קדחת שיגרונית

קדחת שגרונית או קדחת השיגרון (באנגלית: Rheumatic Fever) היא מחלה המערבת מערכות שונות בגוף וקשורה ככל הנראה בתהליך מחלת חיסון עצמי. המחלה הייתה שכיחה בעבר אך כיום הפכה להיות נדירה במדינות העולם המערבי. עם זאת, היא ממשיכה להיות מחלה שכיחה במדינות מתפתחות ומהווה עדיין סיבה חשובה למחלות לב נרכשות.

אטיולוגיה (הופעת המחלה)

חיידק מסוג סטרפטוקוקוס

המחלה הראשונית וההתקפים החוזרים של המחלה מופיעים לאחר זיהום בדרכי האוויר העליונות, לרוב זיהום של הגרון, בחיידק מסוג סטרפטוקוקוס בטא-המוליטי מקבוצה A. הופעת המחלה תלויה גם בגורם המאכסן וככל הנראה קיימת נטייה מוקדמת גנטית וקשר ל-HLA מסוג מסוים.

אפידמיולוגיה

המחלה מהווה כ-0.3% מהמקרים של זיהום סטרפטוקוקלי. המחלה יכולה להופיע בכל גיל אך שכיח למצוא אותה בגילאי 5-15 שנה. המחלה נוטה להופיע בחורף וקיימת נטייה משפחתית. גברים ונשים מושפעים באותה מידה. המחלה שכיחה יותר באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וכן באנשים המתגוררים בסביבות צפופות.

אבחנה

אבחנת המחלה מתבססת על קריטריונים על שם ג'ונס (Jones Criteria):

קריטריונים עיקריים:

• פוליארתריטיס מגרטורית - דלקת פרקים נודדת המערבת יותר ממפרק אחד. התלונות המפרקיות מופיעות ב-75% מהחולים. המפרקים הגדולים נוטים להיות מעורבים. דלקת המפרקים נודדת ומופיעה בצורה אסימטרית. היא נוטה להחלים עצמונית גם ללא טיפול והתלונות המפרקיות נוטות לחלוף כעבור 3-4 שבועות בעוד שתחת טיפול התלונות חולפות תוך 24 שעות.
• קרדיטיס - דלקת של שריר הלב. החמורה בתלונות המלוות את המחלה. מופיעה אצל 50-60% מהחולים החווים התקף ראשון. הדלקת מערבת את כל שכבות הלב (פנקרדיטיס) ויכולה להתבטא בפגיעה בתפקוד המסתמי של הלב.
• מחולית על שם סיידנהם (Sydenham Chorea) - מופיעה ב-10-15% מהחולים. משפיעה בעיקר על הנשים. יכולה להיות סימן יחיד לפעילות המחלה. התופעה מאפיינת בתנועות לא רצוניות, מהירות וחסרות מטרה.
• קשריות תת-עוריות (Subcutaneous nodules) - נפיחויות עגולות, קשות ולא כואבות המופיעות לרוב מעל משטחים גרמיים. מופיעות אצל 1% מהחולים.
• אריתמה מרגינטום (Erythema Marginatum) - פריחה אופיינית של המחלה המופיעה ב-3% מהחולים. פריחה לא מגרדת המופיעה לרוב על הגו ואזורים פנימיים של הגפיים.

קריטריונים משניים:

• חום - מופיע לרוב בהתקף חריף. חסר בנוכחות מחולית.
• ארתרלגיה - כאבי מפרק.
• הארכת מקטע PR באק"ג
• בדיקות מעבדה - שקיעת דם מוחשת ועלייה ב-חלבון מגיב C.

יש צורך בעדות לזיהום סטרפטוקוקלי אשר יכולה להיות מוכחת באמצעות תרבית חיובית מהלוע או עלייה בנוגדני ASO.

לשם אבחנה יש צורך בשני קריטריונים עיקריים או קריטריון עיקרי אחד ובנוסף שני קריטריונים מישניים.

טיפול

• כאשר מופיעה קרדיטיס יש להמליץ על מנוחה.
• יש לטפל בזיהום הסטרפטוקוקלי באנטיביוטיקה מתאימה.
• בחולים עם תלונות מפרקיות או בקרדיטיס ללא פגיעה בתפקוד הלבבי יש לתת אספירין.
• סטרואידים ניתנים כאשר הקרדיטיס מלווה באי ספיקת לב או בקרדיומגליה (הגדלת הלב). בזמן הגמילה מסטרואידים יש להוסיף אספירין לטיפול. כאשר יש פגיעה בתפקוד הלבבי, יש לשקול מתן משתנים ודיגוקסין ובמקרים קשים אף לשקול ניתוח להחלפת המסתם הפגוע.
• הטיפול במחולית היא באמצעות כלורופרומזין, ברביטורטים או בהלידול. לטיפול תופעות לוואי קשות.

פרוגנוזה

ישנה שכיחות גבוה של הישנות המחלה ולרוב ההתקפים מחקים את ההתקף הראשוני. בשנה הראשונה אחרי ההתקף הראשון מתרחשים מרבית ההתקפים החוזרים. המחלה גורמת לנזק קבוע בלב בפחות מ-30% מהחולים.