המשולש (ירושלים) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:45, 23 בנובמבר 2009

בירושלים, המשולש הוא כינויו של האזור שאותו תוחמים הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן יהודה, היוצרים צורת משולש.

סקירה כללית

מאפיינים אורבניים

המשולש הוא אזור מסחרי במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים כל הרחובות שבין צלעותיו, וגם כמה שמחוץ להן, הפכו למדרחובות, והוא מפגיש מבחינה אורבנית את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים והתיירותיים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות הקמעונאית בבירה שאינה מאורגנת במרכזי קניות; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם צליינים מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, יוממים וסועדים במסעדות ובתי הקפה. בשבתות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.

מאפיינים פיזיים

שטחו של המשולש אינו עולה על 28,900 מ"ר, והוא משולש ישר זווית ששני ניצביו הם רחוב יפו בצפון ורחוב המלך ג'ורג' במערב, כשמדרחוב בן-יהודה נמתח וסוגר מדרום. שלושת הקודקודים הם:

קינג ג'ורג' / יפו – "צומת האיקסים" - מרכז מסחרי "הפעמון", תחילתו של רחוב שטראוס
קינג ג'ורג' / בן יהודה – מגדל העיר ("המשביר") ומבואו המזרחי של רחוב בצלאל
יפו / בן יהודה – כיכר ציון וממזרח לה נחלת שבעה.

הרחובות והסמטאות בתחומי המשולש הם:

רחוב לונץ
רחוב ההסתדרות - שהפך למדרחוב בעבודות שעשתה העירייה בראשית העשור הראשון של המאה ה-21
רחוב בן הלל
רחוב יעבץ
רחוב דורות ראשונים.

רחובות אלו גדושים במבני אבן שחלקם מרשימים.

היסטוריה

עוגן תחבורתי ותרבותי מוקדם

רחוב יפו, רחובה הראשי של ירושלים הגדוש מאורעות בתולדות העיר, מקשר בין העיר העתיקה לכביש תל-אביב - ירושלים, ועובר בצפון המשולש.

אזור המשולש התהווה כמרכז עירוני ראשי במהלך אמצע המאה ה-20. בעת זו, לא היה בו עדיין אף מדרחוב, ולעומת זאת התחנה המרכזית של הבירה פעלה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. באותו זמן שכנה עדיין הכנסת במבנה בית פרומין הסמוך לקודקודו המערבי, שהיום ידוע כ"בניין הכנסת הישן".

לאורך המאה העשרים, פעלו מרבית בתי הקולנוע של ירושלים במשולש או בסמיכות לו. בתחומי המשולש שכנו קולנוע "ציון" וקולנוע "הבירה" ("אימפריה"); במרחק רחוב אחד משם עמדו קולנוע "אוריון" וקולנוע "עדן". רחוב נוסף דרומית משם, ברחוב הלל, פעלו בתי הקולנוע "אורנע", "אורגיל" ו"רון". אחרים, כקולנוע "אדיסון" ו"רקס" וכן אולם הקולנוע בבית אגרון, פעלו במרחק הליכה קצר מהמשולש.

אולם הכדורסל של איגוד הפועל שכן גם הוא לא הרחק, ברחוב שטראוס.

עם השנים עקרו כל הפונקציות העירוניות האלו מערבה ודרומה.

בהיעדר איפיונים עירוניים מוסדיים (להוציא את בניין העירייה שנמצא כ-600 מטרים מזרחה), מרכז ירושלים נותר תלוי בבעלי עסקים פרטיים ובתיירים הפוקדים אותם.

המקום הצליח עם זאת להישאר עוגן אורבני חשוב מאז, הודות לפיתוח תשתיות והודות למיקומו. את המשולש משרתים קווי אוטובוס רבים שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. הרכבת הקלה של ירושלים צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר.

סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג'

לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון העות'מאני שקדם למנדט הבריטי לא זכתה ירושלים לתוכנית אב, וכל המבנים והשכונות שמחוץ לחומות נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.

הבריטים - שזיקתם לאזור העיר העתיקה הייתה פחותה - החליטו להעתיק באופן רשמי את מרכז העסקים הראשי של ירושלים מערבה. לצורך כך השמיש השלטון כמה עשרות דונמים של שטחי שדות וכרמים, בין שכונת נחלת שבעה ובית היתומות 'טליתא קומי', שנקנו מהיוונים-האורתודוקסים. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.

ב-1922 נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מרחוב יפו ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-1924, סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים ביקור חולים, בכיוון צפון-דרום, עד למבנה טרה סנטה. רחוב זה, שנקרא על שם המלך ג'ורג' החמישי, התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".

הרחוב האלכסוני - הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה - תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית. אולם, עם סיום סלילתו נפטר אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.

הקמת המדרחוב

רחוב בן יהודה הפך למדרחוב בשנת 1983, לאחר דיונים רבים בשאלת יישום התוכנית. לאורך הרחוב, שהיה ציר תחבורתי מהעיקריים בעיר, פעלו תחנות מוניות, לרבות מוניות בין-עירוניות. גם הסוחרים ובעלי העסקים לא העריכו את התועלת שתבוא להם מבניית מדרחוב. לאחר הנחת מספר גרסאות בידי המתכננים, והכנות של למעלה מעשור, בהן גם תכנון העתקן תחנות המוניות ופיזורן, הוקם המדרחוב, ועם השנים הפך לרחוב המסחר המצליח בירושלים, ולאבן שואבת לתושבים ולתיירים רבים.

בסוף שנות התשעים ואילך אל תוך העשור הראשון למאה ה-21, עברו המדרחוב וסביבתו שיפוץ, שכלל החלפת הריצוף, כחלק משדרוג מרכז העיר.

פעולות טרור במשולש

הפיגוע ברחוב בן יהודה: ב-22 בפברואר 1948 פוצצו חיילים בריטים מכונית תופת ברחוב בן יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו של עריקים מהצבא הבריטי, בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' אמין אל-חוסייני.
פיגוע המקרר: ב־4 ביולי 1975 התפוצץ בכיכר ציון מקרר ממולכד שהונח בה. אש"ף הודיע על לקיחת אחריות לפיגוע, שבו מצאו את מותם 13 אנשים ושישים נפצעו.
הפיגוע המשולש במדרחוב: ב-4 בספטמבר 1997 שלח החמאס שלושה מחבלים מתאבדים אל המדרחוב שהביאו למות 5 אזרחים, בהם 3 נערות.
הפיגוע במסעדת סבארו: ב-9 באוגוסט 2001 מחבל מתאבד פוצץ עצמו במסעדת סבארו הומת האדם שבצומת האיקסים. הייתה זו אחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא, שתוצאתה הייתה 15 הרוגים ו-132 פצועים.
הפיגוע הכפול במדרחוב: ב-1 בדצמבר 2001 נרצחו 11 איש בפיצוץ שארע בשני מוקדים, גם הוא, כקודמיו, בידי מתאבדים.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"המשולש" בתקופת המנדט 1938]]
 [[קובץ:Benyehuda.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים המשולש וסביבתו]]
 ב[[ירושלים]], '''המשולש''' הוא כינויו של האזור שאותו תוחמים הרחובות [[רחוב יפו|יפו]], [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ו[[מדרחוב בן יהודה|בן יהודה]], היוצרים צורת [[משולש]].
+== סקירה כללית ==
-== מאפיינים אורבניים==
+=== מאפיינים אורבניים ===
-המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים מרבית הרחובות שבצלעותיו ובין צלעותיו הפכו ל[[מדרחוב]]ות. אזור המשולש מפגיש מבחינה [[תכנון עירוני|אורבנית]] את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים וה[[תיירות]]יים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות ה[[קמעונאות|קמעונאית]] בבירה שאינה מאורגנת ב[[מרכז קניות|מרכזי קניות]]; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם [[צליינות|צליינים]] מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, [[יוממות|יוממים]] וסועדים במסעדות ובתי הקפה. ב[[שבת]]ות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.
+המשולש הוא אזור [[מסחר]]י במהותו, שתכונתו הבולטת מבחינה תכנונית היא שבמהלך השנים כל הרחובות שבין צלעותיו, וגם כמה שמחוץ להן, הפכו ל[[מדרחוב]]ות, והוא מפגיש מבחינה [[תכנון עירוני|אורבנית]] את מרבית אוכלוסיות העיר משלושה כיוונים. חשיבותו היא בהיבטיו ההיסטוריים, המסחריים וה[[תיירות]]יים - בין גבולותיו של המשולש ובסביבתו הסמוכה מרוכז החלק הגדול ביותר של הפעילות ה[[קמעונאות|קמעונאית]] בבירה שאינה מאורגנת ב[[מרכז קניות|מרכזי קניות]]; מרבית תחומי העיסוק נמצאים בו ובדגש על אלו שפונים לתיירים, והוא הומה-אדם ברוב שעות היום, מהם [[צליינות|צליינים]] מחפשי-מזכרות, נגני רחוב וסוחרים, [[יוממות|יוממים]] וסועדים במסעדות ובתי הקפה. ב[[שבת]]ות וחגים סוגרים רוב בעלי העסקים את עסקיהם והאזור שבין גבולות המשולש מתרוקן כמעט לחלוטין מפעילות, שמתחדשת עם צאת השבת כשחבורות של צעירים נפגשות במדרחוב.
-במהלך מרבית המאה העשרים, מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] היו במשולש או בסמיכות לו. במשולש היו [[קולנוע ציון]] וקולנוע הבירה/קולנוע אימפריה. במרחק רחוב אחד ממנו היו [[קולנוע אוריון]] [[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]. במרחק שני רחובות ממנו, ברחוב הלל, היו הקולנועים אורנע ואורגיל ורון. קולנועים אחרים היו במרחק פחות מעשר דקות הליכה ממנו - [[קולנוע אדיסון]], [[בית אגרון]], [[קולנוע כפיר]], קולנוע תל-אור, [[קולנוע רקס]] ו[[קולנוע מיטשל]].
+=== מאפיינים פיזיים ===
-כמו [[מרכז עירוני ראשי|מרכזה העירוני הראשי]] השני של ירושלים, אזור התחנה המרכזית, גם המשולש גובל ב[[רחוב יפו]] - רחובה הראשי של ירושלים המקשר בין [[שער יפו]] ל[[כביש 1|כביש תל-אביב ירושלים]]. בעת שהפך אזור המשולש למרכז עירוני ראשי, לא היה בו עדין אף מדרחוב והתחנה המרכזית הייתה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. בתקופה זו [[בניין הכנסת הישן]] שבסמוך לאחד מקודקודיו (רחוב המלך ג'ורג', פינת בן יהודה) שימש עדיין את [[הכנסת]].
-== מאפיינים פיזיים ==
 שטחו של המשולש אינו עולה על 28,900 [[מ"ר]], והוא [[משולש ישר זווית]] ששני ניצביו הם רחוב יפו בצפון ורחוב המלך ג'ורג' במערב, כשמדרחוב בן-יהודה נמתח וסוגר מדרום. שלושת ה[[קודקוד]]ים הם:
-* קינג ג'ורג' / יפו – מרכז מסחרי "הפעמון" - תחילתו של [[רחוב שטראוס]]
+* קינג ג'ורג' / יפו – "[[צומת האיקסים]]" - מרכז מסחרי "הפעמון", תחילתו של [[רחוב שטראוס]]
 * קינג ג'ורג' / בן יהודה – [[מגדל העיר]] ("[[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)|המשביר]]") ומבואו המזרחי של [[רחוב בצלאל]]
 * יפו / בן יהודה – [[כיכר ציון]] וממזרח לה [[נחלת שבעה]].
@@ שורה 23: / שורה 21: @@
 רחובות אלו גדושים במבני אבן שחלקם מרשימים.
+== היסטוריה ==
-את אזור המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר
+[[קובץ:Meshulash22.jpg|שמאל|ממוזער|300px|המשולש בתקופת המנדט, 1938]]
+=== עוגן תחבורתי ותרבותי מוקדם ===
-==היסטוריה של המשולש==
-===סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג'===
-לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים  לתוכנית אב, וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
+[[רחוב יפו]], רחובה הראשי של ירושלים הגדוש מאורעות בתולדות העיר, מקשר בין [[העיר העתיקה]] ל[[כביש 1|כביש תל-אביב - ירושלים]], ועובר בצפון המשולש.
-הבריטים החליטו להעתיק את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מהעיר העתיקה מערבה. לצורך כך השמישו הבריטים כמה עשרות דונמים של שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ובית היתומות '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
+אזור המשולש התהווה כ[[מע"ר|מרכז עירוני ראשי]] במהלך אמצע [[המאה ה-20]]. בעת זו, לא היה בו עדיין אף מדרחוב, ולעומת זאת [[התחנה המרכזית של ירושלים|התחנה המרכזית]] של הבירה פעלה בו - ב"בניין העמודים" שברחוב יפו. באותו זמן שכנה עדיין [[הכנסת]] במבנה [[בית פרומין]] הסמוך לקודקודו המערבי, שהיום ידוע כ"בניין הכנסת הישן".
-ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "[[המשולש (ירושלים)|המשולש]]".
+לאורך המאה העשרים, פעלו מרבית [[בתי קולנוע בירושלים|בתי הקולנוע של ירושלים]] במשולש או בסמיכות לו. בתחומי המשולש שכנו קולנוע "[[קולנוע ציון|ציון]]" וקולנוע "הבירה" ("אימפריה"); במרחק רחוב אחד משם עמדו קולנוע "[[קולנוע אוריון|אוריון]]" וקולנוע "[[קולנוע עדן (ירושלים)|עדן]]". רחוב נוסף דרומית משם, ברחוב הלל, פעלו בתי הקולנוע "אורנע", "אורגיל" ו"רון". אחרים, כקולנוע "[[קולנוע אדיסון|אדיסון]]" ו"[[קולנוע רקס|רקס]]" וכן אולם הקולנוע ב[[בית אגרון]], פעלו במרחק הליכה קצר מהמשולש.
-הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה שפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
+אולם ה[[כדורסל]] של איגוד [[הפועל]] שכן גם הוא לא הרחק, ברחוב שטראוס.
-===הקמת המדרחוב===
+עם השנים עקרו כל הפונקציות העירוניות האלו מערבה ודרומה.
-רחוב בן יהודה הפך למדרחוב בשנת [[1983]], לאחר מספר רב של דיונים בשאלת יישום הקמתו. לאורך הרחוב שהיה אחד מציריה התחבורתיים העיקריים של העיר, פעלו תחנות מוניות אחדות כולל תחנת מוניות בין-עירונית. סוחרים בעלי עסקים ברחוב לא העריכו כי בניית מדרחוב תביא תועלת לעסקיהם.
+בהיעדר איפיונים עירוניים מוסדיים (להוציא את [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי|בניין העירייה]] שנמצא כ-600 מטרים מזרחה), מרכז ירושלים נותר תלוי בבעלי עסקים פרטיים ובתיירים הפוקדים אותם.
-אחרי מספר גרסאות תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, בהם גם של העתקת תחנות המוניות, הוקם המדרחוב. במהלך השנים שחלפו, הפך המדרחוב לרחוב המסחר המצליח בירושלים ולאבן שואבת לתושבים ותיירים רבים.
+המקום הצליח עם זאת להישאר עוגן אורבני חשוב מאז, הודות לפיתוח תשתיות והודות למיקומו. את המשולש משרתים קווי [[אוטובוס]] רבים שנוסעים לאורך הצירים יפו והמלך ג'ורג'. [[הרכבת הקלה של ירושלים]] צפויה לנוע על המסילה שהונחה לאורך רחוב יפו ולהגביר את תנועת היוממות במרכז הוותיק של העיר.
-בסוף [[שנות התשעים]] עבר המדרחוב שיפוץ, כולל החלפת הריצוף כחלק משדרוג מרכז העיר.
+=== סלילת בן יהודה והמלך ג'ורג' ===
-===פעולות טרור במשולש===
-*[[הפיגוע ברחוב בן יהודה]]: ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו עריקים מ[[הצבא הבריטי]], בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' [[אמין אל-חוסייני]].
+לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם למנדט הבריטי לא זכתה ירושלים ל[[תוכנית אב]], וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
-* פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון: ב-[[4 ביולי]] [[1975]] גרם למותם של 13 איש.
-* [[פיגוע התאבדות]] משולש ברחוב בן יהודה ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] גרם למותם של 5 אנשים.
+הבריטים - שזיקתם לאזור העיר העתיקה הייתה פחותה - החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מערבה. לצורך כך השמיש השלטון כמה עשרות דונמים של שטחי שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ו[[בית יתומים|בית היתומות]] '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
-* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]] מחבל מתאבד פוצץ עצמו במסעדת [[סבארו]] הומת האדם שב[[צומת האיקסים]]. הייתה זו אחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז פרוץ [[אינתיפאדת אל-אקצא]], שתוצאתה הייתה 15 הרוגים ו-132 פצועים.
-* פיגוע התאבדות כפול במדרחוב ב-[[1 בדצמבר]] [[2001]] גרם למותם של 11 איש ולפציעתם של 188.
+ב-[[1922]] נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מ[[רחוב יפו]] ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה, עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים [[ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, עד למבנה [[טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".
+הרחוב האלכסוני - הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה - תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית. אולם, עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן יהודה]], מחייה השפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן יהודה התפתח והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
+=== הקמת המדרחוב ===
+רחוב בן יהודה הפך ל[[מדרחוב]] בשנת [[1983]], לאחר דיונים רבים בשאלת יישום התוכנית. לאורך הרחוב, שהיה ציר תחבורתי מהעיקריים בעיר, פעלו תחנות מוניות, לרבות מוניות בין-עירוניות. גם הסוחרים ובעלי העסקים לא העריכו את התועלת שתבוא להם מבניית מדרחוב. לאחר הנחת מספר גרסאות בידי המתכננים, והכנות של למעלה מעשור, בהן גם תכנון העתקן תחנות המוניות ופיזורן, הוקם המדרחוב, ועם השנים הפך לרחוב המסחר המצליח בירושלים, ולאבן שואבת לתושבים ולתיירים רבים.
+בסוף [[שנות התשעים]] ואילך אל תוך העשור הראשון למאה ה-21, עברו המדרחוב וסביבתו שיפוץ, שכלל החלפת הריצוף, כחלק משדרוג מרכז העיר.
+=== פעולות טרור במשולש ===
+* [[הפיגוע ברחוב בן יהודה]]: ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו של עריקים מ[[הצבא הבריטי]], בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' [[אמין אל-חוסייני]].
+* [[פיגוע המקרר]]: ב־[[4 ביולי]] [[1975]] התפוצץ בכיכר ציון [[מקרר]] ממולכד שהונח בה. [[אש"ף]] הודיע על לקיחת אחריות לפיגוע, שבו מצאו את מותם 13 אנשים ושישים נפצעו.
+* [[הפיגוע המשולש במדרחוב]]: ב-[[4 בספטמבר]] [[1997]] שלח ה[[חמאס]] שלושה מחבלים מתאבדים אל המדרחוב שהביאו למות 5 אזרחים, בהם 3 נערות.
+* [[הפיגוע במסעדת סבארו]]: ב-[[9 באוגוסט]] [[2001]] [[פיגוע התאבדות|מחבל מתאבד]] פוצץ עצמו במסעדת [[סבארו]] הומת האדם שב[[צומת האיקסים]]. הייתה זו אחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז פרוץ [[אינתיפאדת אל-אקצא]], שתוצאתה הייתה 15 הרוגים ו-132 פצועים.
+* [[הפיגוע הכפול במדרחוב]]: ב-[[1 בדצמבר]] [[2001]] נרצחו 11 איש בפיצוץ שארע בשני מוקדים, גם הוא, כקודמיו, בידי מתאבדים.
 [[קטגוריה:ירושלים: המשולש|*]]