שאול ליברמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שניונת (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
הישגו הגדול והמוכר ביותר הוא ההדרת ה[[תוספתא]] ופירושה. מהדורתו ופירושיו הם [[נכסי צאן ברזל|נכס צאן ברזל]] של המחקר התלמודי. בנוסף יש לציין את מחקריו פורצי הדרך ב[[תלמוד ירושלמי]].
הישגו הגדול והמוכר ביותר הוא ההדרת ה[[תוספתא]] ופירושה. מהדורתו ופירושיו הם [[נכסי צאן ברזל|נכס צאן ברזל]] של המחקר התלמודי. בנוסף יש לציין את מחקריו פורצי הדרך ב[[תלמוד ירושלמי]].


אשתו השנייה של ליברמן הייתה יהודית בר-אילן, בתו של הרב [[מאיר בר-אילן]]. אשתו הראשונה, רחל, הייתה נכדתו של ר' [[ירוחם יהודה ליב פרלמן]], ה"גדול ממינסק", שהיה מגדולי דורו, בת חתנו, הרב אליעזר רבינוביץ, רבה של מינסק. לליברמן היה אח יחיד בשם מאיר ליברמן (2004-1907) אשר היה בן-בית אצל הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]], בעל ה"אחיעזר", הרב [[אברהם ישעיה קרליץ]], בעל ה"חזון איש" והרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] - הרב מבריסק.
אשתו הראשונה, רחל, הייתה נכדתו של ר' [[ירוחם יהודה ליב פרלמן]], ה"גדול ממינסק", שהיה מגדולי דורו, בת חתנו, הרב אליעזר רבינוביץ, רבה של מינסק. אשתו השנייה של ליברמן הייתה יהודית בר-אילן, בתו של הרב [[מאיר בר-אילן]]. לליברמן היה אח יחיד בשם מאיר ליברמן (2004-1907) אשר היה בן-בית אצל הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]], בעל ה"אחיעזר", הרב [[אברהם ישעיה קרליץ]], בעל ה"חזון איש" והרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] - הרב מבריסק.


על שמו בניין [[בית המדרש]] של [[המכון הגבוה לתורה|מכון הגבוה לתורה]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].
על שמו בניין [[בית המדרש]] של [[המכון הגבוה לתורה|מכון הגבוה לתורה]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].

גרסה מ־07:17, 11 באוקטובר 2009

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרמ"ח, 1898 - ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) - מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957 ופרס הארווי לשנת 1976.

תולדות חייו

נולד במוטול (מוטילי) בבלארוס, לרב משה ולאמו, בתו של הרב שאול קצנלנבוגן שעל שמו הוא נקרא, ובצעירותו למד בישיבות מלץ וסלבודקה, וכן עם בן דודנו החזון איש (אמו ואם החזון איש היו אחיות), הוסמך לרבנות ונודע בכינוי "העילוי ממוטילי". אח סבתו מצד אביו היה הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים - רבה של לומז'ה, מחבר שו"ת "דברי מלכיאל" ומגדולי המשיבים בדורו, אשר אף הוא היה יליד מוטול, ואבי-סבו מצד אביו היה אב"ד קלין ובעל "קרן אורה". בשנת 1920 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קייב, לאחר מכן המשיך את לימודיו בננסי עד עלייתו ארצה בשנת 1927.

ליברמן התיישב בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1931 התמנה למרצה. בין השנים 1935 - 1940 עמד בראש המכון לחקר התלמוד ע"ש הארי פישל בשכונת הבוכרים בירושלים אליו הוזמן ע"י ידידו הרא"יה קוק. כן לימד בבית המדרש של תנועת המזרחי.

בשנת 1940 קיבל משרה בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, שם התמנה לפרופסור ולאחר מספר שנים שירת כרקטור המוסד. הסכמתו לעבוד במוסד קונסרבטיבי הביאה לביקורת עליו מצד החרדים, אף שהוא עצמו הקפיד על אורח חיים אורתודוכסי ואף הטיף לו בבית המדרש. ב-1957 התעוררה סערה ציבורית כאשר הרב משולם ראטה סירב לקבל ביחד עם ליברמן את פרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשל כך ובשל מחאת הרבנים האורתודוכסיים באמריקה, ויתר ליברמן על הפרס [1]. הרבי מלובביץ', לעומת זאת, התבטא שכל עוד שאול ליברמן מכהן בבית המדרש לרבנים מותר לעבוד שם.[דרוש מקור]

הישגו הגדול והמוכר ביותר הוא ההדרת התוספתא ופירושה. מהדורתו ופירושיו הם נכס צאן ברזל של המחקר התלמודי. בנוסף יש לציין את מחקריו פורצי הדרך בתלמוד ירושלמי.

אשתו הראשונה, רחל, הייתה נכדתו של ר' ירוחם יהודה ליב פרלמן, ה"גדול ממינסק", שהיה מגדולי דורו, בת חתנו, הרב אליעזר רבינוביץ, רבה של מינסק. אשתו השנייה של ליברמן הייתה יהודית בר-אילן, בתו של הרב מאיר בר-אילן. לליברמן היה אח יחיד בשם מאיר ליברמן (2004-1907) אשר היה בן-בית אצל הרב חיים עוזר גרודזינסקי, בעל ה"אחיעזר", הרב אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה"חזון איש" והרב יצחק זאב סולובייצ'יק - הרב מבריסק.

על שמו בניין בית המדרש של מכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.

מספריו וכתביו (הקישורים מאתר היברובוקס)

לקריאה נוספת

  • Saul Lieberman: The Man and His Work: The Man and his work, Eliyahu J. Schochet and Solomon Spiro, New York, New York : The Jewish Theological Seminary of America, 2005
  • Saul Lieberman and the Orthodox, Marc Shapiro, University of Scranton Press, 2006

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שאול ליברמן והתנועה האורתודוקסית, הרהורים, 26 בינואר 2006. הבלוג מתייחס לספר של Marc Shapiro