פרידריכשטראסה – הבדלי גרסאות
מ הגהה קלה |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:Friedrichstraße Unter den Linden Berlin.jpg|ממוזער|מבט מפרידריכשטראסה לכיוון [[אונטר דן לינדן]]]] |
[[קובץ:Friedrichstraße Unter den Linden Berlin.jpg|ממוזער|מבט מפרידריכשטראסה לכיוון [[אונטר דן לינדן]]]] |
||
'''פרידריכשטראסה''' ( |
'''פרידריכשטראסה''' (מ[[גרמנית]]: '''Friedrichstraße''', "רחוב פרידריך") הוא אחד ממרכזי התרבות ו[[מרכז קניות|הקניות]] של [[ברלין]] והרחוב המרכזי של [[רובע פרידריך]] (Friedrichstadt). הרחוב נקרא על שמו של ה[[נסיך בוחר|נסיך הבוחר]] [[פרידריך הראשון מלך פרוסיה|פרידריך השלישי]], שליט [[ברנדנבורג]], ששלט בין השנים [[1688]]–[[1713]] ובשנת [[1701]] הוכתר גם כ[[מלכי פרוסיה|מלך בפרוסיה]]. |
||
==מיקום== |
==מיקום== |
||
הרחוב נמשך מחלקו הצפוני של |
הרחוב נמשך מחלקו הצפוני של [[מיטה (רובע)|רובע מיטה]] (שמצפון לו נקרא הרחוב שוסה-שטראסה), ועד ל-Hallesches Tor (מיקום אחד מ[[שער (מבנה)|שעריה]] של חומת ברלין העתיקה, שאינה עוד) ברובע [[קרויצברג]]. בשל היותו ציר צפון-דרום יוצר הרחוב [[צומת|צמתים]] חשובים עם צירי מזרח-מערב בעיר, ובייחוד עם רחוב לייפציג (Leipziger Straße) ו[[אונטר דן לינדן]]. קו U6 של [[הרכבת התחתית של ברלין]] עובר מתחת לרחוב. במהלך [[המלחמה הקרה]] חצתה [[חומת ברלין]] את הרחוב לשניים, בנקודה שנודעה בשם [[צ'ק פוינט צ'ארלי]]. כרחוב הקניות המסורתי של מרכז ברלין, מצוי פרידריכשטראסה שלושה רחובות ממזרח לרחוב וילהלם (Wilhelmstrasse), במקביל ללב ההיסטורי שבו שכנו עד [[1945]] בנייני הממשל. |
||
==בתקופת המלחמה הקרה== |
==בתקופת המלחמה הקרה== |
||
הרחוב ניזוק קשות במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ונבנה מחדש רק בחלקו לאחר חלוקת העיר. האזור שנותר במערב ברלין שוקם חלקית כרחוב מגורים; בסוף שנות |
הרחוב ניזוק קשות במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ונבנה מחדש רק בחלקו לאחר חלוקת העיר. האזור שנותר במערב ברלין שוקם חלקית כרחוב מגורים; בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נהרסו השרידים האחרונים של כיכר בל-אליאנס (Belle-Alliance-Platz), בקצה הרחוב, שמה של הכיכר שונה לכיכר מהרינג (Mehringplatz) ונבנו בה משרדים ו[[שיכון|שיכונים מבטון]]. למרות מיקומו המרכזי, האזור נותר [[עוני|עני]] יחסית. |
||
באזור שנותר במזרח ברלין |
באזור שנותר במזרח ברלין התקבלו תוכניות להרחבת הכביש לארבעה נתיבים (כפי שנעשה ב[[רחוב לייפציג]]); [[מלון אונטר דן לינדן]] (שנהרס ב-[[2006]]) ובניין לינדנקורסו (Lindencorso; נהרס ב-[[1991]]) היו שני המבנים היחידים שנבנו בתקופה זו מתוך התחשבות בתכנית ההרחבה של הרחוב. [[גרנד הוטל ברלין]], מלון חמשת הכוכבים הטוב ביותר במזרח גרמניה, נבנה מול מלון אונטר דן לינדן ב-[[1987]]. |
||
תוכניות אחרות הועלו לבנייה מחדש של הרחוב, ובעת [[איחוד גרמניה]] ב-[[1990]] |
תוכניות אחרות הועלו לבנייה מחדש של הרחוב, ובעת [[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|איחוד גרמניה]] ב-[[1990]] הייתה הבנייה בעיצומה, אך מכיוון שנעשתה בשיטת ה[[בנייה טרומית|בנייה הטרומית]] שהייתה שלטת במזרח גרמניה, היא הופסקה, והמבנים שטרם הושלמו נהרסו. הקזינו של ברלין, למשל, שבנייתו הושלמה, נהרס ב-[[1994]]. |
||
פרידריכשטראסה נבנה מחדש במהלך שנות |
פרידריכשטראסה נבנה מחדש במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], ונחשב אז לפרויקט הבנייה הגדול בעיר. כמה [[אדריכל]]ים נודעים תרמו לתכניות הבנייה, בהם [[ג'ן נובל]], שתכנן את בניין ה[[כלבו]] [[גלרי לאפאייט]], ו[[פיליפ ג'ונסון]], שתכנן את מרכז העסקים האמריקני בצ'ק פוינט צ'ארלי. התכניות התקבלו בתגובות מעורבות, אך הרחוב הפך מחדש ליעד קניות פופולארי. |
||
במהלך המלחמה הקרה וחלוקת ברלין |
במהלך המלחמה הקרה וחלוקת ברלין שימשה תחנת הרכבת התחתית פרידריכשטראסה, על אף שהייתה ממוקמת בחלק המזרחי של העיר, שניים מקווי [[רכבת אס-באהן בברלין]] שעברו במערב העיר, כמו גם את קו הרכבת התחתית U6. התחנות שימשו כנקודות מעבר בקווים אלה, ורכבות עצרו בהן, למרות שכל שאר התחנות של אותם קווים במזרח העיר נותרו כתחנות רפאים ונאטמו, כך שהרכבות יכלו רק לחלוף דרכן מבלי לעצור. בתחנת פרידריכשטראסה יכלו נוסעים ממערב ברלין לעבור מרציף אחד למשנהו, אך לא יכלו לצאת מהתחנה לרחוב ללא המסמכים המתאימים. חלק זה של התחנה היה נתון תחת אבטחה כבדה, והיה מנותק לחלוטין מהחלק הקטן יותר של התחנה ששימש את קווי האס-באהן. |
||
==אישים שהתגוררו בפרידריכשטראסה== |
==אישים שהתגוררו בפרידריכשטראסה== |
גרסה מ־16:35, 8 באוקטובר 2009
פרידריכשטראסה (מגרמנית: Friedrichstraße, "רחוב פרידריך") הוא אחד ממרכזי התרבות והקניות של ברלין והרחוב המרכזי של רובע פרידריך (Friedrichstadt). הרחוב נקרא על שמו של הנסיך הבוחר פרידריך השלישי, שליט ברנדנבורג, ששלט בין השנים 1688–1713 ובשנת 1701 הוכתר גם כמלך בפרוסיה.
מיקום
הרחוב נמשך מחלקו הצפוני של רובע מיטה (שמצפון לו נקרא הרחוב שוסה-שטראסה), ועד ל-Hallesches Tor (מיקום אחד משעריה של חומת ברלין העתיקה, שאינה עוד) ברובע קרויצברג. בשל היותו ציר צפון-דרום יוצר הרחוב צמתים חשובים עם צירי מזרח-מערב בעיר, ובייחוד עם רחוב לייפציג (Leipziger Straße) ואונטר דן לינדן. קו U6 של הרכבת התחתית של ברלין עובר מתחת לרחוב. במהלך המלחמה הקרה חצתה חומת ברלין את הרחוב לשניים, בנקודה שנודעה בשם צ'ק פוינט צ'ארלי. כרחוב הקניות המסורתי של מרכז ברלין, מצוי פרידריכשטראסה שלושה רחובות ממזרח לרחוב וילהלם (Wilhelmstrasse), במקביל ללב ההיסטורי שבו שכנו עד 1945 בנייני הממשל.
בתקופת המלחמה הקרה
הרחוב ניזוק קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, ונבנה מחדש רק בחלקו לאחר חלוקת העיר. האזור שנותר במערב ברלין שוקם חלקית כרחוב מגורים; בסוף שנות ה-60 נהרסו השרידים האחרונים של כיכר בל-אליאנס (Belle-Alliance-Platz), בקצה הרחוב, שמה של הכיכר שונה לכיכר מהרינג (Mehringplatz) ונבנו בה משרדים ושיכונים מבטון. למרות מיקומו המרכזי, האזור נותר עני יחסית.
באזור שנותר במזרח ברלין התקבלו תוכניות להרחבת הכביש לארבעה נתיבים (כפי שנעשה ברחוב לייפציג); מלון אונטר דן לינדן (שנהרס ב-2006) ובניין לינדנקורסו (Lindencorso; נהרס ב-1991) היו שני המבנים היחידים שנבנו בתקופה זו מתוך התחשבות בתכנית ההרחבה של הרחוב. גרנד הוטל ברלין, מלון חמשת הכוכבים הטוב ביותר במזרח גרמניה, נבנה מול מלון אונטר דן לינדן ב-1987.
תוכניות אחרות הועלו לבנייה מחדש של הרחוב, ובעת איחוד גרמניה ב-1990 הייתה הבנייה בעיצומה, אך מכיוון שנעשתה בשיטת הבנייה הטרומית שהייתה שלטת במזרח גרמניה, היא הופסקה, והמבנים שטרם הושלמו נהרסו. הקזינו של ברלין, למשל, שבנייתו הושלמה, נהרס ב-1994.
פרידריכשטראסה נבנה מחדש במהלך שנות ה-90, ונחשב אז לפרויקט הבנייה הגדול בעיר. כמה אדריכלים נודעים תרמו לתכניות הבנייה, בהם ג'ן נובל, שתכנן את בניין הכלבו גלרי לאפאייט, ופיליפ ג'ונסון, שתכנן את מרכז העסקים האמריקני בצ'ק פוינט צ'ארלי. התכניות התקבלו בתגובות מעורבות, אך הרחוב הפך מחדש ליעד קניות פופולארי.
במהלך המלחמה הקרה וחלוקת ברלין שימשה תחנת הרכבת התחתית פרידריכשטראסה, על אף שהייתה ממוקמת בחלק המזרחי של העיר, שניים מקווי רכבת אס-באהן בברלין שעברו במערב העיר, כמו גם את קו הרכבת התחתית U6. התחנות שימשו כנקודות מעבר בקווים אלה, ורכבות עצרו בהן, למרות שכל שאר התחנות של אותם קווים במזרח העיר נותרו כתחנות רפאים ונאטמו, כך שהרכבות יכלו רק לחלוף דרכן מבלי לעצור. בתחנת פרידריכשטראסה יכלו נוסעים ממערב ברלין לעבור מרציף אחד למשנהו, אך לא יכלו לצאת מהתחנה לרחוב ללא המסמכים המתאימים. חלק זה של התחנה היה נתון תחת אבטחה כבדה, והיה מנותק לחלוטין מהחלק הקטן יותר של התחנה ששימש את קווי האס-באהן.
אישים שהתגוררו בפרידריכשטראסה
- אלכסנדר פון הומבולדט שכר את בית מס' 139 בשנת 1800.
- נפוליאון בונפרטה בילה ב-1806 "ליל שעשועים" עם שלושה מבני לוויתו בביתה של המאדאם ברנרד במס' 63.
- קארל פרידריך שינקל התגורר לתקופה קצרה ב-1809 בבית מס' 99.
- יוהאן גוטליב פיכטה, בזמן שכיהן כרקטור אוניברסיטת הומבולדט בין השנים 1811-1814 התגורר בבית מס' 139/141.
- רחל ורנהגן הפעילה את הסלון הספרותי הנודע שלה בין השנים 1819-1827 בפינת פרנצוזישה שטראסה.
- אדלברט פון שאמיסו התגורר עד למותו בשנת 1838 בבית מס' 208.
- פרידריך אנגלס התגורר במהלך שירותו הצבאי בפינת דורותנשטראסה.
- תאודור פונטאנה עבד בשנים 1898-1899 ב"בית המרקחת הפולני" בבית מס' 153.
- מקס ריינהרדט התגורר בבית מס' 134 כשעבד כשחקן בברלין.
קישורים חיצוניים