דב בער פרידמן

הרב דוב בער פרידמן

דב בער פרידמן (שמו ברומניה: Dov Beer Friedman)‏ 1815 - 1877, י"ג בכסלו תרל"ו, רב חסידי בחוש ובסקולן.

דב בער היה הבן השלישי של האדמו"ר ישראל פרידמן מרוז'ין והתחתן עם בתו של הצדיק מרדכי מצ'רנוביל. ב-1851 היה לאדמו"ר של העיר חוש, ברומניה ובהמשך עבר לסקולן (Sculeni) ולאחר מכן ללאובה - Leova. בשנים 1866 - 1869 עבר מהפך רעיוני שבסופו עבר לצ'רנוביץ והצטרף לתנועת ההשכלה ודעותיו התפרסמו בעיתונות התקופה. בלחץ בני משפחתו והאדמו"ר חיים הלברשטם, החליט לבסוף לפרסם הצהרה שבה חזר בתשובה ועבר לגור אצל אחיו, בסדיגורה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים וחי בבדידות עד מותו.

פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות החסידות. דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר. אחרי פטירת אביו וישיבה קצרה עם אחיו באחוזת אביהם בפאטיק, נסע לנסיכות מולדובה לכהן כאדמו"ר בעיר חוש. יחד עמו נסע למולדובה אחיו, רבי מנחם נחום פרידמן, מייסד חסידות שטפנשט.

עם מות אחיו זה, ב-1869, החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני דיכאון קלים, ששבמהלכו ניהל שיחות אמונה עמוקות עם פקיד הדואר המקומי שהיה נוצרי. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח.

עם הזמן גונב חשש ללב אשתו שמא הולך בעלה להמיר את דתו, ומתוקף הזמנה דחופה ששיגרה לאחיה - אדמו"רי חסידות צ'רנוביל, הזדרזו ובאו ללאובה, נטלוהו עמם בעגלה, ונסעו עמו למרות רצונו לסדיגורא, לבית אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.

יצחק רפאל, בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד ישו להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה בהמרת דתו של רבי דב בער. משכילי צ'רנוביץ, הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מבבל.

מכתב זה עורר הדים רבים. חסידי צאנז ובראשם רבי חיים מצאנז תקפו בחריפות, במכתבים ובספרים רבים, את חסידי רוז'ין כולם, בראותם במקרה זה פרט שבא ללמד על הכלל. אחיו של רבי דב בער, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עמד והכריז בבית מדרשו שאל לראות במעשי אחיו דרך חדשה בעבודת האל, והוא גינה את המעשה. אחרי מאמצים רבים מצד משפחתו, הצליחו להפגיש את דב בער עם אחיינו, יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, שחיבבו מאוד, ובהשפעתו החליט לחזור לסדיגורא. הוא התקבל בשמחה רבה על ידי החסידים, שגדוליהם נהרו לשולחן שערך בשבת הראשונה לשובו.

קישורים חיצוניים

• ר' ברני'ו - בנו של ר' ישראל מרוזין, באתר "עצור כאן חושבים".
• יאיר שלג, איזכור פרשת דוב בער מליווא בתוך סקירת הספר "נאחז בסבך - פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות" מאת דוד אסף, באתר הארץ.

לקריאה נוספת

• "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", מאת ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
• הארץ און ליין - זה קרה במשפחות הכי טובות
• יצחק אבן, מחלוקת סנז וסדיגורה, ניו יורק תרע"ו.
• הורודוצקי, החסידות והחסידים, ג, עמ' קכד-קנד.
• יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, עמ' 248-260.
• דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 26-28, 458-459. (ועוד ספר שלם שעומד לצאת לאור בקרוב).

תקופת חייו של הרב דב בער פרידמן על ציר הזמן
ציר הזמן