פונקציית גמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט משנה: eo:Γ-funkcio
שונות, תיקון קישור [JS]
שורה 1: שורה 1:
'''פונקציית גמא''' היא [[פונקציה]] [[פונקציה מרוכבת|מרוכבת]] [[פונקציה מרומורפית|מֶ‏רוֹ‏מורפית]], המרחיבה את מושג ה"[[עצרת]]" לכל [[המישור המרוכב]]: לכל מספר טבעי <math>\ n=1,2,\dots</math>, הפונקציה מקבלת את הערך <math>\ \Gamma(n)=(n-1)!</math>.
'''פונקציית גמא''' היא [[פונקציה]] [[פונקציה מרוכבת|מרוכבת]] [[פונקציה מרומורפית|מֶ‏רוֹ‏מורפית]], המרחיבה את מושג ה"[[עצרת]]" לכל [[המישור המרוכב]]: לכל מספר טבעי <math>\ n=1,2,\dots</math>, הפונקציה מקבלת את הערך <math>\ \Gamma(n)=(n-1)!</math>.


הפונקציה הוגדרה לראשונה על ידי [[לאונרד אוילר]] באמצע המאה ה-18, אך הסימון של ה[[פונקציה]] באות <math>\ \Gamma</math> נכנס לשימוש בעקבות עבודתו של [[לז'נדר]]. [[גאוס]] הציע גרסה מעט שונה של פונקציית גמא, <math>\ \Pi(z) = \Gamma(z+1)</math>, לה הוא קרא "פונקציית פאי", אלא שהסימון של לז'נדר הועדף ב[[צרפת]], ובעקבות זאת גם בשאר העולם.
הפונקציה הוגדרה לראשונה על ידי [[לאונרד אוילר]] באמצע המאה ה-18, אך הסימון של ה[[פונקציה]] באות <math>\ \Gamma</math> נכנס לשימוש בעקבות עבודתו של [[לז'נדר]]. [[גאוס]] הציע גרסה מעט שונה של פונקציית גמא, <math>\ \Pi(z) = \Gamma(z+1)</math>, לה הוא קרא "פונקציית פאי", אלא שהסימון של לז'נדר הועדף ב[[צרפת]], ובעקבות זאת גם בשאר העולם.


הפונקציה מוגדרת במחצית הימנית של המישור המרוכב באמצעות ה[[אינטגרל]] <math> \Gamma(z) = \int_0^\infty t^{z-1}\,e^{-t}\,dt</math>.
הפונקציה מוגדרת במחצית הימנית של המישור המרוכב באמצעות ה[[אינטגרל]] <math> \Gamma(z) = \int_0^\infty t^{z-1}\,e^{-t}\,dt</math>.


לפונקציית גמא [[קוטב (אנליזה מרוכבת)|קטבים]] (פשוטים) בנקודות <math>\,z=0,-1,-2,\dots</math> בלבד, ואין לה שורשים. הפונקצייה מקיימת את ה[[משוואה פונקציונלית|משוואה הפונקציונלית]] <math>\ \Gamma(z+1) = z\Gamma(z)</math>, המסבירה את הקשר לפונקציית העצרת, ועוד זהויות פונקציונליות רבות אחרות.
לפונקציית גמא [[קוטב (אנליזה מרוכבת)|קטבים]] (פשוטים) בנקודות <math>\,z=0,-1,-2,\dots</math> בלבד, ואין לה שורשים. הפונקצייה מקיימת את ה[[משוואה פונקציונלית|משוואה הפונקציונלית]] <math>\ \Gamma(z+1) = z\Gamma(z)</math>, המסבירה את הקשר לפונקציית העצרת, ועוד זהויות פונקציונליות רבות אחרות.


== הגדרה ==
== הגדרה ==

פונקציית גמא מוגדרת על ידי ה[[אינטגרל]] הבא:
פונקציית גמא מוגדרת על ידי ה[[אינטגרל]] הבא:
<div style="text-align: center;">
<div style="text-align: center;">
שורה 21: שורה 20:


=== הקשר לפונקציית עצרת ===
=== הקשר לפונקציית עצרת ===
[[תמונה:Gamma plot.svg|שמאל|250px|ממוזער|גרף של פונקציית גמא על הישר הממשי]]
[[קובץ:Gamma plot.svg|שמאל|250px|ממוזער|גרף של פונקציית גמא על הישר הממשי]]


ניתן להראות שעבור [[מספר טבעי|מספרים טבעיים]], פונקציית גמא שווה לפונקציית ה[[עצרת]].
ניתן להראות שעבור [[מספר טבעי|מספרים טבעיים]], פונקציית גמא שווה לפונקציית ה[[עצרת]].
שורה 29: שורה 28:


=== זהויות אחרות ===
=== זהויות אחרות ===

זהות חשובה אחת לפונקציית גמא היא '''נוסחת השיקוף''': <math>\ \Gamma(1-z)\Gamma(z) = {\pi \over \sin \pi z}</math>.
זהות חשובה אחת לפונקציית גמא היא '''נוסחת השיקוף''': <math>\ \Gamma(1-z)\Gamma(z) = {\pi \over \sin \pi z}</math>.


מכאן נובע כי
מכאן נובע כי
<math>\Gamma\left(\frac{1}{2}\right)^2 = {\pi \over \sin \pi/2}=\pi</math>, ולכן <math>\Gamma\left(\frac{1}{2}\right)=\sqrt{\pi}</math>.
<math>\Gamma\left(\frac{1}{2}\right)^2 = {\pi \over \sin \pi/2}=\pi</math>, ולכן <math>\Gamma\left(\frac{1}{2}\right)=\sqrt{\pi}</math>.


שורה 44: שורה 42:
</div>
</div>


[[תמונה:Gamma_abs.png|ממוזער|ימין|240px|גרף של הערך המוחלט של פונקציית גמא במישור המרוכב. <br /> באיור זה ניתן לראות בבירור את הקטבים של הפונקציה]]
[[קובץ:Gamma_abs.png|ממוזער|ימין|240px|גרף של הערך המוחלט של פונקציית גמא במישור המרוכב. <br /> באיור זה ניתן לראות בבירור את הקטבים של הפונקציה]]


לפונקציית גמא יש [[קוטב (אנליזה מרוכבת)|קוטב]] ב <math>\,z=-n</math> לכל <math>\,n</math> טבעי. בנקודה זאת נתון גם ש:
לפונקציית גמא יש [[קוטב (אנליזה מרוכבת)|קוטב]] ב <math>\,z=-n</math> לכל <math>\,n</math> טבעי. בנקודה זאת נתון גם ש:


:<math>\operatorname{Res}(\Gamma,-n)=\frac{(-1)^n}{n!}.</math>
: <math>\operatorname{Res}(\Gamma,-n)=\frac{(-1)^n}{n!}.</math>


המכפלה האינסופית הבאה, כפי שהראה [[קארל ויירשטראס|ויירשטראס]], נכונה לכל <math>\,z</math> מרוכב, אשר אינו שלם אי-חיובי:
המכפלה האינסופית הבאה, כפי שהראה [[קארל ויירשטראס|ויירשטראס]], נכונה לכל <math>\,z</math> מרוכב, אשר אינו שלם אי-חיובי:


:<math>\Gamma(z) = \frac{e^{-\gamma z}}{z} \prod_{n=1}^\infty \left(1 + \frac{z}{n}\right)^{-1} e^{z/n}</math>
: <math>\Gamma(z) = \frac{e^{-\gamma z}}{z} \prod_{n=1}^\infty \left(1 + \frac{z}{n}\right)^{-1} e^{z/n}</math>


כאשר <math>\,\gamma</math> הוא "[[קבוע אוילר]]".
כאשר <math>\,\gamma</math> הוא "[[קבוע אוילר]]".


==משפט בוהר-מולרופ==
==משפט בוהר-מולרופ==
משפט בוהר-מולרופ ([[:en:Bohr–Mollerup theorem|Bohr–Mollerup theorem]]) הוא משפט המאפיין את פונקציית גמא. המשפט קרוי של-שמם של ה[[מתמטיקאי|מתמטיקאים]] ה[[דנמרק|דנים]] [[הארלד בוהר]] ו[[יוהאן מולרופ]] שהוכיחו אותו.


: '''משפט''': פונקציית גמא הממשית המוגדרת לכל <math>\,x>0</math> על ידי <math>\Gamma(x)=\int_0^\infty t^{x-1} e^{-t}\,dt</math> היא הפונקציה היחידה <math>\,f</math> בקרן <math>(0,\infty)</math> המקיימת:
משפט בוהר-מולרופ ([[w:Bohr–Mollerup theorem|Bohr–Mollerup theorem]]) הוא משפט המאפיין את פונקציית גמא. המשפט קרוי של-שמם של ה[[מתמטיקאי|מתמטיקאים]] ה[[דנמרק|דנים]] [[הארלד בוהר]] ו[[יוהאן מולרופ]] שהוכיחו אותו.
:# <math>\,f(1)=1</math>

:'''משפט''': פונקציית גמא הממשית המוגדרת לכל <math>\,x>0</math> על ידי <math>\Gamma(x)=\int_0^\infty t^{x-1} e^{-t}\,dt</math> היא הפונקציה היחידה <math>\,f</math> בקרן <math>(0,\infty)</math> המקיימת:
:#<math>\,f(1)=1</math>
:# <math>f(x+1)=xf(x)\ \mbox{for}\ x>0</math>
:# <math>f(x+1)=xf(x)\ \mbox{for}\ x>0</math>
:# <math>\,f</math> היא [[פונקציה קמורה#פונקציה לוג-קמורה|פונקציה לוג-קמורה]]
:# <math>\,f</math> היא [[פונקציה קמורה#פונקציה לוג-קמורה|פונקציה לוג-קמורה]]


אחת ההוכחות ל[[נוסחת סטירלינג]] משתמשת במשפט זה. במסגרת ההוכחה בונים פונקציה המקיימת את שלושת התנאים במשפט בוהר-מולרפ, ולכן פונקציה זו היא בהכרח פונקציית גמא.
אחת ההוכחות ל[[נוסחת סטירלינג]] משתמשת במשפט זה. במסגרת ההוכחה בונים פונקציה המקיימת את שלושת התנאים במשפט בוהר-מולרפ, ולכן פונקציה זו היא בהכרח פונקציית גמא.

<!-- הערה: דף זה מתורגם מהדף הרוסי בוויקיפדיה הרוסית. אם משהו מבין טוב יותר בנושא, אנא תקנו דברים לא נכונים (אם יש כאלה). -->
<!-- הערה: דף זה מתורגם מהדף הרוסי בוויקיפדיה הרוסית. אם משהו מבין טוב יותר בנושא, אנא תקנו דברים לא נכונים (אם יש כאלה). -->


שורה 73: שורה 70:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://mathworld.wolfram.com/GammaFunction.html פונקציית גמא] באתר Wolfram mathworld
* [http://mathworld.wolfram.com/GammaFunction.html פונקציית גמא] באתר Wolfram mathworld
* [http://functions.wolfram.com/webMathematica/FunctionEvaluation.jsp?name=Gamma מחשבון לפונקציית גמא]
* [http://functions.wolfram.com/webMathematica/FunctionEvaluation.jsp?name=Gamma מחשבון לפונקציית גמא]



גרסה מ־17:10, 14 בספטמבר 2009

פונקציית גמא היא פונקציה מרוכבת מֶ‏רוֹ‏מורפית, המרחיבה את מושג ה"עצרת" לכל המישור המרוכב: לכל מספר טבעי , הפונקציה מקבלת את הערך .

הפונקציה הוגדרה לראשונה על ידי לאונרד אוילר באמצע המאה ה-18, אך הסימון של הפונקציה באות נכנס לשימוש בעקבות עבודתו של לז'נדר. גאוס הציע גרסה מעט שונה של פונקציית גמא, , לה הוא קרא "פונקציית פאי", אלא שהסימון של לז'נדר הועדף בצרפת, ובעקבות זאת גם בשאר העולם.

הפונקציה מוגדרת במחצית הימנית של המישור המרוכב באמצעות האינטגרל .

לפונקציית גמא קטבים (פשוטים) בנקודות בלבד, ואין לה שורשים. הפונקצייה מקיימת את המשוואה הפונקציונלית , המסבירה את הקשר לפונקציית העצרת, ועוד זהויות פונקציונליות רבות אחרות.

הגדרה

פונקציית גמא מוגדרת על ידי האינטגרל הבא:

וזאת לכל המקיים . פונקציה זו מתלכדת עם הפונקציה המוגדרת באמצעות הגבול , המוגדר היטב לכל . משום כך, הפונקציה השניה מהווה המשכה אנליטית של האינטגרל לפונקציה מרומורפית.

תכונות

הקשר לפונקציית עצרת

גרף של פונקציית גמא על הישר הממשי

ניתן להראות שעבור מספרים טבעיים, פונקציית גמא שווה לפונקציית העצרת.

אם הוא חיובי ושלם, אזי , כי על ידי ביצוע אינטגרציה בחלקים, אפשר להראות כי , ומאחר ש- נקבל כי לכל מספר טבעי .

זהויות אחרות

זהות חשובה אחת לפונקציית גמא היא נוסחת השיקוף: .

מכאן נובע כי , ולכן .

זהות חשובה אחרת היא נוסחת הכפל של גאוס:

גרף של הערך המוחלט של פונקציית גמא במישור המרוכב.
באיור זה ניתן לראות בבירור את הקטבים של הפונקציה

לפונקציית גמא יש קוטב ב לכל טבעי. בנקודה זאת נתון גם ש:

המכפלה האינסופית הבאה, כפי שהראה ויירשטראס, נכונה לכל מרוכב, אשר אינו שלם אי-חיובי:

כאשר הוא "קבוע אוילר".

משפט בוהר-מולרופ

משפט בוהר-מולרופ (Bohr–Mollerup theorem) הוא משפט המאפיין את פונקציית גמא. המשפט קרוי של-שמם של המתמטיקאים הדנים הארלד בוהר ויוהאן מולרופ שהוכיחו אותו.

משפט: פונקציית גמא הממשית המוגדרת לכל על ידי היא הפונקציה היחידה בקרן המקיימת:
  1. היא פונקציה לוג-קמורה

אחת ההוכחות לנוסחת סטירלינג משתמשת במשפט זה. במסגרת ההוכחה בונים פונקציה המקיימת את שלושת התנאים במשפט בוהר-מולרפ, ולכן פונקציה זו היא בהכרח פונקציית גמא.


ראו גם

קישורים חיצוניים