עג'מי – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: הוספת כוכבית; |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
* [http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=7233 שכונת עג'מי באתר ArchNet] |
* [http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=7233 שכונת עג'מי באתר ArchNet] |
||
* ליאת אברהם, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=18687 שכונת עג'מי], הספריה הוירטואלית של מט"ח |
* ליאת אברהם, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=18687 שכונת עג'מי], הספריה הוירטואלית של מט"ח |
||
{{הארץ|נועה קושרק|תושבי עג'מי ביפו יקבלו את הים בחזרה|1044767|09/12/08}} |
* {{הארץ|נועה קושרק|תושבי עג'מי ביפו יקבלו את הים בחזרה|1044767|09/12/08}} |
||
{{coord|32.0449634|N|34.7500428|E|type:landmark|display=title}} |
{{coord|32.0449634|N|34.7500428|E|type:landmark|display=title}} |
||
{{מיקום מפורט בישראל/הכנה|שם=עג'מי|רוחב=32.0449634|אורך=34.7500428|כותרת=כן}} |
{{מיקום מפורט בישראל/הכנה|שם=עג'מי|רוחב=32.0449634|אורך=34.7500428|כותרת=כן}} |
||
גרסה מ־03:28, 10 באוקטובר 2009
שכונת עג'מי היא שכונה ותיקה ביפו. מלבד רחוב יפת רוב הרחובות בשכונה צרים והבתים בה בנויים בצפיפות רבה. בשכונה שוכנים בתים עתיקים רבים, שנבנו בתקופת האימפריה העות'מאנית, ולצידם בתים חדשים. בשכונה כיום רוב ערבי ולצידם מיעוט של תושבים יהודים.
גבולות השכונה
הרחוב הראשי של השכונה הוא רחוב יפת - רחוב אל-חילווה החוצה אותה מצפון לדרום. הרחוב עמוס בחנויות ובמסעדות. השכונה גובלת בצפון ביפו העתיקה (אם כי יש המגדירים את גבולה הצפוני דרומה משם, ברחוב שערי ניקנור), בדרום בשכונת גבעת עלייה, במזרח בשכונת צהלון, ובמערב בים התיכון.
היסטוריה
השכונה נקראת על שמו של איברהים אל-עג'מי, שנמנה לפי המסורת המוסלמית על בני לוויתו של מוחמד. קברו של אל-עג'מי שוכן לפי המסורת בדרומה של השכונה, ובמאה ה-19 הוקם מסגד עג'מי במקום. שכונת עג'מי קמה באמצע המאה ה-19 על ידי ערבים מארונים אמידים, שהקימו את רחובותיה במקביל לחוף הים, ובנו בה כנסייה ואת מנזר אנטוניוס הקדוש. בתי המגורים בשכונה נבנו מכורכר והוקפו בחצרות. יכולתם הכלכלית של תושבי המקום ניכרה בסגנון הבנייה.
בתחילת המאה ה-20 התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. במלחמת העולם הראשונה ולאחריה, רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, ובשנות ה-30 התפשט סגנון הבנייה של הסגנון הבינלאומי מתל אביב לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת גבעת עלייה מדרום.
לאחר מלחמת העצמאות התיישבו עולים חדשים וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. בשנות ה-50 הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. בנוסף לכך, החל מ-1975 היה חוף ימה של השכונה לאתר סילוק פסולת בניין, ועד מהרה קם במקום תל בגובה של כ-15 מטר, אשר ניתק את השכונה מהים. רק בשנות ה-80 הכירה עיריית תל אביב בערכיה ההיסטוריים והאדריכליים של עג'מי ונוסחה תוכנית שימור. כיום השכונה נחשבת לאזור פופולארי וכמוקד משיכה לאוכלוסייה אמידה, אך עדיין רבים בה המגרשים הריקים, זכר לימיה הקשים.
אתרים ובניינים חשובים בשכונה
- הבית הירוק - הבית היה ביתם של משפחת אל-חאג' האמידה עד 1948. כיום הוא משמש את בית הדין הצבאי ואת הפרקליטות הצבאית.
- בניין האגודה למען ערביי יפו.
- כנסיית גאורגיוס הקדוש - כנסייה יוונית-אורתודוקסית.
- בית הקהילה המשיחית.
- כנסיית אנטוניוס הקדוש - כנסייה קתולית פרנציסקנית ולצידה שוכן תיכון טרה סנטה.
- מנזר אנטוניוס הקדוש אשר הוקם על ידי נוצרים הכנסייה המרונית מלבנון.
- מנזר אנטוניוס הקדוש הקופטי.
- שבט הצופים האורתודוקסי.
- כיכר חג' כחיל.
- מגדל המים.
- מדרון יפו - או כפי שיקרא "פארק אל-עג'מי"
קישורים חיצוניים
- אודות שכונת עג'מי באתר עיריית תל אביב
- שכונת עג'מי באתר ArchNet
- ליאת אברהם, שכונת עג'מי, הספריה הוירטואלית של מט"ח
נועה קושרק, תושבי עג'מי ביפו יקבלו את הים בחזרה, באתר הארץ, 09/12/08
