פילוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט משנה: tr:Navarin Kalesi
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת קט'
שורה 45: שורה 45:
על פי המימצאים, חרבה פילוס בשריפה פתאומית בסוף התקופה המיקנית. הראיה להשערה זו הייתה הימצאותם של כלים רבים במקום, אך ללא ממצאים לקיומם של בני אדם שככל הנראה נמלטו כולם בשל השריפה.
על פי המימצאים, חרבה פילוס בשריפה פתאומית בסוף התקופה המיקנית. הראיה להשערה זו הייתה הימצאותם של כלים רבים במקום, אך ללא ממצאים לקיומם של בני אדם שככל הנראה נמלטו כולם בשל השריפה.


[[קטגוריה:ערים ומקומות ביוון העתיקה]]
[[קטגוריה:גאוגרפיה ביוון העתיקה]]
[[קטגוריה:יוון: ערים]]
[[קטגוריה:יוון: ערים]]



גרסה מ־22:15, 3 באוקטובר 2009


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים ריקים [ נפה, שנת מטרופולין, שנת צפיפות, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ מחוז, שנת אוכלוסייה, קידומת, מיקוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פילוס
Πύλος
מדינה / טריטוריה יוון
חבל ארץ פלופונסוס
תאריך ייסוד 1828 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 143.91 קמ"ר
גובה 3 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 5,402 (2021)
קואורדינטות 36°54′44″N 21°41′46″E / 36.9123281°N 21.6960669°E / 36.9123281; 21.6960669
http://www.pylos.gr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פילוסיוונית: Πύλος, באיטלקית: Navarino, נאווארינו) הוא שמם של מפרץ גדול ועיירה בחוף המערבי של חצי האי פלופונסוס, במחוז מסניה שבדרום יוון. העיירה, הנקראת באיטלקית "פילוס וקיו" (Pylos Vecchio), שוכנת בחופו הדרום-מזרחי של המפרץ, והיא בירת הנפה פיליה (Pylia). ב-2001 מנתה אוכלוסייתה 5,402 נפש.

מרחק קילומטרים אחדים מפילוס החדשה, בחופו הצפון-מערבי של המפרץ, שוכנת פילוס העתיקה. עיר זו הייתה פוליס חשובה בתקופה המיקנית, ונזכרת באיליאדה להומרוס כמי שעמדה בראש ברית של תשע ערי חוף במלחמת טרויה. באתר בעיר התגלו מאות לוחות חרס ועליהם טקסטים בכתב יווני עתיק.

מפרץ פילוס, היה זירת שני קרבות חשובים בהיסטוריה של יוון: קרב פילוס, שניטש ב-425 לפנה"ס בין האתונאים לספרטנים, וקרב ים נאווארינו, בין הצי הטורקי לבין ציי בריטניה, צרפת ורוסיה, שניטש ב-1827, במהלך מלחמת העצמאות היוונית.

האתר הארכאולוגי

קארל בלגן היה חופרה הראשון של פילוס. הוא בחר גבעה רמה שעמדה במקום, שם גילה שרידי ארמון עם ממצאים מיקניים רבים, שהביאו אותו למסקנה שמדובר בארמונו של נסטור. מאוחר יותר מצא בלגן באתר מאות לוחות חרס כתובים. הכתב כונה בתחילה כתב מינואי, מכיוון שלוחות דומים לאלו נמצאו בכרתים על ידי סר ארתור אוונס. הכתב כונה גם כתב לינארי ב' ולבסוף כתב מיקני, על שם התקופה והמקום שבהם היה מקובל.

פילוס מוזכרת, הן באיליאדה והן בלוחות החימר, כעומדת בראש ברית של תשע ערי חוף.

על פי המימצאים, חרבה פילוס בשריפה פתאומית בסוף התקופה המיקנית. הראיה להשערה זו הייתה הימצאותם של כלים רבים במקום, אך ללא ממצאים לקיומם של בני אדם שככל הנראה נמלטו כולם בשל השריפה.