קלייר דלבו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| ⚫ | |||
'''קלייר דלבו''' (צרפתית: Claire Delbos ‏ |
|||
[[1906]] - [[1959]]) הייתה [[כנר|כנרת]] |
|||
| ⚫ | |||
כשרונה בנגינה ב[[כינור]] נתן למסייאן השראה לחיבור יצירות למענה ("נושא ווריאציות לכינור ופסנתר" בשנת 1932) וקטעי מוזיקה שחגגו את זוגיותם (ביניהם מחזור השירים "פואמות למי" בשנת 1936, שמסייאן [[תזמורת|תזמר]] ב-1937, בהתבסס על שיריו הוא בנושא חדוות הנישואים). מי היה כינוי החיבה של מסייאן לקלייר. הם הופיעו יחד |
כשרונה בנגינה ב[[כינור]] נתן למסייאן השראה לחיבור יצירות למענה ("נושא ווריאציות לכינור ופסנתר" בשנת 1932) וקטעי מוזיקה שחגגו את זוגיותם (ביניהם מחזור השירים "פואמות למי" בשנת 1936, שמסייאן [[תזמורת|תזמר]] ב-1937, בהתבסס על שיריו הוא בנושא חדוות הנישואים). מי היה כינוי החיבה של מסייאן לקלייר. הם הופיעו יחד ב[[רסיטל]]ים ב[[פריז]] בשנות ה-30' הראשונות ונישאו בשנת 1932. |
||
בשנת 1937 נולד בנם פסקל מסייאן. זמן קצר אחר כך החלה קלייר דלבו לגלות סימנים ראשונים ל[[מחלת נפש]] ובשנות ה-50' היה הכרח לאשפזה במוסד, שם נשארה עד יומה האחרון. היא מתה לבסוף בשנת 1959. |
בשנת 1937 נולד בנם פסקל מסייאן. זמן קצר אחר כך החלה קלייר דלבו לגלות סימנים ראשונים ל[[מחלת נפש]] ובשנות ה-50' היה הכרח לאשפזה במוסד, שם נשארה עד יומה האחרון. היא מתה לבסוף בשנת 1959. |
||
| שורה 9: | שורה 7: | ||
==יצירות== |
==יצירות== |
||
* "פרימוורה", 5 שירים ל[[סופרן]] ו[[פסנתר]], 1935 |
* "פרימוורה", 5 שירים ל[[סופרן]] ו[[פסנתר]], 1935. |
||
* "שני קטעים" ([[עוגב]]) 1935 |
* "שני קטעים" ([[עוגב]]) 1935. |
||
{{מיון רגיל:דלבו, קלייר}} |
{{מיון רגיל:דלבו, קלייר}} |
||
גרסה מ־22:34, 18 בנובמבר 2009
קלייר דלבו (בצרפתית: Claire Delbos; 1906 - 1959) הייתה כנרת ומלחינה צרפתייה, נודעה בעיקר כאשתו של המלחין אוליביה מסייאן. דלבו, בתו של פרופסור בסורבון, הייתה חברה ב"ספיראלה", אגודה חשובה למוזיקה חדשה.
כשרונה בנגינה בכינור נתן למסייאן השראה לחיבור יצירות למענה ("נושא ווריאציות לכינור ופסנתר" בשנת 1932) וקטעי מוזיקה שחגגו את זוגיותם (ביניהם מחזור השירים "פואמות למי" בשנת 1936, שמסייאן תזמר ב-1937, בהתבסס על שיריו הוא בנושא חדוות הנישואים). מי היה כינוי החיבה של מסייאן לקלייר. הם הופיעו יחד ברסיטלים בפריז בשנות ה-30' הראשונות ונישאו בשנת 1932.
בשנת 1937 נולד בנם פסקל מסייאן. זמן קצר אחר כך החלה קלייר דלבו לגלות סימנים ראשונים למחלת נפש ובשנות ה-50' היה הכרח לאשפזה במוסד, שם נשארה עד יומה האחרון. היא מתה לבסוף בשנת 1959.