באזאר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''באזאר''' (בכתב לטיני: '''Bazzar'''; ב[[טורקית]] וב[[טטרית]]: '''pazar'''; ב[[פרסית]]: '''بازار''') הוא מונח שמקורו בשפה ה[[פרסית]] של תקופת [[האימפריה הסאסאנית]], המציין מקום מפגש שבו התנהל [[סחר חליפין]] בין-[[שבט]]י, או מקטע מיישוב שבו מתנהלים בקביעות חיי מסחר והמכיל בתי מסחר בתחומים שונים‏‏.{{הערה|‏Yule, Henry, Sir. Hobson-Jobson: A glossary of colloquial Anglo-Indian words and phrases, and of kindred terms, etymological, historical, geographical and discursive. New ed. edited by William Crooke, B.A. London: J. Murray, 1903.< http://dsal.uchicago.edu >30/10/2009.‏}}
'''באזאר''' (בכתב לטיני: '''Bazzar'''; ב[[טורקית]] וב[[טטרית]]: '''pazar'''; ב[[פרסית]]: '''بازار''') הוא מונח שמקורו בשפה ה[[פרסית]] של תקופת [[האימפריה הסאסאנית]], המציין מקום מפגש שבו התנהל [[סחר חליפין]] בין-[[שבט]]י, או מקטע מיישוב שבו מתנהלים בקביעות חיי מסחר והמכיל בתי מסחר בתחומים שונים‏‏.{{הערה|‏Yule, Henry, Sir. Hobson-Jobson: A glossary of colloquial Anglo-Indian words and phrases, and of kindred terms, etymological, historical, geographical and discursive. New ed. edited by William Crooke, B.A. London: J. Murray, 1903.< http://dsal.uchicago.edu >30/10/2009.‏}}


מאוחר יותר, הופץ השימוש במילה גם לשטחי [[האימפריה המוסלמית]] וספיחיה, [[האימפריה העות'מאנית]] ודרכן לכל האזורים אשר היו נתונים לשליטתן בזמן כזה או אחר. הביטוי הפך להיות חלק מ[[הפולקלור]] בישויות אילו ולמשל ב[[סיפורי אלף לילה ולילה]], חלק מהשתלשלות העלילות, מתרחש בבאזאר, שהוא גם מקום מפגש לקבוצות חברתיות כאלו ואחרות.
בחלק מן המקרים, התפתח מסביב לאתר ששימש כבאזאר מקום יישוב, אשר שמו נגזר מהייעוד המקורי. דוגמא לכך היא העיר [[פאזארדז'יק]] ב[[בולגריה]]. חלק מהבאזארים הקדומים נותרו פעילים גם בימינו; לדוגמא: [[הבזאר הגדול]] שבעיר [[איסטנבול]] ב[[טורקיה]], והבאזאר בעיר [[ביטולה]] שב[[מקדוניה]]. ברבות השנים הפך השימוש במילה לבינלאומי ומציין ירידי מכירות של מוצרים משומשים, או תיאור של שווקים באיזור [[המזרח הקרוב]].

בחלק מן המקרים, התפתח מסביב לאתר ששימש כבאזאר מקום יישוב, אשר שמו נגזר מהייעוד המקורי. דוגמא לכך היא העיר [[פאזארדז'יק]] ב[[בולגריה]].
בערים גדולות התפתח הבזאר לכדי רובע שלם מהעיר ובערים קטנות יותר, היה זה רחוב ארוך ובו חנויות שונות. במשך השנים התפתחה [[ארכיטקטורה]] יחודית לבזארים, הם נבנו מקורים עם שערי קשתות למעבר בין החלקים השונים וכן לכניסה והיציאה מהמתחם.

חלק מהבאזארים הקדומים נותרו פעילים גם בימינו; לדוגמא: [[הבזאר הגדול]] שבעיר [[איסטנבול]] ב[[טורקיה]], והבאזאר בעיר [[ביטולה]] שב[[מקדוניה]]. ברבות השנים הפך השימוש במילה לבינלאומי ומציין ירידי מכירות של מוצרים משומשים, או תיאור של שווקים באיזור [[המזרח הקרוב]].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:59, 3 בנובמבר 2009

הכניסה לבאזאר באיספהאן שבאיראן.

באזאר (בכתב לטיני: Bazzar; בטורקית ובטטרית: pazar; בפרסית: بازار) הוא מונח שמקורו בשפה הפרסית של תקופת האימפריה הסאסאנית, המציין מקום מפגש שבו התנהל סחר חליפין בין-שבטי, או מקטע מיישוב שבו מתנהלים בקביעות חיי מסחר והמכיל בתי מסחר בתחומים שונים‏‏.[1]

מאוחר יותר, הופץ השימוש במילה גם לשטחי האימפריה המוסלמית וספיחיה, האימפריה העות'מאנית ודרכן לכל האזורים אשר היו נתונים לשליטתן בזמן כזה או אחר. הביטוי הפך להיות חלק מהפולקלור בישויות אילו ולמשל בסיפורי אלף לילה ולילה, חלק מהשתלשלות העלילות, מתרחש בבאזאר, שהוא גם מקום מפגש לקבוצות חברתיות כאלו ואחרות.

בחלק מן המקרים, התפתח מסביב לאתר ששימש כבאזאר מקום יישוב, אשר שמו נגזר מהייעוד המקורי. דוגמא לכך היא העיר פאזארדז'יק בבולגריה. בערים גדולות התפתח הבזאר לכדי רובע שלם מהעיר ובערים קטנות יותר, היה זה רחוב ארוך ובו חנויות שונות. במשך השנים התפתחה ארכיטקטורה יחודית לבזארים, הם נבנו מקורים עם שערי קשתות למעבר בין החלקים השונים וכן לכניסה והיציאה מהמתחם.

חלק מהבאזארים הקדומים נותרו פעילים גם בימינו; לדוגמא: הבזאר הגדול שבעיר איסטנבול בטורקיה, והבאזאר בעיר ביטולה שבמקדוניה. ברבות השנים הפך השימוש במילה לבינלאומי ומציין ירידי מכירות של מוצרים משומשים, או תיאור של שווקים באיזור המזרח הקרוב.

הערות שוליים

  1. ^ ‏Yule, Henry, Sir. Hobson-Jobson: A glossary of colloquial Anglo-Indian words and phrases, and of kindred terms, etymological, historical, geographical and discursive. New ed. edited by William Crooke, B.A. London: J. Murray, 1903.< http://dsal.uchicago.edu >30/10/2009.‏


ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.