ממשלת ישראל השבע עשרה

הישיבה הראשונה של הממשלה ה-17 בכנסת

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין פעלה מה-3 ביוני 1974 עד ה-20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

הרכב הכנסת השמינית ערב הקמת הממשלה

ממשלת ישראל השבע עשרה בראשותו של יצחק רבין ב-3 ביוני 1974, יום השבעתה, בבית הנשיא אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: משה ברעם, אהרן ידלין, יהושע רבינוביץ', שלמה הלל, משה קול, גדעון האוזנר, חיים יוסף צדוק, שמעון פרס, שולמית אלוני, ויקטור שם-טוב, שלמה רוזן, חיים בר-לב, אברהם עופר, ישראל גלילי, גד יעקבי, אהרן אוזן, אהרן יריב וגרשון אבנר מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: יצחק רבין, אפרים קציר ויגאל אלון

סיעה	ראש הסיעה	מנדטים	הערות
המערך	יצחק רבין	54	בהמשך כהונת הכנסת: פרש חבר הכנסת אריה לובה אליאב והקים סיעת יחיד, מאוחר יותר הצטרף לר"צ בהקמת יעד פרשו חברי קידמה ופיתוח והסיעה לבדואים וכפריים (שהצטרפו למערך מיד לאחר הבחירות) והקימו מחדש את סיעותיהם (שהתאחדו מאוחר יותר בהקמת הרשימה הערבית המאוחדת) פרש חבר הכנסת מרדכי בן פורת והקים סיעת יחיד פרשו שישה חברי כנסת והקימו את סיעת מפ"ם, וחזרו לאחר מספר ימים
הליכוד	מנחם בגין	39	בהמשך כהונת הכנסת: פרש חבר הכנסת בנימין הלוי והקים סיעת יחיד פרשו שני חברי כנסת והקימו את המרכז החופשי הצטרף חבר הכנסת הלל זיידל מליברלים עצמאיים
מפד"ל	יוסף בורג	10
חזית דתית תורתית		5	בהמשך התפצלה לאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאיים	משה קול	4	בהמשך פרש חבר כנסת אחד והצטרף לליכוד
רק"ח	מאיר וילנר	4
רצ	שולמית אלוני	3
מוקד	מאיר פעיל	1

הקמת הממשלה

עם התפטרות ראש הממשלה, גולדה מאיר, בעקבות דו"ח ועדת אגרנט, התמודד רבין על הנהגת מפלגת העבודה מול שמעון פרס - התמודדות ראשונה מבין רבות בין השניים. בהצבעה החשאית במרכז מפלגת העבודה קיבל רבין 298 קולות לעומת 254 להם זכה פרס. לאחר ניצחונו בבחירות פנימיות אלו התמנה רבין ב-3 ביוני 1974 לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.

ציוני דרך ומדיניות

בחזית המדינית נערך בתחילת כהונתו של רבין המשא ומתן עם מצרים על הסכמי הביניים שבעקבות מלחמת יום הכיפורים. במסגרת המלחמה בטרור ערך צה"ל את "מבצע אנטבה", אולי הישגה הגדול ביותר של ממשלת רבין. ממשלת רבין סבלה מאי יציבות, ומסכסוכים בינו לבין שר הביטחון שמעון פרס, שרבין הרגיש כי הוא חותר תחתיו. פרס החליש מאוד את יכולתו של רבין לשנות, אם כי ספק אם היה ביכולתה של ממשלת רבין לחולל שינוי משמעותי במורשת הקשה בתחום הכלכלי, המדיני, הפנימי והציבורי שהותירו הממשלות הקודמות.

תנועת "גוש אמונים" הגבירה את פעילותה, ובגיבויו של שר הביטחון שמעון פרס ובתמיכה של חלק מצעירי המפד"ל (למשל, זבולון המר) החלה לפעול לעידוד יישובם של יהודים ביהודה ושומרון. בתקופת כהונתו של רבין נחקרו והתגלו פרשות שחיתות בצמרת המדינה, בהן היו מעורבים אישים כמו מועמדו של רבין לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, ושר השיכון והבינוי אברהם עופר.

ההתרחשות הדרמטית בשנות ממשלת רבין הייתה בתחום הכלכלי, שעמד במרכז תשומת הלב לאורך כל תקופת כהונתה. האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. רבין ושר האוצר יהושע רבינוביץ לא רצו, וככל הנראה גם לא יכלו, לנקוט במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתכניות הרווחה. הממשלה הנהיגה רפורמה מקיפה בנושאי מסים בעקבות המלצות ועדת בן שחר, ולראשונה הנהיגה תשלום מס ערך מוסף. כן הוחל בשנת 1975 לקבוע את שערי מטבעות החוץ לראשונה מידי יום ובשיטת הפיחות הזוחל.

סוף כהונת הממשלה

ב־14 בדצמבר 1976 נערכה בכנסת הצבעה על הצעת אי אמון שהגישה סיעת החזית הדתית התורתית בשל חילול השבת שנגרם כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר. שניים משלושת שרי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, החליט לראות את הצבעתם זו כהתפטרות. הוא הודיע על כך בכנסת ב־20 בדצמבר, ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה מיוחדת בו הודיע על כוונתו להתפטר, ונסע לבית הנשיא להגיש את התפטרותו. במהרה התקבל חוק לפיזור הכנסת, והקדמת הבחירות ל־17 במאי 1977, מה שהבטיח שהממשלה תהיה עד אחרי הבחירות ממשלת מעבר בה אי אפשר להביע אי אמון. הליך זה כונה אחר כך בלעג "התרגיל המבריק".

בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר ניצח רבין את שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך השני לראשות הממשלה. אולם ב־15 במרץ פרסם עיתונאי "הארץ" דן מרגלית את פרשת חשבון הדולרים - קיום חשבון בנק בחו"ל השייך לאשתו של רבין, בניגוד לחוק הפיקוח על מטבע זר. שר האוצר, יהושע רבינוביץ רצה להטיל על רבין קנס, מעשה שהיה מונע הגשת כתב אישום. אולם היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק קבע כי יש להעמיד לדין את שני בני הזוג רבין, ואיים על רבינוביץ שיעמידו לדין אם ינסה להגן על רבין. בסופו של דבר לרבין לא נותרה ברירה והוא נאלץ להתפטר ממועמדות המפלגה לראשות הממשלה. הוא הודיע על כך בשידור טלוויזיה ב־7 באפריל 1977, בשעה 23:40. לאחר מכן החליט ברק שיש להעמיד לדין רק את לאה רבין, בעלת החשבון.

ב־10 באפריל נבחר פרס ברוב גדול על ידי מרכז מפלגת העבודה להחליף את רבין כמועמדה לראשות הממשלה. רבין רצה לפרוש מראשות הממשלה, אולם בשל היות הממשלה ממשלת מעבר הדבר לא התאפשר. גם מינוי של ממלא מקום לא היה אפשרי לפי החוק, ולבסוף הוחלט שרבין יצא לחופשה החל מה־22 באפריל, ופרס ישמש כראש הממשלה בפועל, אם כי מבחינה חוקית רבין המשיך לשאת באחריות כראש הממשלה וקיבל עדכונים שוטפים.

סיעות הקואליציה

סיעה	מנדטים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	תחילת חברות בממשלה	סיום חברות	הערות
המערך	54	משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הסעד, משרד הדתות, משרד המשפטים, משרד ההסברה, משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות, משרד התקשורת, משרד המסחר והתעשייה, משרד המשטרה, משרד הפנים, משרד העבודה, המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון, משרד התחבורה, שר בלי תיק	משרד התקשורת, משרד החקלאות	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	תיקי הדתות, הסעד והפנים היו בידי המפד"ל בעת כהונתה בממשלה
מפד"ל	10	משרד הדתות, משרד הסעד, משרד הפנים		29 באוקטובר 1974	22 בדצמבר 1976	הודחה עקב אי תמיכה בממשלה בהצבעת אי אמון
ל"ע	4	משרד התיירות, שר בלי תיק		3 ביוני 1974	20 ביוני 1977
רצ	3	שרה בלי תיק		3 ביוני 1974	6 בנובמבר 1974
קידמה ופיתוח	2		משרד החקלאות	8 ביוני 1976	8 במרץ 1977	החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רשימה ערבית לבדואים וכפריים	1			8 ביוני 1976	8 במרץ 1977	החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רע"ם	3		משרד החקלאות	8 במרץ 1977	20 ביוני 1977	החל מיצירת הסיעה

הרכב הממשלה

הממשלה מנתה 23 שרים אם כי לא כולם ביחד, מתוכם 17 המשיכו מממשלות קודמות (רבין, אלון, רבינוביץ, שם טוב, פרס, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי, צדוק, אוזן, יריב, האוזנר, רוזן ורפאל) ו-6 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אברהם עופר, אהרון ידלין, גד יעקבי, זבולון המר, משה ברעם ושולמית אלוני)

שם	סיעה	משרד	תאריך תחילת כהונה	תאריך סיום כהונה	הערות
יצחק רבין	המערך	משרד ראש הממשלה, משרד הסעד, משרד התקשורת	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	ראש הממשלה כיהן גם כשר התקשורת החל מיום כהונת הממשלה ועד ל-20 במרץ 1975 כיהן גם כשר הסעד החל מ-7 ביולי 1975, עד ל-29 ביולי 1975 שהה בחופשה החל מ-22 באפריל 1977 (בהיעדר אפשרות להתפטר עקב היותה של הממשלה ממשלת מעבר)
יגאל אלון	המערך	משרד החוץ	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	סגן ראש הממשלה
יהושע רבינוביץ	לא היה חבר כנסת	משרד האוצר	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר מטעם המערך
שמעון פרס	המערך	משרד הביטחון	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	מילא באופן לא רשמי את תפקיד ראש הממשלה החל מ-22 באפריל 1977, לאחר שיצחק רבין יצא לחופשה
ויקטור שם-טוב	לא היה חבר כנסת	משרד הבריאות, משרד הסעד	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר מטעם המערך כיהן גם כשר הסעד עד ל-29 באוקטובר 1974
חיים יוסף צדוק	המערך	משרד הדתות, משרד המשפטים	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר המשפטים לאורך כל כהונת הממשלה כיהן כשר הדתות החל מ-3 ביוני 1974 עד ל-29 באוקטובר 1974, ושוב החל מ-16 בינואר 1977, לאחר התפטרותו של יצחק רפאל, עד לסיום כהונת הממשלה
יצחק רפאל	מפד"ל	משרד הדתות	30 באוקטובר 1974	22 בדצמבר 1976	הודח עקב אי תמיכת הסיעה בממשלה בהצבעת אי אמון
אהרן יריב	המערך	משרד ההסברה	3 ביוני 1974	4 בפברואר 1975
אהרן ידלין	המערך	משרד החינוך והתרבות	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977
אהרן אוזן	לא היה חבר כנסת	משרד החקלאות, משרד התקשורת	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר מטעם המערך כיהן גם כשר התקשורת החל מ-20 במרץ 1975
חיים בר-לב	לא היה חבר כנסת	משרד המסחר והתעשייה	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר מטעם המערך
שלמה הלל	המערך	משרד המשטרה, משרד הפנים	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר המשטרה לאורך כל כהונת המשטרה כיהן כשר הפנים החל מיום הקמת הממשלה עד ל-29 באוקטובר 1974, ושוב החל מ-16 בינואר 1977, לאחר פרישת יוסף בורג, ועד לסיום כהונת הממשלה.
מיכאל חזני	מפד"ל	משרד הסעד	30 באוקטובר 1974	2 ביולי 1975	נפטר במהלך כהונת הממשלה
יוסף בורג	מפד"ל	משרד הפנים, משרד הסעד	29 באוקטובר 1974	22 בדצמבר 1976	כיהן גם כשר הסעד החל מ-29 ביולי 1975 עד ל-4 בנובמבר 1975 הודח עקב אי תמיכת הסיעה בממשלה בהצבעת אי אמון
זבולון המר	מפד"ל	משרד הסעד	4 בנובמבר 1975	22 בדצמבר 1976	הודח עקב אי תמיכת הסיעה בממשלה בהצבעת אי אמון
משה ברעם	המערך	משרד העבודה, משרד הסעד	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן גם כשר הסעד החל מ-16 בינואר 1977
שלמה רוזן	לא היה חבר כנסת	המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר מטעם המערך כיהן גם כשר השיכון החל מ-16 בינואר 1977
אברהם עופר	המערך	משרד השיכון	3 ביוני 1974	3 בינואר 1977	התאבד במהלך כהונת הממשלה
גד יעקבי	המערך	משרד התחבורה	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977
משה קול	לא היה חבר כנסת	משרד התיירות	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר מטעם הליברלים העצמאיים
שולמית אלוני	ר"ץ	שרה בלי תיק	3 ביוני 1974	6 בנובמבר 1974
ישראל גלילי	המערך	שר בלי תיק	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977
גדעון האוזנר	לא היה חבר כנסת	שר בלי תיק	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כשר מטעם הליברלים העצמאיים

• מזכיר הממשלה: גרשון אבנר

סגני שרים

שם	סיעה	משרד	תאריך תחילת כהונה	תאריך סיום כהונה	הערות
ג'בר מועדי	המערך	משרד התקשורת, משרד החקלאות	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	כיהן כסגן שר התקשורת מ-3 ביוני 1974 עד ל-24 במרץ 1975 כיהן כסגן שר החקלאות החל מ-24 במרץ 1975 עד ל-20 ביוני 1977
אליהו מויאל	המערך	משרד התקשורת	24 במרץ 1975	20 ביוני 1977

קישורים חיצוניים

• ממשלת ישראל השבע עשרה באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל השבע עשרה באתר הכנסת

שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: ממשלת ישראל השש עשרה מרץ 1974-יוני 1974

ממשלת ישראל השבע עשרה 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977

הבא: ממשלת ישראל השמונה עשרה 1977-1981