ספורטאים זרים בישראל

ספורטאים זרים פעילים בישראל בעיקר בענפי הספורט הקבוצתיים, משחקי הכדור: כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד, הן בגברים והן בנשים.

שילובם של ספורטאים זרים בספורט הישראלי החל בענף הכדורסל בעונת 1978/1979 (מאמנים זרים פעלו בישראל עוד קודם לכן). החל משנת 1991 הותר שיתופם של ספורטאים זרים בענפי ספורט נוספים: כדורגל, כדורעף, כדוריד וכדורמים.

מכסות לשחקנים זרים

מספר השחקנים הזרים שראשית כל קבוצה לשלב בשורותיה נקבע על ידי איגודי הספורט המתאימים:

• כדורגל: כל קבוצה בליגת-העל רשאית לרשום בשורותיה חמישה שחקנים זרים, ובליגה הלאומית עד שלושה שחקנים זרים.
• כדורסל: בליגת-העל לגברים רשאית קבוצה לרשום בשורותיה שני שחקנים זרים ושחקן בוסמן (שחקו זר בעל דרכון אירופי) אחד. בליגת-העל לנשים מותר שיתופן של שתי שחקניות זרות ושתי שחקניות בוסמן.
• כדוריד: כל קבוצה בליגה הלאומית לגברים ובליגה הלאומית לנשים רשאית לרשום בשורותיה שני שחקנים זרים למשחקי הליגה. כל קבוצה שמשתתפת במשחקי גביע אירופה רשאית לרשום שני שחקנים זרים נוספים, למשחקים אלה בלבד.
• כדורעף: כל קבוצה בליגה לאומית א' רשאית לרשום בשורותיה שני שחקנים זרים (גברים או נשים). בליגה לאומית ב' ניתן לשלב שחקן זר אחד בקבוצה.
• כדורמים: ניתן לרשום שלושה שחקנים זרים בליגה הלאומית לגברים ושתי שחקניות זרות בליגה לנשים.

הסדרה בחקיקה

מבחינת הדין בישראל, ספורטאים זרים המועסקים בישראל הם בגדר עובדים זרים, אך קיימים הסדרים מיוחדים אחדים לספורטאים זרים.

אישור עבודה לספורטאי זר ניתן על-ידי משרד הפנים, להבדיל מעובדים זרים בתחומים אחרים, שלהםניתן אישור עבודה על ידי שירות התעסוקה שבמשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. בקבלת האישור מטפלת הקבוצה שהזמינה את הספורטאי.

הקלת מס

בהתאם לאמנות מס בינלאומיות שחתמה ישראל עם מדינות אחדות, כגון הונגריה, פטורים ספורטאים בני מדינות אלה ממס הכנסה על הכנסתם בישראל. ספורטאים בני מדינות אחרות חייבים במס, אך נהנים מהקלה משמעותית.

תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח-1998, שאותן התקין שר האוצר בהתאם לסמכות שמקנה לו סעיף 75א לפקודת מס הכנסה, מעניקות שתי הקלות במס הכנסה לספורטאי זר:

• היתר לנכות מהכנסתו מעיסוק בספורט סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות והוצאות בשל ארוחות. הקלה זו אינה ייחודית לספורטאים, והיא ניתנת גם למומחים זרים.
• על הכנסתו החייבת של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט חל מס בשיעור 25%, במקום השיעורים הרגילים, המגיעים בשנת 2009 ל-46%, ובעבר הגיעו אף לשיעור גבוה יותר.

בהתחשב בכך שרבים מהספורטאים הזרים מגיעים להסכם עם הקבוצה הישראלית על גובה שכרם נטו, הקלות המס הן למעשה סבסוד העסקתם של ספורטאים זרים בספורט הישראלי.

עתירה לבג"ץ, של ארגון שחקני הכדורסל בישראל, לביטול הקלות מס אלה, בנימוק שהן פוגעות בזכויות הספורטאים הישראלים, נדחתה.

בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009‏ נכלל גם סעיף המציע לבטל את הסמכתו של שר האוצר להתקין תקנות אלה, בנימוק:

מוצע לתקן את סעיף 75א לפקודה, ולבטל את הסמכת שר האוצר לקבוע שיעורי מס מופחתים כאמור לעיל, מהטעם שאין הצדקה לקביעת שיעור מס מופחת על הכנסתם החייבת עיתונאי חוץ מעבודה עיתונאית וביחס להכנסתו של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט, ומהטעם שקיומם של שיעורי מס מיוחדים יוצר תקדים לא מוצדק ומפלה ביחס לאוכלוסיות אחרות.

במהלך הדיונים בהצעת החוק הוצא סעיף זה מהצעת החוק, והתקנות נשארו בתוקף.

קישורים חיצוניים

• אמיר לופוב, ‏ספורטאים זרים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 7.5.2002