חיים גורי

חיים גורי

חיים גורי (נולד ב-9 באוקטובר 1923) הוא משורר, סופר, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי. חתן פרס ביאליק לספרות לשנת 1974, חתן פרס ישראל לשירה לשנת 1988 וחתן פרס סוקולוב.

נמנה עם משוררי דור תש"ח.

חייו ויצירתו

חיים גורי נולד בתל אביב בכ"ט תשרי תרפ"ד (1923)לגילה וישראל גורי. התחנך בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, בחברת-הילדים בקיבוץ בית אלפא, בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה וסיים את הלימודים בבית הספר החקלאי כדורי.

מלחמת העצמאות והשפעתה בשיריו

בשנת 1941 הצטרף גורי לפלמ"ח שהיה באותה תקופה חלק מההגנה. בשנת 1947 שהה בשליחות הארגון במחנות העקורים בהונגריה ופעל שם בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות, על מנת לארגן את ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ. משם עבר לצ'כוסלובקיה ושימש כמפקד קורס הצנחנים של צה"ל בתוך הצבא הצ'כי. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה ("פלוגת ברן") בגדוד השביעי של חטיבת הנגב בקרבות חזית הדרום.

גורי פרסם ספרי שירה שעוסקים בעיקר במלחמות ישראל ובשואה. אחד משיריו הידועים ביותר, "הנה מוטלות גופותינו", נכתב בתקופת מלחמת השחרור לזכרם של חבריו ממחלקת הל"ה, שנפלו בדרכם לגוש עציון הנצור. השיר מעלה על נס את התפיסה המקדשת את ההקרבה למען הכלל.

כתב גם מספר פזמונים ידועים. שניים מהם, "הרעות" ו"באב אל ואד" הפכו לסמל המלחמה על הקמת המדינה. "הרעות", שבוצע במקור על ידי להקת הצ'יזבטרון שנה לאחר פתיחת מלחמת השחרור, נהפך לשיר זיכרון ידוע לזכר הנופלים, והשורה מתוכו "ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר" נהפכה לביטוי שגור לתאור לוחמי תש"ח. "באב אל וואד" נכתב לזכר חבריו שלחמו ונפלו בשיירות האספקה לירושלים באותה המלחמה. פזמונים שלו ושל חיים חפר מאותה התקופה מופעים בספר "משפחת הפלמ"ח".

השפעת השואה בסרטיו ובכתיבתו

השפעת השואה ניכרת היטב בשיריו ובסרטיו של גורי, אף שלא חווה אותה על בשרו. הוא ספג את השפעתו ממנה עוד בהיותו שליח במחנות העקורים, כששוחח ארוכות עם ניצולי השואה שוכני המחנות. מצבם העגום של הניצולים וסיפוריהם על השואה חדרו עמוק לליבו, דבר שהתבטא בהמשך ביצירותיו.

אירוע שהשפיע עליו מאוד היה משפט אייכמן. הוא סקר את המשפט בשנת 1961 כעיתונאי בעיתון "למרחב". הרשימות, בהם הביא את מבטו האישי בהתייחסותו לעדויותיהם הנוראות של ניצולי השואה, כונסו בספר "מול תא הזכוכית".

בשנת 1972 הזמינו אותו חברים מקיבוץ לוחמי הגטאות ליצור סרט עבור מוזיאון השואה שבקיבוץ. אף שלא היה לו ניסיון קודם בתחום, קיבל על עצמו גורי את המשימה, ובעזרת ז'קו ארליך ודוד ברגמן, הוא יצר במשך 13 שנים טרילוגיה תיעודית-היסטורית בנושא:

הסרט הראשון שראה אור ב-1974 נקרא "המכה ה-81". הסרט מתחיל בעליית הנאצים לשלטון ומסתיים בהשמדת היהודים. שם הסרט לקוח מעדותו של אחד משורדי הגטו, שחטף מהנאצים שמונים מכות שוט, אך המכה השמונים ואחת באה לדבריו, כתוצאה מההתעלמות שהייתה בארץ לסיפורי הניצולים.

הסרט השני שראה אור ב-1979 נקרא "הים האחרון". הסרט מתאר את מסעם של ניצולי השואה בדרכם לארץ ישראל בספינות ההעפלה של הפלי"ם, בעלייה בלתי ליגאלית (העפלה).

הסרט השלישי שיצא בשנת 1985, נקרא "פני המרד". הוא עוסק בפנים השונות של ההתנגדות היהודית באירופה – מהפירנאים ועד יערות מינסק.

הסרטים תורגמו לחמש שפות, הוצגו בכל העולם וזכו בפרסים רבים. הסרט הראשון היה אף מועמד לאוסקר, והשני זכה בפרס "נשר הכסף" בצרפת.

פעילות ציבורית

גורי נמנה עם תומכי מפלגת "אחדות העבודה" וכתב בעיתון התנועה, "למרחב".

הוא נטל חלק גם בפעילות ציבורית ופוליטית. בשנת 1967 השתתף בהקמת התנועה למען ארץ ישראל השלמה. בשנות השבעים שימש בתור מתווך לא רשמי בין מנהיגי שלטון המערך לבין ציבור המתנחלים. בשנות התשעים היה ממקימי "הדרך השלישית" כזרם ניצי בתוך מפלגת העבודה. הוא המשיך לתמוך במפלגת העבודה גם לאחר פרישת חבריו ל"דרך השלישית" והקמת המפלגה באותו שם. גורי ממשיך להחזיק בעמדות לאומיות (ימין פוליטי, אך לא חברתי), בהן החזיקה מפלגת "אחדות העבודה" שבראשות יצחק טבנקין.

ב-אוקטובר 2007 מסר את ארכיון כתביו העשיר לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

מספריו

ספרי שירים פרחי אש שירי חותם שושנת הרוחות תנועה למגע מראות גיחזי עד קו נשר משפחת הפלמח (פזמונים עם חיים חפר) איומה מחברות אלול הבא אחרי השירים (שני כרכים) מאוחרים חשבון עובר (שירים 1987-1945) עיבל (2009)

ספרי פרוזה עד עלות השחר מול תא הזכוכית עסקת השוקולד דפים ירושלמיים מי מכיר את יוסף ג'י הספר המשוגע החקירה: סיפור רעואל רשימות מבית היין אני מלחמת אזרחים עם השירה והזמן, דפים מאוטוביוגרפיה ספרותית, שני כרכים, הוצאת מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, 2008.

קישורים חיצוניים

חיים גורי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה" חיים גורי, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:המכון לתרגום
סוג לא תואם [ 1 ] Gouri, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית) הספרים של חיים גורי, באתר "סימניה"

• על חיים גורי הצנחן ראה באתר הצנחנים
• תחנות התרבות של חיים גורי, באתר nrg
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים ניר ברעם, אני חי מחדש חיים שנשכחו ממני, באתר הארץ

יהודה ליטני, מדוע נגזלה ממני הזכות לזעוק מעל דפי עיתוני?, באתר הארץ, 21.12.07

• חיים גורי, איש צעיר נוטל עיפרון או עט בידו, באתר הארץ, 16.4.2008

חיים גורי, ארבע הערות, באתר הארץ, 11.1.08 - הסתייגות של גורי מאחדים מהפרטים שהופיעו במאמרו של ליטני.

• יעקב לזר, משורר הזמן ,הדף הירוק, 31.07.08

חיים גורי, בוא שיר עברי, הילד ליד הקזינו, באתר הארץ, 10/04/09 חיים גורי, הבתים שנכתבו ליד הים, באתר הארץ, 08/04/09 נסים קלדרון, היומנים של חיים גורי, תשוקות ופצעים, באתר הארץ, 22/10/08

• אלי אליהו, הבהוב שעתו היפה, הארץ, 10.4.2009
• ענת זכריה, "עיבל" של חיים גורי לא חס על הקורא, nrg ‏, 15.4.2009
• ניסים קלדרון, הנמר הזקן עוד נושך, ynet ‏, 04.05.09
• שמעון זנדבנק, המלחמה שבנפש, באתר הארץ, 11/05/09
• אגי משעול, אגי משעול בעד חיים גורי, nrg ‏, 16/6/2009
• תבנית:Imdb name
• אריאל הירשפלד, ו' החיבור של חיים גורי, הארץ 21.6.2009
• מרדכי חיימוביץ, אלה ימים רעים, nrg ‏, 14/8/2009
• יחזקאל נפשי קורא מספרו של חיים גורי "עיבל" בגלי צה"ל, יחזקאל נפשי קורא חיים גורי בגלי צה"ל, 2009

משירי חיים גורי

• האזנה לשירי חיים גורי, באתר זמרשת
• "הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ"
• "הַבָּא אַחֲרַי"
• "יְרֻשָּׁה"
• משיריו של חיים גורי באתר שירשת

לקריאה נוספת

• נורית גוברין, "ואני רק אורח הממתין בעברית בתחנה". על חשיבות הכרת בית הוריו של חיים גורי להבנת שירתו. בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ד', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח/2008, עמ' 203 - 210.
• ראובן שהם, בין הנודרים ובין הנדרים : פואטיקה, תמטיקה ורטוריקה ביצירת חיים גורי, קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ז 2006.

שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: ישראל כהן

פרס ביאליק לספרות יפה 1975

הבא: יהודה עמיחי, ישורון קשת