקאריוס השלישי, בבקשה לאפשר את העברת הארון למדינת ישראל. הפנייה נענתה בחיוב וב-16 במרץ 1961 נערכה לדוד רזיאל הלווייה צבאית בהשתתפות המונים. ארונו של דוד רזיאל נטמן בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

לאחר מותו של רזיאל הוענקה לו דרגת אלוף בצה"ל. הרב צבי יהודה קוק, לימים ראש ישיבת מרכז הרב, ספד לו והשווה את דמותו לדמותו של דוד המלך, בשילוב של עדינות רוחנית עם נחישות מלחמתית. על שמו נקרא היישוב רמת רזיאל שבהרי ירושלים, אותו הקימו יוצאי בית"ר והאצ"ל.

יום מותו, כ"ג באייר, נקבע על ידי מנחם בגין בשנת תש"ו כיום התייחדות עם כל חללי האצ"ל ‏‏^[3].

לקריאה נוספת

אריה נאור (אחיינו של רזיאל), דוד רזיאל, ידיעות ספרים

קישורים חיצוניים

יהודה לפידות, ימים ראשונים, לידה של מחתרת, בלהב המרד, אתר דעת

תבנית:חלל צה"ל

עדות על מעצרו של רזיאל, באתרו של אפרים אילין
אתר האנציקלופדיה היהודית

הערות שוליים

^ ‏יהודה לפידות, היום שרה הקטנה, אתר דעת‏
^ ‏עיראק, מוזיאון הלוחם היהודי‏
^ ‏אריה נאור, דוד רזיאל, עמוד 277‏

[1] ‏יהודה לפידות, היום שרה הקטנה, אתר דעת‏

[2] ‏עיראק, מוזיאון הלוחם היהודי‏

[3] ‏אריה נאור, דוד רזיאל, עמוד 277‏

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 ‏‏<ref>‏[http://www.jwmww2.org/show_item.asp?levelId=58493&itemId=13&itemType=0&army_id=100041 עיראק], מוזיאון הלוחם היהודי‏</ref>, והוא בן 30. יעקב מרידור, סגנו, שב אל הארץ ועמד בראש הארגון במקומו.
-רזיאל נטמן בעיראק בבית עלמין צבאי על ידי הבריטים. בני משפחתו ו[[משרד החוץ]] עשו מאמצים רבים להביא את ארונו של רזיאל לקבר ישראל, אולם רק בשנת [[1955]] הסכימה ממשלת עיראק לאפשר לבריטים להוציא את הארון מארצם, בתנאי שלא יובא לקבורה ב[[ישראל]] אלא ב[[קפריסין]], שהייתה אז [[מושבה]] בריטית. בספטמבר [[1960]], זמן קצר לאחר שקפריסין זכתה בעצמאות, פנה [[חבר הכנסת]] [[מנחם בגין]] אל נשיא הרפובליקה החדשה, ה[[ארכיהגמון]] [[מקאריוס]], בבקשה לאפשר את העברת הארון למדינת ישראל. הפנייה נענתה בחיוב וב-[[16 במרץ]] [[1961]] נערכה לדוד רזיאל הלווייה צבאית בהשתתפות המונים. ארונו של דוד רזיאל נטמן ב[[הר הרצל#בית הקברות הצבאי|בית-הקברות הצבאי בהר הרצל]] ב[[ירושלים]].
+רזיאל נטמן בעיראק בבית עלמין צבאי על ידי הבריטים. בני משפחתו ו[[משרד החוץ]] עשו מאמצים רבים להביא את ארונו של רזיאל לקבר ישראל, אולם רק בשנת [[1955]] הסכימה ממשלת עיראק לאפשר לבריטים להוציא את הארון מארצם, בתנאי שלא יובא לקבורה ב[[ישראל]] אלא ב[[קפריסין]], שהייתה אז [[מושבה]] בריטית. בספטמבר [[1960]], זמן קצר לאחר שקפריסין זכתה בעצמאות, פנה [[חבר הכנסת]] [[מנחם בגין]] אל נשיא הרפובליקה החדשה, ה[[ארכיהגמון]] [[מקאריוס השלישי]], בבקשה לאפשר את העברת הארון למדינת ישראל. הפנייה נענתה בחיוב וב-[[16 במרץ]] [[1961]] נערכה לדוד רזיאל הלווייה צבאית בהשתתפות המונים. ארונו של דוד רזיאל נטמן ב[[הר הרצל#בית הקברות הצבאי|בית-הקברות הצבאי בהר הרצל]] ב[[ירושלים]].
 לאחר מותו של רזיאל הוענקה לו דרגת אלוף ב[[צה"ל]]. הרב [[צבי יהודה קוק]], לימים ראש [[ישיבת מרכז הרב]], ספד לו והשווה את דמותו לדמותו של [[דוד המלך]], בשילוב של עדינות רוחנית עם נחישות מלחמתית. על שמו נקרא היישוב [[רמת רזיאל]] שבהרי ירושלים, אותו הקימו יוצאי [[בית"ר]] וה[[אצ"ל]].